הלכות אקטואליות לימי בין המצרים - הרב אושרי אזולאי

הלכות אקטואליות לימי בין המצרים 

ניגון בימי בין המצרים - אין לנגן להנאה בימים אלו. ואמנם אדם שלומד ומלמד נגינה בימים אלו ואם לא ילמד יפסיד חומר וישכח או יגרם לו הפסד ממוני על ידי זה מותר לו להמשיך ללמוד עד שבוע שחל בו תשעה באב (שו"ת ציץ אליעזר חט"ז סי' יז והובא להלכה בחזו"ע, ארבע תעניות, עמ' קנח. ולפי זה מותר לנגן במקומות מסויימים, למי שפרנסתו מכך, אם יהיה הפסד ממוני, עד שבוע שחל בו).

שירים בקייטנה בימי בין המצרים - מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל בספרו חזו"ע (ארבע תעניות, עמ' קנח בבאו') כתב בשם אמת ליעקב (קמנצקי, עמ' קכד בהע') שקייטנה לילדים שבמסגרת פעולותיה משמיעים מוזיקה וכלי נגינה ובלעדי זה קשה לנהל את פעולות הקייטנה, יש להקל להם, דדמי למה שכתב המ"ב (סי' תקס ס"ק יג) שזמרה של מושכי ספינות או מושכי צמדי הבקר לחרישה מותר שאינו אלא לזרזם במלאכתם. ע"כ. ויש שרצו לדמות דין זה לדין תספורת שכתב המ"ב בסי' תקנא (ס"ק פב) שדעת החיי אדם שלענין קטנים אין להחמיר אלא בשבוע שחל בו תשעה באב. וכן ס"ל להרב פמ"ג. ובפרט יש להתיר אם מדובר בילדים שלא הגיעו לחינוך (ראה מ"ב סי' תקנא ס"ק ע וס"ק פא ובאגרות משה אור"ח ח"ד סי' כא אות ד. ואפשר שבאגרות משה לא דיבר בקייטנה שהמוזיקה לא נועדה לשמחה אלא לרכז הילדים). ובפרט אם מדובר בשירים רגועים ולא רועשים (ראה חוט השני שבת ח"ב עמ' שכה ובהליכות שלמה ח"ג עמ' תיב). ובפרט שמדובר במוזיקה מטייפ או דיסק (ראה שו"ת יחוה דעת ח"ו סי' לד ובהליכות שלמה ח"ג עמ' תיב).

ערב הפרשת חלה עם מוזיקה - כשעושים ערב הפרשת חלה לקירוב רחוקים וישנה מוזיקת רקע שנועדה ללוות את המצגת שמראים יש מקום להקל בזה אחר שנעשה לשם קירוב ולשם לימוד ולא לשם שמחה, ובפרט שמדובר על ניגונים שקטים שכתבו כמה פוסקים להקל בהם בימים אלו. כמו כן שיעורי ספורט שנעשים בכל מיני מכוני כושר וכדו', ונעשה לצורך בריאות הנפש והגוף בליווי מוסיקת רקע או קצבי כיון שלא נעשה לשם שמחה אלא כדי לחזק הנפש והגוף, יש להקל (עי' בספר ישועות דניאל עמ' כ שכן דעת הגרש"ז אולמן שליט"א).

שירים ווקאלים (ללא כלי נגינה) - כבר כתבנו על זה בעבר מפי ספרים וסופרים דיש להקל בזה בימי בין המצרים ובספירת העומר.

קניית חפצים חדשים בימי בין המצרים - בגד שלא מברכים עליו ברכת 'שהחיינו' (כגון שלא שמחים בקנייתו או דברים חסרי ערך כגון גרביים, גופיות, לבנים, חגורה ובפרט מעור, או נעליים ובפרט אם מדובר בנעלי עור) מותר לקנות אותו עד ראש חודש אב ולחדשו אף בימות החול (כ"כ להדיא במ"ב סי' תקנא ס"ק מה, וראה חזו"ע ארבע תעניות, עמ' קכט ואילך, ודו"ק). ואם מברכים 'שהחיינו' יש להשאיר את הבגדים לשבת ולברך 'שהחיינו' (ואמנם בשבת חזון נכון להימנע מללבוש בגדים. ראה חזו"ע שם עמ' קלד בבאו'. והמעיין שם יראה שהחמיר בבגד חדש אף שלא מברכים עליו 'שהחיינו' לפי המקור שהביא שם, וכן המעיין שם יראה שלא החמיר בזה בפרי חדש, ע"ש ודו"ק. ומעניין מדוע החמיר כאן מרן זצוק"ל כדעת הרמ"א בסי' תקנא ס"ו ולא התיר בזה כדעת מרן הש"ע שם שאסר ללבוש בגדים חדשים רק בשבוע שחל בו תשעה באב, ומרן זצוק"ל הרגיש בזה שם, הביא דעת מרן, ואמנם כתב שנכון להחמיר בזה כדעת הרמ"א. ועוד יותר יפלא הרי בשבת אין דיני אבלות וקיל טפי ואם כן מדוע שלא נקל לפחות בשבת ללבוש בגד חדש, דהבו דלא להוסיף עלה, וי"ל). והחל מראש חודש אב יש אופנים שמותר לקנות בגדים ודברים חדשים ולחדשם אחר תשעה באב (כגון שיש מכירה מיוחדת עם מבצעים וכדו') ובכל דבר יתייעצו עם תלמיד חכם הבקי בהוראה (וראה בשער הציון ס"ק צט שהביא בשם הגאון ר' עקיבא איגר בחידושיו בשם ספר בית יהודה שמותר לברך 'שהחיינו' בראש חודש כמו שמברכים בשבת. ע"ש). וכל החפצים כדוגמת סלון, ארון מטבח, כסאות, שלחנות, אופניים חשמליות וכיוצא באלו מותר לקנותם בימים אלו עד ראש חודש אב. ספר חדש מותר לקנות בתשעת הימים דאין בזה שמחה כל כך וגם חשוב כצורך מצוה (הליכות שלמה להגרש"ז אויערבך פי"ד ס"ח. וכ"כ בחזו"ע ארבע תעניות עמ' קסח בבאו').

