הלכה יומית - הרב ירון אשכנזי - דברים של שמחה ותיקוני תפירה בבין המצרים

דינים השייכים מר''ח עד התענית ח''ג – שאר דברים של שמחה ותיקוני תפירה

• מר"ח עד התענית ממעטים בנטיעה של שמחה. [שו"ע (סי' תקנא סע' ב)]. ומ"מ לא אסרו אלא נטיעה, אבל השקיית הגינה וגזיזת עשבים ופרחים שבחצרו שרי. [רבבות אפרים (ח"א סי' שעד)].
• כל בנין שאין צריך לו לדירתו ורק שעושה כן להרווחה בעלמא אסור. [משנ"ב (ס"ק יב)]. אולם בנין שאינו להרוחה שרי, ולכן אם נתקלקל הסיוד מחמת רטיבות וכדו' מותר לסייד אף בשבוע שחל בו ת"ב, כיון שאינו עושה להרווחה. [בעל השבט הלוי (מבית לוי ביה"מ עמ' י הגה ה)].
• הדבקת טפט על הקיר אין בו איסור ברור (אף בשבוע שחל בו ת"ב), מ"מ אם התחילו קודם ר"ח אב, יש להחמיר שיגמרו שבוע שחל בו ת"ב. [אג"מ (או"ח ח"ג סי' פב)].
• אם שכר נכרי קודם ר"ח בקבלנות מותר בכל ואפי' בת"ב עצמו דנכרי אדעתא דנפשיה עביד, וה"ה אם קצץ עם הנכרי בקבלנות לצייר ביתו מותר לצייר מטעם זה. ומ"מ אם יכול לפייסו בדבר מועט שימתין עד אחר ת"ב תע"ב. [משנ"ב (ס"ק יב)].
• בנין שהוא לצורך מצוה שרי [רמ"א (סע' ב)], כגון שאין לו אשה ובנים ואין לו בית חתנות מותר לבנות בית חתנות אבל מי שקיים פריה ורביה אסור בכל זה. [משנ"ב (ס"ק יד)].
• בנין לצורך מצוה דרבים כגון בית הכנסת מותר. [מ"ב (ס"ק יב)]. וכן הדין בציור וכיור. [בן איש חי (פ' דברים אות ג)].
• מותר לבנות מעקה בימים אלו ואף בט"ב שרי. [רוח חיים (סי' תקנא ס"ק ב), מועד לכל חי (סי' י אות ח ואות עב) ובן איש חי (פ' דברים אות ג)].
• מותר לחפש דירה לקניה בימים אלו. אולם אין ראוי לחתום על חוזה מכירה, אלא אם כן חושש שמא יקדמנו אחר. [הגרשז"א זצ"ל (הליכ"ש פי"ד הגה 71)].
• יש אומרים שלעבור לדור לבית חדש שרי, אם מוטל עליו לברך הטוב והמטיב (כגון שיש לו אשה ובנים). [לבושי מרדכי (ח"א סי' קא)]. וכן פסק הגרע"י בחזון עובדיה, אמנם הגרנ"ק (קרא עלי מועד פ"ג אות ג) נקט שעדיף שלא לעבור דירה מר"ח עד אחר ת"ב. ובאופן שיש הפסד ממון (כגון שצריך לשלם דמי שכירות) מותר בכל אופן. [הגרשז"א זצ"ל (שם פי"ד הגה לא)].
• דוקא ציור וכיור בבנין אסור, אבל צייר שמלאכתו לצייר ציורים, רשאי לצייר אף בימים אלו. [אור לציון (פכ"ו סוף הגה א)].
• אסור לתפור ולגזור בגדים חדשים בשבוע שחל בו תשעה באב, ויש להחמיר בזה מראש חודש אב. וכן אסור לסרוג סוודר וכדומה בימים אלו. אבל מותר לתפור בגד שהותרה תפירתו בשבוע שחל בו תשעה באב, וכן מותר לתפור טלאי על הבגד. [ילקו"י מועדים עמ' תקסו]. ומותר לתפור כפתורים שנפלו מן הבגד, והטוות צמר למחייתן מותרות לטוות גם אחר ר"ח אב. [יבי"א ח"י בהערות לרב פעלים סימן כט].
• מי שהוא חייט אומן, והוא עני, ואם לא ימשיך בעבודתו לא יהיה לו מה לאכול [דהיינו פת ולפתן], מותר לו לתפור בגדים חדשים בימים שאחר ראש חודש אב, לצורך פרנסתו. ונראה שאפילו ביום ט' באב עצמו יש להתיר. [ילקו"י מועדים עמ' תקסו. הליכו"ע ח"ב עמ' קמ].
• אסור לסנדלר לעשות נעלים חדשות בשבוע שחל בו תשעה באב וגם בזה יש להחמיר מראש חודש, ומכל מקום מותר לתקן נעלים שנקרעו, או להתקין להם סוליא. [ילקו"י שם עמ' תקסז].
• אסור לקנות בגדים חדשים ונעלים חדשות, אבל נעלי גומי לצורך תשעה באב, מותר לקנות וללובשן בתשעה באב, אך טוב שינעלם קצת קודם שבוע שחל תשעה באב. [שם].
• חלוק ואנפילאות חדשים אסור ללובשם בשבוע שחל בו תשעה באב, אבל קודם לכן מותר. ובגדים חשובים שטעונים ברכת שהחיינו, בלאו הכי אי אפשר ללובשן כבר מי"ז בתמוז. [ילקוט יוסף על המועדים, עמוד תקסו].
• בעלי בית חרושת של נעלים או של תיקון בגדים חדשים שיש להם פועלים, ואי אפשר לבטלם בשבוע שחל בו תשעה באב, ויצטרכו לשלם מכיסם לפועלים משכורתם שלימה, נראה שדינו כמלאכת דבר האבד שהתירו חז"ל אף בתשעה באב, ורשאי בעל המפעל לתת לפועליו לעסוק במלאכתם, וטוב לעשות הכל בצינעא עד כמה שאפשר. (חזו"ע עמ' רח).
• נערות הלומדות תפירה בבית ספר לבנות, מותר ללמדם במסגרת תכנית הלימודים תפירה או סריגה או רקמה בימים אלו, כדי שלא לשנות סדר הלימודים, דהוי צורך מצוה שמותר.
• אף בשבת חזון יש להחליף הבגדים וללבוש כל בגדי השבת כשאר כל השבתות, כמו שנאמר בדברי קבלה, וכבדתו, ודרשו חז"ל (שבת קיג.) וכבדתו, בכסות נקיה, שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול.
• מותר לצחצח הנעלים ולהשחירם במשחה בערב שבת, ולהבריקם לכבוד שבת, כמו בכל השבתות.

כתב וערך:

הרב ירון אשכנזי שליט"א