קיצור ההלכות לחג השבועות - הרב אושרי אזולאי

קיצור ההלכות לחג השבועות

הרב אושרי אזולאי

א. מותר מעיקר הדין להתקלח במים צוננים בשבת, ובפרט בימים החמים, אף אם כוונתו להתקלח לכבוד יום טוב ואין בזה איסור הכנה, כיון שנהנה בעצם יום השבת וכמו שכתבו הפוסקים בנדון זה ובכיוצא בזה. ואמנם צריך להיזהר שלא לסחוט המגבת והשערות וכן שלא להסתרק במסרק בשבת, וטוב שיתקלח עם סבון נוזלי ויזהר שלא יחפוף ויסחוט שערות ראשו וגופו. ובמוצ"ש ליל יום טוב מותר להתקלח אף במים חמים שהוחמו בדוד שמש וכמו שכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו חזו"ע (יום טוב, עמ' מא), ובלבד שיזהר בכל הדברים האמורים לעיל.

ב. אסור לכתחילה להכניס בקבוקי שתיה למקרר ביום שבת כדי שיהיו קרים במוצ"ש שהוא יום טוב, שאף הכנה קלה נאסרה משבת ליום טוב (מ"ב סי' תרסז ס"ק ה). ואם שכח ולא הניח הבקבוקים בערב שבת במקרר ואם יניח אותם במקרר בצאת השבת לא יספיקו להתקרר מותר לו להניח הבקבוקים במקרר בשבת בתנאי שיעשה כן בעוד היום גדול שלא ניכר שעושה כן ללילה [מ"ב (שם) בשם הח"א, ארחות שבת (ח"ב עמ' תיא)].

ג. אסור לגבאים לסדר המחזורים או קריאי מועד ביום השבת ללימוד ולתפילה בלילה, אלא: או שיכינו ביום שישי, או בצאת השבת. ואם מכינים המחזורים לפני תפילת ערבית יאמרו 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש' ואז יהיה רשאים להכין הסידורים וכו'. כמו כן אסור לגלול הספר תורה ביום שבת לקריאה ביום ראשון שהוא יום טוב אלא יעשו כן או ביום שישי או במוצ"ש שהוא ליל יום טוב (ומותר לגלול הס"ת במוצ"ש ליל יום טוב לצורך הקריאה למחר). 

ד. אדם הבא מביתו ביום השבת עם מחזור לחג השבועות (במקומות שיש עירוב, כמובן) יעיין בו לפני כן בעוד היום גדול שלא יהיה מכין משבת ליום טוב(אחרונים). ואמנם אין להביא עמו את הטלית בעצם יום השבת לבית הכנסת לצורך לבישתה ביום טוב, משום איסור הכנה (ואם נצרך להביאה כי אין לו ברירה אחרת, על ידי שיתעטף בה בעצם יום השבת נראה דיש להתיר, ובפרט אם עושה כן בעוד היום גדול, ואכמ"ל).

ה. אדם הרוצה ללכת להתארח בבית הוריו וכדו', ומתחיל ללכת בעיצומו של יום השבת על מנת להגיע בלילה, אין בזה איסור הכנה, אף באופן שניכר שעושה כן לצורך מוצ"ש משום שהליכה גרידא אינה בגדר מעשה הכנה, וכן לפי זה מותר לומר לחבירו בשבת לבוא אליו במוצ"ש ובכל זה אף אם מוצ"ש הוא יום חול וק"ו שהוא יום טוב [עי' ש"ע (סי' שו ס"א וס"ח וסי' שז ס"ז וס"ח), ארחות שבת (ח"ב עמ' תיז), ועוד.וכן מותר ליקח עמו מפתח ביום שבת (במקום שיש ערוב, כמובן) כדי שיוכל לפתוח את ביתו במוצ"ש שהוא יו"ט. שש"כ שם].

ו. במקום צורך גדול שלא יספיקו להכין מצאת הכוכבים, מותר להכין את השלחן וכו', מבין השמשות של מוצ"ש שכל שהוא משום שבות לא גזרו עליו בבין השמשות [עי' בחזו"ע (ארבע תעניות, עמ' שלג). ובחזו"ע (פסח, עמ' רסח) כתב, ואם יש צורך גדול להכין השלחן וכליו קודם צאת הכוכבים, כגון שהמקום רחב ידים ובני הבית מרובים, יכולים להקל בבין השמשות של מוצ"ש. ע"ש. ולפי זה בודאי שאפשר להקל לעשות כל מיני הכנות שלוש עשרה וחצי דקות אחר השקיעה וכדעת מרן הש"ע, ואין צורך להחמיר ולהמתין בדיני הכנה עשרים דקות אחר השקיעה].

