מנהגי ימי בין המיצרים 

מבואר בכוונות האר"י ז"ל שיש להתאבל על החורבן בבין המצרים אחר חצות, ויבכה כמו חצי שעה. [מ"ב (סי' תקנא ס"ק קב)]. ונהגו אז לומר תקון חצות [ערוה"ש (אות לט)]. ואף בשנת השמיטה יש לאומרו (ואף שאין אומרים תיקון רחל בשנת השמיטה, מ"מ בשלשת השבועות אומרים בחצות היום). [כה"ח (אות רכד)]. וכל זה לבד מערב שבת, ערב ראש חודש, ראש חודש וערב תשעה באב. [ערוה"ש (אות לט) חזו"ע עמ' קכח]

זהירות מסכנה

1. בימים אלו יש להקפיד יותר משאר ימות השנה מהליכה למקומות שיש בהם חשש סכנה. [מקור חיים (לבעל החו"י אות יד)].
2. ראוי להמנע מעשיית ניתוח (שאינו דחוף) בימי בין המצרים. ואם הדבר קשה עכ"פ יש להקפיד מר"ח אב, ולכל הפחות משבוע שחל בו ת"ב. [בעל השבט הלוי (מבית לוי ביה"מ אות יב)].
3. מן הדין מותר לרחוץ בבריכה ובים בימי בין המיצרים. ויש אומרים שאין צריך לחשוש בזה משום סכנה אף בימים אלו. [הגרשז"א זצ"ל (שם פי"ד אות ה), בעל השבט הלוי (מבית לוי ביה"מ הגה ז), אור לציוון (פכ"ה אות ה) ע"פ התרוה"ד (סי' קנ) והשלחן גבוה (סי' תקנא אות מח), שנהגו לרחוץ בימים ובנהרות בימים אלו]. ויש חוששים מהליכה לים בימים אלו מפני הסכנה. [מקום חיים (לבעל החו"י סי' תקנא סע' ד) ושד"ח (ח"ה פאת השדה מע' בין המצרים סי' א אות י) והגרי"ק זצ"ל (ארחות רבנו ח"ב עמ' קכט) לא נתן לילדים לנסוע לים בבין המצרים משום סכנה]. ואם נכנס במקום שאינו עמוק לית לן בה. [תשובות והנהגות (ח"ב סי' רסג) כתב שמן הדין שרי אבל ראוי להמנע אם נכנס עמוק עד קרוב לקומת איש]. ואם עושה כן לצורך בריאות יש להקל. [ארחות רבנו (ח"ב עמ' קכט)]. ומכל מקום אין חילוק בכל זה, בין אם הלך לים לפני בין המצרים או לא. [הגרשז"א זצ"ל (שם), הגריש"א זצ"ל (אשרי האיש ח"ג פס"ח אות כא) ואור לציון (פכ"ה אות ה)].
4. אין חשש בטיסה במטוס בימי בין המצרים, אולם ראוי להמנע בתשעת הימים במידת האפשר. [הגרשז"א זצ"ל (הליכ"ש פי"ד אות כ) ובעל השבט הלוי (מבית לוי ביה"מ עמ' יא הגה יב).
5. צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט' באב שלא לילך יחידי מסוף ד' שעות עד סוף ט' שעות (משום שבהם קטב מרירי שולט). [שו"ע (סי' תקנא סע' יח) ומ"ב (ס"ק קב) וחזו"ע (עמ' קכו). ועי' בביאור הלכה (שם) דלפי מה שמבואר בפסחים קי"א ע"ב יותר יש ליזהר מחד בתמוז עד שיתסר דודאי שכיחי]. והקפידא בזה היא דוקא בהליכה בדרך ולא על הליכה בעיר. [ערוה"ש (אות לט) וחזו"א (דינים והנהגות פי"ט אות ה) וכעין זה כתב הא"א מבוטשאטש (סי' תקנא) שאין זה אלא במקום שומם שאין אנשים רגילין לילך שם].
6. יש להזהר בימים אלו שלא לילך בין חמה לצל. [מ"ב (ס"ק קב)]. ונראה דעיקר הקפידא בזה למי שהולך כסדר בשביל שהוא בין החמה לצל ולא כשעובר באופן אקראי בין חמה לצל המצויה בדרך. [הגרח"ק שליט"א (קרא עלי מועד פ"ב אות יט)]. ומכל מקום כל החשש בזה הוא בדרך ולא בעיר, כמבואר לעיל.
7. אם הולך לצורך מצוה הנצרכת דוקא בימים אלו, אין לחוש לסכנות הנ"ל, ד"שומר מצוה לא ידע דבר רע". [התעוררות תשובה (סי' שמח), הגריש"א זצ"ל והגרח"ק שליט"א (ישא יוסף או"ח ח"ד סי' קמד)].
8. בימים האלו צריך להזהר יותר שלא להכות הילדים, אע"פ שעושה לצורך חינוך הילדים. [שו"ע (סי' תקנא סע' יח) וקשו"ע (סי' קכב אות ב) חזו"ע (קכו)].

יש אומרים שיש להמנע מהליכה לטיולים בבין המצרים. [שד"ח (ח"ה פאת השדה מע' בין המצרים סי' א אות י)]. ולמעשה אין לאסור עכ"פ עד ר"ח אב, אלא שיש למעט בזה מחמת אבל של ימים אלה. [עי' בשבט הלוי (ח"י סיי' כו)].