שצריך להרבות באכילה ושתיה בערב יום הכיפורים - הרב ירון אשכנזי
שצריך להרבות באכילה ושתיה בערב יום הכיפורים
מצוה להרבות באכילה ושתיה בערב יום הכיפורים, וכן דרשו חז"ל (ברכות ח: ור"ה ט.), ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב, וכי בתשעה לחודש מתענים והלא בעשירי מתענים, אלא לומר שכל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. (שלחן ערוך סי' תרד סעי' א', ומשנ"ב שם סק"א). ואסור להתענות אפי' תענית חלום ביום זה. (רמ"א שם, ועיין משנ"ב סק"ב).
עיקר מצות האכילה והשתיה היא ביום של ערב יום הכיפורים ולא בלילה, כן כתבו הפוסקים, והגאון יד אפרים (סי' תרד) הביא לזה ראיה מהגמ' פ"ק דכתובות (ה.) מהסוגיא דשמא ישחוט בן עוף עיי"ש, וכן כתב הגר"א (סוף סי' תרד) וז"ל והעיקר שאין המצווה להרבות באכילה אלא ביום וגמ' ערוכה היא בכתובות, וכ"כ בעל החוות יאיר בספר מקור חיים, ובערוך השלחן (סי' תרד סק"ה), ועי' עוד בשו"ת יבי"א (ח"א חאו"ח סי' לז אות ב').
אף הנשים חייבות במצוות אכילה ושתיה בערב יום הכיפורים. והנה הרעק"א בתשובה (סי' טז), נסתפק אם הנשים מצוות לאכול בערב יום הכיפורים, שאפשר שהן פטורות כדין כל מצות עשה שהזמן גרמא, או שמא כיון שדין אכילה נלמד ממה שנאמר בתורה "ועיניתם", א"כ כל מי שהוא במצוות עינוי, נמצא גם במצוות אכילה. ונשאר בצ"ע. והנה הגרע"י בחזו"ע (עמ' רלג) תלה ספק זה בשני הטעמים מדוע יש מצוות אכילה בערב יום הכיפורים, דלטעם הראשון שהמצווה היא כדי שיהיה לו כח להתענות כמ"ש הטור (ס' תרד) ומהרי"ל וריטב"א, אין הבדל בין אנשים לנשים, אמנם לפי הטעם השני שמצוות אכילה ושתיה היא מפני שכאשר אוכל ושותה בערב יום הכפורים ומתענה ביום הכיפורים, קשה לו העינוי ביותר, כמ"ש תלמיד הרשב"א בספר צרור החיים, וכן מובא בזוהר (אחרי מות סח:) לפי טעם זה אפשר שהנשים אינן חייבות במצוות אכילה בערב יום הכיפורים. ובשו"ת תורה לשמה (סי' קסב) נקט כהטעם הראשון שהמצוה לאכול כדי להתחזק, ולכן פסק שיש מצוה לנשים לאכול ערב יום הכיפורים, וכך נקט בחזו"ע (שם) וכן כתב בשו"ת שיח יצחק (סי' רצ) שכל מצות עשה שהזמן גרמא שהיא בשב ואל תעשה נשים חייבות, וא"כ מכיון שהתורה כתבה מצוה זו בלשון "ועיניתם" שהיא מצוה בשב ואל תעשה, גם נשים חייבות בזה. ועיין עוד בזה בשו"ת כתב סופר (סי' קיב) ובכה"ח (סי' תר"ד סק"ה) שכתבו גם כן שנשים חייבות במצווה זו.
לכתחילה צריך לקבוע בערב יום הכיפורים לפחות סעודה אחת על הפת, לקיים בזה מצות אכילה בערב יום הכיפורים. נחלקו הפוסקים האם יש חיוב באכילת פת בערב יום הכיפורים, בספר מנחת חינוך (מצוה שיג סק"ט) כתב שאין חיוב באכילת פת בערב יום הכיפורים, ויוצא יד"ח בכל דבר מאכל, וכ"כ בפשטות בשו"ת מנחת אלעזר (ח"א סי' מ"ט) ובשבט הלוי (ח"ד סי' נד אות ב'). אמנם המאירי (ביצה טו:) כתב שבערב יום כיפור יש חיוב בסעודת פת, והגרע"י (חזו"ע עמ' רלה בהערות) דייק כן אף מדברי הראבי"ה (ח"ב סי' תקסג עמ' רפד), ומשיבולי הלקט (סי' שז) שהביא את המעשה של פלימו בקידושין (פא.) שהשטן נדמה לעני, ובא לביתו של פלימו בשעה שהיה אוכל בערב יום הכיפורים, והוציאו לו פת והושיבוהו על יד השולחן לאכול עמהם, משמע שצריך סעודת פת. ויש לאדם למעט קצת מלימודו כדי שירבה באכילה ושתיה (שו"ע שם סעי' א'), וכ"ש שצריך למעט ממלאכתו בכדי להרבות באכילה ושתיה, והעושה מלאכה בערב יום הכיפורים אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם. ספר אורחות חיים (הלכות ערב יום הכיפורים אות ב' דף קג ע"ב).
בערב יום הכיפורים אין לאכול אלא מאכלים קלים הנוחים להתעכל, כדי שלא יהא שבוע ביותר ומתגאה כשמתפלל, (שלחן ערוך סוף סי' תרח), ואין לאכל דברים המחממים את הגוף כמ"ש בגמ' יומא (יח.) שלא היו מאכילים את הכהן הגדול בשר שמן וביצים וחלב חם, וכל דברים שמביאים לידי קרי, ועפי"ז פסק הרמ"א (ססי' תרח) שאף לאנשים רגילים אין לאכול מאכלים חמים בערב יום כיפור, ומ"מ כתב הפר"ח דלשאר אנשים אין זה אלא ממידת חסידות, ומ"מ בסעודת שחרית נהגו לאכל מאכלי חלב (משנ"ב סק" ) ויש נוהגים לאכל דגים בשחרית לכבוד היום ואין חוששים. (חזו"ע עמ' ר"מ על פי המדרש רבה (בראשית פרשה יא סי' ד') על המעשה שהיה עם החייט ברומי שקנה דג בערב יום כיפור, עיי"ש).
כתב וערך:
הרב ירון אשכנזי שליט"א
תגובות
הוספת תגובה