ערב יום כיפור – וכמה פרטים ליום כיפור - הרב ירון אשכנזי

ערב יום כיפור – כמה פרטים ליום כיפור

• מספר הי"ג מידות שאומרים ביום כפורים הוא כ"ו כמניין הוי"ה, ויכוין באמירתם להתוודות ולהתחרט על אשר חטא, בכעס, בנקימה, בנטירה, במניעת חסד, בדברו דברי שקר, או אם נשבע לשקר או לשוא, ואם השחית זקנו בתער, על כל אלה יוריד דמעות באמירתם ויכופר לו. כ"כ במועד לכל חי (סי' יט אות כח).
• אחר סיום קדיש תתקבל יאמרו כל הקהל יחדיו בהתעוררות, ארבעה מזמורים ראשונים שבספר תהילים, כפי שתיקנו הראשונים וכתבם רבנו האריז"ל, והם מסוגלים לשמירה בלילה זה, ולא יבא לידי קרי חס ושלום, ויזהר לאמרם כל תיבה בשלימותה. כ"כ האבודרהם (סדר תפילת יום הכפורים) ובסדר היום (הנהגת ערב יום כיפור) ובשל"ה הקדוש (יומא, נר מצוה כט, עמוד התשובה ל') ומג"א (סי' תריט סקי"א) ובשער הכוונות.
• בלילה זו אומרים בה כל סדר קריאת שמע שעל המיטה כבכל הלילות, וטוב לשמירה להינצל במיוחד שלא יטמאוהו חס ושלום, רק נהגו לדלג את אמירת הוידוי. כך הביא בספר קדוש בציון (פ"ג אות סב) בשם מועד לכל חי (פי"ז אות יב) וחמדת ימים (ח"ד דע"ו ע"ב), ועיי"ש שכתב בשם אביו זצ"ל שאין לומר תחנון בקריאת שמע, שהרי כבר התוודינו בתפילה ב' פעמים.
• ישכים באשמורת הבוקר ויטול ידיו בטהרה עד קשרי אצבעותיו, והטעם משום שמעיקר הדין די בנטילה עד קשרי אצבעותיו, והמחמיר ליטול עד מקום חיבור היד והזרוע תבוא עליו ברכה, ומכיון שהיום יום כיפורים לכן הניחו את הדבר על עיקר ההלכה. עי' במחזור בית הכפורת (עמ' קפה) בשם גורי האר"י שכתב שאם יעמוד האדם באשמורת הבוקר היום הזה, ימשך עליו חוט של החסד והרחמים בכפליים משאר הימים, לכן החלש יאמר גבור אני לקום כגבור לעבודת קונו וכו'.
• גם חכמי הקבלה שנהגו לדלג אמירת הפיוטים לפני ברוך שאמר, כדי לא להפסיק כאן באמצע, בכל אופן נהגו לומר פיוט "האדרת והאמונה" סמוך לברוך שאמר, כפי הכתוב בספר היכלות אותו כתב רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול, וכן נהגו חסידי בית אל לאומרו. הנוסח מובא בספר היכלות (פכ"ח אות א') וכתב הרוקח (פירוש התפילה סי' יד) בשם ספר רקמה שכתב כתוב בכתב המלאכים והא שיר שלהם ויש בו פ"ח תיבות כנגד פ"ז תיבות שיש בברוך שאמר והכולל.
• עיקר יום הכיפורים הוא וידוי ותשובה, ולכן נהגו לומר וידוי הגדול של רבינו ניסים ראש ישיבת בבל, ושיבחוהו ופיארוהו כל חכמי ישראל, כי דבריו חוצבי להבות אש, משברים את הלב, ומזככים את הנפש, ומעוררים מאד את האומרו לתשובה לחרטה ולתיקון המעשים, ויש השערות שונות לגבי זהותו של רבנו ניסים באיזה תקופה היה בבבל, והנה וידוי זה דבריו יורדים חדרי בטן, ויאמרהו מילה במילה בדמע ובבכיה ובחרטה ויתקבל ברצון.
