דינים הנוגעים לעשרת ימי תשובה חלק א'

דינים הנוגעים לעשרת ימי תשובה חלק א'

עשרה ימים שמראש השנה ועד יום הכיפורים הם בעלי ערך רוחני גדול וחשוב, והם מיוחדים לתשובה, ולתיקון המעשים. כמו שמבואר בגמ' (ראש השנה יח.) אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה, דרשו ה' בהמצאו אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. ובזוהר הקדוש (פנחס רנה.) האריך והעמיק בשבח הימים הללו וקדושתם, וכן הוא בתיקוני הזוהר הקדוש (תיקון ו', כב.).

וכתב המהרח"ו (שער הכוונות צ' עמ' ג') בשם מהר"ם גלאנטי ששמע מרבינו האריז"ל ששבעת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, (דהיינו חוץ משני ימי ראש השנה ויום כיפור, נשארו ז' ימים) הם נגד שבעת ימי השבוע, ובכל יום ויום יעשה תשובה כפי כוחו ויכוין לכפר בזה כל מה שחטא באותה שנה כנגד אותו היום. למשל: ביום ראשון בשבת יכוין לתקן כל מה שחטא בימי ראשון בשבת שבמשך כל אותה שנה, וביום שני יכוין לתקן כל ימי שני שבאותה שנה, וכן על זה הדרך. (משנ"ב תר"ג סק"ב, חזו"ע עמ' רט).

מעלת מי ששב בתשובה בכל ליבו גדולה היא מאד, עד שאמרו רבותינו (יומא פו.) אמר ר' לוי גדולה תשובה שמגעת עד כיסא הכבוד, ועוד אמרו (מסכת ראש השנה יז:) שמקרעת גזר דינו של אדם, ומבטלת גזרי דין קשים, ומקרבת את הגאולה, ועוד אמרו (יומא פו:) שמאריכה ימיו ושנותיו של אדם, ובשבילו מוחלים לכל העולם כולו (שם), ומביאה רפואה לעולם (קידושין מ.). (קדוש בציון פ"א ה"ה).

כתב הרמב"ם (פ"ז מהלכות תשובה) גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה שנאמר "שובה ישראל עד ה' אלוקיך" וכו', התשובה מקרבת את הרחוקים, אמש היה זה שנאוי לפני המקום, משוקץ ומרוחק ותועבה, והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד, וכו', ואין ישראל נגאלים אלא בתשובה, שנאמר ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב.

וכתב עוד שם הרמב"ם (הלכה ג') אל תאמר שאין תשובה אלא מעבירות שיש בהם מעשה כגון חילול שבת, זנות, וגזל ועריות, אלא כשם שצריך לשוב בתשובה מעוונות אלו, כך צריך אדם לחפש בדעות הרעות שיש לו, ולשוב מן הגאוה הכעס ומן האיבה ומן הקנאה ומן ההיתול, ומרדיפת המאכלות וכיוצא באלו, מן הכל צריך לחזור בתשובה, ואלו העוונות קשים יותר מאותם שיש בהם מעשה, שבזמן שאדם משתקע במידות רעות אלו קשה לפרוש מהם, ונאמר "יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלוקינו כי ירבה לסלוח". ועי' בספר מגדל עוז שכל אלו העבירות: גאוה כעס וקנאה וכו', שהם תלויים במחשבת האדם, הם בכלל מה שאמרו (יומא כט.) הרהורי עבירה קשים מן העבירה. (ועוד עיין בזה בספר כד הקמח לרבינו בחיי [ערך טהרת הלב], ובספר דפש לפי לרבינו החיד"א [מערכת הרהורים סי' ח'] וראשית חכמה [שער הקדושה פ"ה]).

ארבעה תנאים יש לתשובה: חרטה, עזיבת החטא, וידוי על החטא, קבלה לעתיד, (רמב"ם פ"ב מהלכות תשובה הלכה ב' – ד'), וצריך השב מדרכיו הרעים לעזוב חטאו לחלוטין, ולסלק החטא ממחשבתו,  ויתמרמר בלבו מאד על שהכעיס את בוראו וחטא כנגדו, ויקבל בכל ליבו לא לשוב עוד לחטאו זה, וכל ימיו יבקש רחמים על עוונותיו שיימחלו לו, ומודה ועוזב ירוחם. (וכ"כ רבינו בחיי בחובות הלבבות [שער ז' פ"ד] ורבינו יונה בשערי תשובה [שער א'] ואורחות צדיקים [שער התשובה] ובספר קדוש בציון [פ"א ה"ח] עיי"ש).

אל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העוונות והחטאים שעשה, אין הדבר כן, אלא אהוב ונחמד הוא לפני ה' יתברך כאילו לא חטא מעולם,  ולא עוד אלא ששכרו מרובה, שהרי טעם טעם חטא ופרש ממנו. (חזו"ע עמ' ריג).

כתב וערך:

הרב ירון אשכנזי שליט"א