ז. מרן בש"ע (סי' תקכט ס"א) כתב שבגדי יום טוב יהיו יותר טובים מבגדי שבת. ודנו הפוסקים האם אפשר להחליף ביום שבת לבגדי יום טוב (וכיוצ"ב דנו הפוסקים כשחל פורים במוצ"ש האם מותר להתחפש ביום שבת). בשו"ת ציץ אליעזר (חלק יד סי' לז) כתב בשם ספר חק ישראל להגר"י וועלץ (ח"ב סעיף יא) שדעתו, וכן דעת הגרי"צ וייס ז"ל, שיש לאסור להחליף וללבוש בגדים נאים בשבת שחל בערב יום טוב לכבוד יום טוב גם מטעם איסור הכנה משבת ליו"ט. ע"ש. ובספר כה"ח (סי' תקכט ס"ק כג) כתב שלא ילבשם סמוך לחשיכה, כיון שנראה כמכין משבת ליום טוב, אלא ילבשם מבעוד יום ויכוין בלבישתם גם לכבוד שבת, או ילבשם במוצ"ש. ע"ש. ואמנם יש שכתבו שאין בזה איסור הכנה אחר שנהנה בעצם יום השבת מהבגדים ודומה למכין קריאה בתורה בשבת לימות החול שאין בזה איסור [עי' חוות יאיר (סי' תקג). וכ"כ בזה כמה פוסקים. וכן דעת מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל כמובא בהליכות עולם (ח"ב עמ' קמ), וכ"כ בשש"כ (פכ"ח ספ"ט). ועי' להגר"ח קניבסקי שליט"א (קובץ מבקשי תורה יום טוב, עמ' ריב) שהורה בשם אביו שיש ללבוש את בגדי היום טוב מערב שבת, שכן אם ילבשם רק ביום טוב יש בכך זלזול לכבוד השבת. ע"ש. וצריך לי עיון בסברא זו. ובספר קיצור הלכות המועדים להגר"ש דבלצקי זצ"ל (שבועות, עמ' ה) כתב שילבש את בגדי היום טוב כבר מערב שבת כדי להימלט מכל חשש].ולהלכה אין איסור להחליף בגדים בעצם יום השבת ליום טוב ובפרט אם עושה כן בעוד היום גדול, ומכוין ליהנות בהם גם ביום השבת.

ח. מה שאסור משום 'הכנה' אסור גם לומר לגוי אלא אם כן במקום מצוה, חולי או צורך גדול (מ"ב סי' שיט ס"ק סב ועוד). 

ט. אשה שבעלה חוזר לביתו מאוחר ורוצה להתחיל בהכנות לסעודת יום טוב תאמר בצאת הכוכבים 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש' בלא שם ומלכות ותתחיל בהכנות לחג כגון סידור השלחן, בישולים וכו' וכו'. ואז יכולה גם להדליק נרות של יום טוב ולברך לפני ההדלקה 'ברוך אתה ה'... אקב"ו להדליק נר של יום טוב' ולא תברך 'שהחיינו' אלא תסמוך על מה שבעלה (או היא, באופן שהיא לבד) מברך בקידוש (חזו"ע יום טוב, עמ' שו).

י. גם ביום טוב יש ענין שהבעל יכין את הנרות להדלקה (כה"ח סי' תרי ס"ק יג).