לקנות בימי בין המצרים טלית גדול/קטן מצמר - הנה אם זקוק לכך שאין לו טלית אחרת מותר לקנות ולברך 'שהחיינו' אף באמצע השבוע ודמי למה שכתב בש"ע (סי' תקנא סי"ז). ואמנם אם אינו זקוק לטלית באמצע השבוע יכול לברך בשבת ברכת 'שהחיינו'. ונראה שבכהאי גוונא גם בשבת חזון יהיה שרי לברך 'שהחיינו' אחר שהוא מצוה ודעת מרן הש"ע שרק בשבוע שחל בו תשעה באב אין לקנות בגדים חדשים כמובא לעיל (ונראה דאף לדברי מרן החזו"ע שהחמיר בזה כדעת הרמ"א בזה, שרי הכא שעל כל פנים מקום מצוה הוא, וכאמור. וראה אגרות משה או"ח ח"ג סי' פ).

לקנות מזגן בימי המצרים - מותר לקנות מזגן ולהתקינו בימים אלו שחם מאוד ואף בתשעת הימים מותר, כי אין פה ענין של שמחה (ספר ישועות דניאל עמ' יז בשם הגר"ז אולמן. וכ"כ בספר אבני שיש עמ' רכ בשם הגרח"פ שיינברג זצ"ל דאין זה בכלל בנין של הרווחה. ובספר ירושלים במועדה עמ' רה כתב בשם הגר"א נבנצאל שליט"א דאם סובל מחום הוי גדר של חולי ולכן יכול לקנות מזגן אף בתשעת הימים. ע"ש. וכ"כ בספר מבית הלוי בענייני בין המצרים עמ' יג הע' י בשם בעל שבט הלוי, ועוד).

ללכת לים ולבריכה בימי בין המצרים - הנה מה שכתב החוות יאיר (סי' תקנא סי"ד) שבימי בין המצרים נמנעים מלרחוץ בנהרות מפני הסכנה והוא מסוגל לרעה. ע"ש. מוכח שהקפיד על הרחיצה ומפני הסכנה ולפי זה אם הולך לים ולא שוחה כלל או לא שוחה עמוק, אין מניעה ללכת. וכהאי גוונא ראיתי בחזו"ע (יום טוב, עמ' עדר הע' סג) לגבי ספירת העומר שבזמן הזה שהאניות הולכות במפרשים על ידי מכונת המנוע, ואין חשש סכנה, שפיר דמי. ע"ש. וכן ראיתי הביאו בשם הגרי"ש אלישיב (הל' בין המצרים להגא"צ ישראלזון עמ' 3) והגר"ש וואזנר (מבית הלוי חי"ג עמ' כב). ועכ"פ מדינא אין להורות איסור בזה וכמו שכתב בשו"ת דברי מלכיאל (ח"ב סי' יג). וראה עוד בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ב סי' רסג) ובשו"ת אור לציון (ח"ג פכ"ה אות ה). ואין לנו לחדש גזרות חדשות מדעתינו (שו"ת שבט הקהתי ח"א סי' קסט). וע"ע בחזו"ע (ארבע תעניות, עמ' רלח, ושם לא דן כלל מדין סכנה אלא מדין רחצה והתיר משום שהספרדים יכולים להתקלח במים קרים אף בשבוע שחל בו תשעה באב. ע"ש). וגם בחוות יאיר גופיה כתב שאין בזה איסור. ע"ש. ובפרט אם הולך לרפואה שמותר וכמו שכתבו כמה אחרונים.

חתימת חוזה בימי בין המצרים - בשו"ת אור לציון (ח"ג עמ' רמ) כתב שמותר לחתום חוזה בימי בין המצרים ואף ביום תשעה באב מותר לחתום חוזה. ע"ש. וראה בחזו"ע (ארבע תעניות, עמ' קסח-קסט).

כתב וערך:

הרב אושרי אזולאי שליט"א