• קוראים בתורה ששה עולים בפרשת אחרי מות, והקורא בתורה יהיה נבון וזריז לסיים לכל עולה בענייני הכפרה, ולראשון יסיים "וכפר בעדו ובעד ביתו" (ויקרא טז ו), ולשני וכיפר וכו' (פסוק יא) ולשלישי וכפר וכו' (שם פסוק יז) לרביעי וכפר וכו' (שם פסוק כד) לחמישי כי ביום הזה יכפר (פסוק ל') והשישי יסיים לכפר על בני ישראל (פסוק לד), ובמקום שנוהגים להוסיף בעולים יחזור קריאת החמישי. כל זה על פי הירושלמי (מגילה פ"ג ה"ז) שצריך לפתוח בדבר טוב ולסיים בדבר טוב, וכ"פ הרמב"ם (הלכות תפילה פי"ג ה"ח) ותוס' (נידה עג. ד"ה תנא) וכ"פ הרמ"א (סי' קלח סעי' א') ועוד.
• סדר העבודה לא נודע לנו מי חיברו, לדעת מרן הבית יוסף (סי' תרכא) ורבינו האריז"ל חיברו יוסי בן יוסי הכהן הגדול, וכמ"ש ספר העיטור (יו"כ דף קח.), ולדעת הרב אהלי יעקב היא ברייתא ואליבא דשיטת ר' אליעזר.
• באמירת והכהנים והעם נוהגים לכרוע על הברכיים ולהפיל הפנים לצד הקרקע, ולומר בשכמל"ו, ופורסים שטיחים או מפות על הקרקע, כדי שלא ישתחוה ולא ישים פניו על רצפת אבנים משום ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה, ואם אין לו כיסוי יכול לפרוס טליתו על פניו ולהשתחוות. מקור הדברים איתא בראבי"ה (יוה"כ סי' תקל) שבמקדש על כל אזכרה היו מברכים וכורעים לכבוד ה' וכן נמצא בספרים כשמסר ר' נחוניא בן הקנה את השם לתלמידיו שציוה להם לכרוע וליפול על פניהם וכן אנחנו עושים לזכרון ודוגמא, וכ"פ מרן הבית יוסף (סי' תרכא).
• מי שפשט טליתו בסיום תפילת מוסף, ובא עתה קודם תפילת מנחה להתעטף בה מחדש, אם עברה חצי שעה מרגע שפשט אותה, עליו לברך עליה מחדש ברכת להתעטף בציצית. עפ"י המבואר בשו"ע (סי' ח') וכן איתא בשער הכוונות (ז:) שמנהג רבינו האריז"ל היה כשהיה נכנס לטבול ופושט טליתו, היה מברך עליו בצאתו משם משום היסח הדעת, וכ"פ בשו"ת רב פעלים (ח"ב חאו"ח סי' ה').
• מנהג ישראל קדושים לומר במנחה את פרשת העקידה כמו בשחרית, על פי מש"כ קדושי עליון רבינו מנחם די לונזאנו והגאון חיד"א ז"ל כי על פי המדרש ביום קדוש זה בשעת המנחה היתה העקידה של יצחק אבינו עליו השלום. עי' בזוהר הקדוש (פרשת ויצא קסד:) וז"ל "תשמרו להקריב לי במועדו, מאן מועדו? בזמן דאתער אברהם למעבד רעותיה דכתיב וישכם אברהם בבוקר, ובזמנא דאתעקד יצחק על גבי מדבחא דההיא שעתא בין הערבים הוה". ועי' מש"כ בזה בספר חמדת ימים (ח"ד צה.) גדולה תפילת מנחה ביום זה הרבה מאד יותר משאר הימים ומה גם כי תיקן אותה יצחק אבינו עליו השלום ואמרו זכרונם לברכה כי שנעקד ביום הכפורים לעת ערב, כמו שכתב הזוהר ההיא שעתא בין הערביים. ועי' לרמ"ע מפאנו בספר עשרה מאמרות (חיקור דין ח"ב פ"א).
• מפטירים בספר יונה כולו, ומוסיפים לאחריו שלשה פסוקים מספר מיכה והם מי אל כמוך, לא החזיק לעד אפו, ישוב ירחמנו, והפטרת יונה נתקנה להורות לנו שאין אפשרות לנוס מפני ה' יתברך, ומסיימים בפסוקי התשובה. כך איתא בגמ' (מגילה לא.) במנחה קורין בעריות ומפטירין ביונה. וכתב בספר הכלבו (סי' ע') והטעם למה אנו מפטירים ביונה, ללמד בני אדם שאין ביכולתו של אדם לברוח מאת ה' אם עבר עבירות, כדכתיב אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח, ועוד לעורר התשובה כמו שעשו אנשי נינוה ובה נושעו בראות ה' מעשיהם כי שבו".

כתב וערך:

הרב ירון אשכנזי שליט"א