דיני בין המיצרים חלק ה 

1. אם לקח בין המצרים פרי חדש ובירך עליו ברכת הפרי, יברך עליו גם ברכת שהחיינו. [ברכ"י (סי' תקנא ס"ק יב), אבנ"ז (סי' תכח אות ה) ועוד].
2. חולה רשאי לאכול פרי חדש משום שהפירות פותחין לו את תאותו לאכול דברים טובים ובמקום חולי לא קבלינן עלן. וכמו כן או אשה מעוברת רשאית לאכול פרי חדש דשמא תתאוה ויגרום נזק לה ולולד. [משנ"ב (ס"ק צט)].  ובמקום שהתירו לאכול מן הפרי יברכו עליו שהחיינו. במשנ"ב (סקצ"ט) כתב שלא יברכו עליו שהחיינו, ובשו"ת שלמת חיים (סי' שז) הקשה דבתחילת דברי המשנ"ב כתב שאם הפרי לא יהיה אחר תשעה באב, מותר לברך שהחיינו, וא"כ קשה מדוע במעוברת תאכל בלא לברך שהחיינו, הלא אם תאכל כעת, לא תוכל תו לברך שהחיינו כמ"ש בסי' רכ"ו, ומדוע שלא תברך שהחיינו? ותירץ שהחילוק פשוט, אם לא יהיה הפרי מצוי יתבטל מהברכה מכל וכל, אבל במעוברת הלא תוכל אם תרצה לשמוע ברכת שהחיינו אח"כ וגם החולה. וכנראה כיון שהוא חולה ואחרים אינם מברכים, לא שייך כ"כ שמחה לברך ע"ז שהחיינו, וכ"פ בישא יוסף (או"ח ח"ד סי' קמג) בשם הגריש"א זצ"ל. ובשו"ת תשובה מאהבה (ח"ב עמ' לו טור ד)  כתב שיכלים לברך וכ"פ כה"ח (ס"ק רי"א). 
3. מברכים ברכת שהחיינו על מצוה שהגיע זמנה כגון ברית מילה (במקומות שנוהגים לברך עליה שהחיינו כל השנה), פדיון הבן וכדומה, ולא יחמיץ המצוה על מנת להימנע מלברך שהחיינו. שו"ע (סי' תקנא סע' יז).
4. כפי שנתבאר לעיל שמותר לברך שהחיינו בשבתות של בין המצרים, ולכן אפי' אם עדיין לא נכנסה שבת, אבל לובש בגד חדש בערב שבת לכבוד השבת, יכול לברך שהחיינו אחר שקיבל עליו שבת. כן פסק הגרח"ק שליט"א (גליון מים חיים 89).
5. אף בליל שבעה עשר בתמוז אין לברך ברכת שהחיינו. כן פסק באור לציון (ח"ג פכ"ה אות ג) בשם שו"ת חיים שאל, והטעם משום שעל כל פנים זמן פורענות הוא, וכמ"ש הרמב"ן שמעיקר הדין היו צריכים להתענות גם בלילה כתשעה באב, ודלא כהמטה אפרים שכתב שאפשר לברך שהחיינו בליל י"ז בתמוז.
6. וכשיום י"ז בתמוז חל בשבת מותר לברך שהחיינו. עי' בברכ"י (סי' תקנא ס"ק יא) שכתב שאין לברך שהחיינו אפי' אם חל י"ז בתמוז בשבת, ודעת בעל השבט הלוי (מבית לוי בין המצרים עמ' ג הגה טז) דיש להמנע מלברך. ומג"א (סי' תקנא ס"ק מב) נקט שמותר לברך במקרה זה לכו"ע, וכ"פ והגרע"י דשרי לברך אף בי"ז בתמוז עצמו אם חל בשבת. (חזון עובדיה עמ' קלד) וראש חודש דינו לזה כמו בשבת. כ"פ בשעה"צ (אות צט).
7. המברך שהחיינו בברית מילה, פדיון הבן וכדומה, יכול להוציא את השומעים ידי חובתם בברכה זו ולפטור פרי חדש שרצונם לאכול. כן פסק בשד"ח (מערכת בין המצרים סי' א אות ד) ובשו"ת פלא יועץ (ח"ב סי' כח) חולק ע"ז כיון דס"ל שהאיסור הוא באכילת הפרי ולא בברכת שהחיינו עצמה, ולכן אף שאינם מברכים בפיהם את ברכת שהחיינו, מ"מ יש איסור בעצם אכילת הפרי. אמנם במקום שיש מחלוקת הפוסקים אם מותר לברך שהחיינו והוא מחמיר על עצמו, וחברו סומך על המקילים (כגון בשבת, או מעוברת לשיטת המקילים), נראה שאינו יכול לצאת ידי חובת ברכה זו על ידו. משום שכשיוצא ידי חובת הברכה מחברו, הוי כאילו הוא בירך בעצמו, והרי לשיטתו אסור לברך. ולא דמי למברך בשעת הברית מילה שיכול להוציא, שהרי המברך מברך כהוגן לכו"ע. וכן מובא בגליון שמעתתא עמיקתא בשם הגר"י גנס שליט"א. ושכן מבואר בשו"ת פלא יועץ (ח"ב סי' כח), עיי"ש ודו"ק.

ברכת הטוב והמטיב והגומל

1. מותר לברך ברכת הטוב והמטיב בימי בין המצרים. ואף בתשעה באב מותר לברך ברכה זו (כגון מי שילדה אשתו זכר למברכים בשם ומלכות). וכמו"כ מותר לברך ברכת הגומל בימי בין המצרים אבל ביום תשעה באב אין לברך ברכת הגומל. כן איתא בסידור יעב"ץ, שד"ח (מע' בין המצרים סימן ב ס"ק ג) ואור לציון (ח"ג פכ"ה אות ד). שונה ברכת הגומל מברכת שהחיינו, דבברכת שהחיינו צריך להימנע משום שמזכיר בה "והגיענו לזמן הזה" ולכן אין ראוי לאומרה בזמן הזה,  אבל בברכת הגומל או הטוב והמטיב שאינו מזכיר זמן כלל, ואינה אלא ברכת הודאה ולכן יכול להזכירה בימים אלו. ולברך ברכת הטוב והמטיב ביום תשעה באב, כתב  באורל"צ דאפשר לברך ברכת הטוב והמטיב מהא דאיתא בסי' רכג (סעי' א') דמי שילדה אשתו זכר מברך הטוב והמטיב, ומבואר בפוסקים שאפי' ילדה אשתו בתשעה באב רשאי לברך ברכת הטוב והמטיב, אמנם ברכת הגומל כותב הגרב"ץ שאין לברך ביום תשעה באב עצמו, דהא בפתח הדביר (סי' ריט אות יז) הביא מחלוקת בזה לעניין תשעה באב, וכן בשדי חמד (אסיפת דינים מערכת בין המצרים סי' ב' אות ג') הביא כמה דעות בעניין, ועי' כה"ח (סי' תקנט סקל"ח) שכתב שאין מן הראוי לברך ביום זה לפני קהל ועדה ברכת הגומל, ולכן נקט בספר אור לציון (ח"ג פכ"ה אות ד') דאין לברך ביום זה שהחיינו, וכל ההיתר לברך הגומל הוא דווקא בתעניות או בבין המצרים.