הלכה יומית - הרב ירון אשכנזי - שיעור מזיגת היין

שיעור מזיגת היין

• יין חזק שאינו ראוי לשתיה בלא מזיגה, אין לברך עליו בורא פרי הגפן, אלא אם כן מזג אותו במים, אמנם ביין הראוי לשתיה, אף אם צריך מזיגה, מותר לברך עליו בורא פה"ג. ולכתחילה ראוי למזוג את היין קודם הקידוש, ויש בזה טעם על פי הסוד. איתא בברכות (נ.) אין מברכים על היין עד שיתן לתוכו מים, דברי ר"א. וחכמים אומרים מברכים. וטעמא דר"א לפי שאינו ראוי לשתיה בלא מים, ובגמ' אמר ר' יוסי בר חנינא מודים חכמים בכוס של ברכה שאין מברכים עליו עד שיתן לתוכו מים, מאי טעמא? א"ר אושעיא משום דבעינן מצוה מן המובחר. וכתב הבה"ג דביין הראוי לשתיה חי, ודאי שברכתו הגפן וזהו היין המשובח, אלא שמצוה מן המובחר למוזגו במים למצוה מן המובחר, וכ"פ מרן השו"ע (סי' רעב סעי' ה') אמנם הטור ס"ל דיינות שלנו טובים יותר בלא מזיגה וכ"פ הרמ"א. ועי' בספר מעבר יבק (שפת אמת פרק כח) שכתב דעפ"י הקבלה המנהג למזוג כוס יין בשלש טיפות מים בשלש שפיכות זו אחר זו, אמנם כתב שם שהוא הנהיג בביתו למזוג גם את כוס הקידוש וגם את כוס ההבדלה, אך מנהגינו אינו כן אלא למזוג רק את כוס הקידוש בלבד ואדרבא שם בעינן יין טהור ממש להכניע כוחות הדין, וכך מפורש בשעה"כ (ד"ס עמ' ב') שכתב "ודע כי אין להטיל מים בכוס של הבדלה בשום אופן וכמ"ש בב"י בשם מהר"י גיקיטללייא" וכ"פ בספר שיבת ציון (שער ה' אות כג) וכתב "והן בקודש חזיתיה למו"א שכשהייתי מוזג לו היין במים קודם הקידוש היה אומר "מלא ידינו מברכותיך ומעושר מתנות ידיך" והיה מכוין בר"ת שני פעמים מים.
• אע"פ שכיום כל היינות מזוגים, מכל מקום יש להקפיד שיהיה היין לכל הפחות רוב יין, אמנם בני אשכנז הקילו כאשר יש ביין 17% ולכן יש להקפיד לקנות יין מחברה שמקפידה כפי שיטת מרן השולחן ערוך. איתא בב"ב (צו:) לגבי "יין שני", דהיינו לאחר הסחיטה והסינון הראשוני משרה את החרצנים עם מים וסוחט אותם לאחר כמה ימים, וכלשון הגמ' דכיון שהיין הנשאר בזגין הוי יין סמיך ונחלקו ת"ק ואחרים בברייתא האם ברכתו של יין זה הגפן או שהכל, דלת"ק ברכתו שהכל, ולאחרים ברכתו הגפן, ואומרת הגמ' "רבה ורב יוסף דאמרי תרוויהו אין הלכה כאחרים" וטעמא דת"ק משום דאע"ג דאית בהו טעמא דחמרא, מי סברת חמרא הוא? קיוהא הוא. ובהמשך הגמ' "אמר רבא דכו"ע רמא תלת ואתא ארבע חמרא הוא, רמא תלת ואתא תלתא ולא כלום הוא, כי פליגי דרמא תלתא ואתא תלתא ופלגא שלת"ק ברכתו שהכל ולאחרים ברכתו הגפן. וכתב הב"י (סי' רד סעי' ה') דכיון דלא קיי"ל כאחרים לא מברכינן בורא פרי הגפן, אלא רק היכא דרמי תלת ומצא ארבע. וכתבו תלמידי רבינו יונה דזהו לזמנם שהיין היה חזק, משא"כ בזמה"ז ענבים שלנו חלשים ואין מועיל ב25% אלא השיעור הוא לפי מנהג המזיגה שנוהגים באותו מקום, וכ"פ מרן (שם). אמנם האגור שם לומד שכל המחלוקת היא בשמרי יין בלבד, אבל ביין שמערבים אותו במים, סגי אפי' במידה אחת של יין על חמש (דהיינו שישית 17%) וכ"פ הרמ"א ובתנאי שיהיה בו טעם וריח של יין, ושדרך בני אדם לשתות יין במזיגה כזו.ולהלכה נחלקו הפוסקים דהאליה רבה ס"ל שאפי' אם יש רוב יין עדיין ברכתו שהכל. וכה"ח (שם אות לג) ופמ"ג נקטו דאף לשיטת הרמ"א יש להקפיד האידנא שלא למזוג יותר מחצי, וצריך שיהיה רוב יין, עפ"י מ"ש רבינו יונה שיינות שלנו חלשים, ולכן בעינן רוב יין, אלא א"כ אפשר לבדוק את היין, דאם נשאר לו טעם יין, ניתן להקל עד ג' חלקים מים ואחד יין. וכ"פ באור לציון (ח"ב סי' כ' אות יח) והוסיף על דברי כה"ח דבזמנינו אין ניתן להקל ולבדוק את היין, כיון שמערבים בו אלכוהול ותמציות המשוים לו טעם יין, ואולי מרגיש את טעם התמציות, ולכן אין להקל אלא ברוב יין בלבד. וכ"פ בשו"ת חזו"ע (ח"א סי' ו' אות ב') והביא אמבוהא דפוסקים שמצריכים שיהיה רוב יין, ודעת החזו"א דסגי בשליש. והרמ"א ואגור אחד על שש, וכן הגר"א למד שגם דעת מרן כהאגור. וביאר דמה שנקט מרן דבעינן רוב יין, היינו דווקא ביין שני, אבל ביין ראשון ס"ל כהאגור. והוכיח כן מזה שמרן הביא לדברי האגור בב"י בסתמא ולא חלק עליו. וכן ביו"ד (סי' קל"ד) הביא את דברי האגור שאם הגוי מזג יין שיש בו יותר מחד על שש, הוי יין נסך, ומשמע דס"ל שנחשב יין בכה"ג. וכ"פ המשנ"ב (סקכ"ט) בדעת מרן. ובישועות מלכו מביא שיטה שאם יש יין חזק מאוד סגי ב10%. והנה אף שלפסק הלכה נקטינן כדעת מרן השו"ע דבעינן רוב יין, וכמ"ש כה"ח והגרע"י והאורל"צ, מ"מ אם בירך הגפן בדיעבד יצא יד"ח, דשמא ס"ל למרן כמ"ש הגר"א. וכך שמעתי מפי הג"ר יעקב יוסף זצ"ל שהורה כן. וסיפר מעשה שהיה עם שר המסחר והתעשיה דאז משה ניסים, שרצה לעשות חוק שעל כל בקבוק יין יהיה רשום כמה אחוזי יין, ובאו אליו נציגים של כל היקבים, ואמרו לו שאם הצעת חוק זו עוברת כולנו סוגרים את היקבים.

• גם כאשר כתוב על הבקבוק שהיין כשר לקידוש לפי שיטת מרן הבית יוסף, אין לסמוך על זה בלא להתייעץ עם מומחי כשרות, האם יין זה כשר לבני ספרד. לפי מה שנתבאר, צריך לדעת שכאשר הבדצי"ם למיניהם כותבים שהיין כשר לברכת הגפן אף לשיטת מרן הב"י, פעמים שאין בו רוב יין, וסומכים על שיטת הגר"א בדעת מרן דסגי ב 17% ואין לסמוך על זה בלא בדיקה.
• ואם נזדמן למקום שיש בו יין כזה שהוא ספק אם יש בו השיעור הנ"ל, בקידוש הלילה יעשה על הפת, וקידוש היום יעשה על היין ויברך שהכל נהיה בדברו, דלא גרע מחמר מדינה. פשוט הוא.

מיץ ענבים לכו"ע אסור למוזגו במים רבים, אף אם הם פחות מרוב מים, אבל במעט מים אין קפידא. כן כתב בשו"ת מנחת שלמה חלק א' סי' ד' וכ"כ בספר וזאת הברכה בשם הגרי"ש אלישיב, אמנם במעט מים אין איסור לכו"ע.

כתב וערך:

הרב ירון אשכנזי שליט"א