יא. אם האשה מתפללת ערבית בצאת השבת אינה צריכה לומר 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש' כיון שהבדילה בתפלתה באמירת 'ותודיענו'. (ויש מחמירים שגם בזה תאמרנה 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש' לחוש לדברי כה"ח סי' רצט אות נט בשם החסד לאלפים שם אות ג). ויש להזהיר הנשים שלא ידליקו הנרות מבעוד יום כהרגלם בכל יום טוב שהרי הוא יום השבת, אלא ידליקו הנרות של יום טוב מעט אחר צאת הכוכבים [אשה המקפידה להוציא את השבת כדעת ר"ת צריכה להיזהר שלא להעביר מאש לאש לפני כן להדלקת נרות וכיוצ"ב, וכן טוב שלא תשים מרק קר על הפלטה שיש בו בישול בשבת, משום דהוי איסור דאורייתא, ואם נצרך להעביר מאש לאש, ואין פנאי לחכות לצאת השבת כדעת ר"ת, תעשה כן בשינוי והוי איסור דרבנן דשרי לפני צאת השבת כדעת ר"ת וכמו שכתבנו במקום אחר. או תאמר למי שלא מקפיד להוציא השבת כדעת ר"ת או לילד פחות מגיל בר מצוה או בת מצוה שידליקו הנר ע"י העברה מאש לאש. אבל איסור הכנה דהוי מדרבנן אין חיוב לחכות כצאת השבת דר"ת וכמו שכתבנו כמה פעמים שכן דעת מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל וכמו שכתב בטהרת הבית (ח"ב עמ' תקה בבאו')].

יב. יש להזכיר לנשים שאסור להדליק נר ביום טוב אלא תעביר מאש לאש. וכן שלא תכבה את הגפרור או הנר אחר ההדלקה כי אסור לכבות אש ביום טוב, אלא תשים בעדינות במקום שיכבו מאליהם ולא תשליכנו בתנופה הגורמת בודאי כיבוי ביום טוב (פוסקים).

יג. הפסוקים "לדוד ברוך" וכו', וכן "אלוקים יחוננו" וכו', שיש נוהגים לומר לפני תפלת ערבית במוצ"ש, אין אומרים אותם במוצ"ש שחל בו יום טוב משום שהם פסוקים להצלחה במעשי ידינו ואין מעשה ידיים ביום טוב (נועם מגדים לבעל הפרי מגדים, אות טז).

יד. בתפילת ערבית אומר במקום 'אתה חוננתנו', 'ותודיענו', ואם שכח או טעה ונזכר אחר כך באמצע הברכה, חוזר ואומרה, ואם חתם ואמר 'ברוך אתה ה'' אפילו עדיין לא סיים 'מקדש ישראל והזמנים' אינו חוזר משום שמבדיל אחר כך על כוס קידוש. ואם רוצה לעשות איזה מלאכה קודם שיקדש ויבדיל על הכוס יאמר 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש' [ש"ע (סי' תצא ס"ב), מ"ב (שם ס"ק ד), ש"ע (סי' רצט ס"י), מ"ב (שם ס"ק לו), באור הלכה (סי' רצד ד"ה ואם)]. ורק אם אמר 'ותודיענו' אין צורך לומר 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש' לפנישעושה מלאכה.

טו. אם טעה והתחיל 'אתה חונן' שהדין הוא שצריך לסיים כל הברכה, נראה שלא יאמר 'אתה חוננתנו' אלא יניח ההבדלה לומר ב'אתה בחרתנו', 'ותודיענו' וכו', ששם הבדלה כוללת 'בין קדושת שבת לקדושת יום טוב' והוא מטעם שאסור לתבוע צרכיו קודם תפלת יום טוב, וב'אתה חוננתנו' יש כמה בקשות, הלכך אין צריך לאמרה [חזו"ע (שבת ח"ב עמ' שעט בבאו' ד"ה מוצאי), ילקוט יוסף (יום טוב, עמ' תרנה). וראה שם לגבי מי שהבדיל בתפלה ושכח 'ותודיענו' וחזר ובירך בלא כוס 'המבדיל בין קודש לקודש' אם יחזור ויבדיל על הכוס].

טז. אסור (בין לגברים בין לנשים) לאכול ולשתות עד אחר שיקדשו ויבדילו, ואף מי שכבר הבדיל בתפילה באמירת 'ותודיענו', אסור לו לאכול עד קידוש והבדלה (מ"ב סי' רצט ס"ק לו, ועוד). [אם לא אמר בתפילה 'ותודיענו' וטעם משהו קודם הקידוש וההבדלה (יקנה"ז) דעת הפרי מגדים (סי' רצד, א"א ס"ק ג, הו"ד בבאו"ה סי' רצד ס"א ד"ה ואם) שצריך לחזור לראש התפילה כמו במוצ"ש. וכ"פ בכה"ח (סי' רצו ס"ק מד). ואמנם בשו"ת אור לציון (ח"ג פי"ח אות ה) סובר שלא חוזר ומתפלל משום דלא דמי למה שכתב מרן בשלחן ערוך בסי' רצד ס"א לגבי 'אתה חוננתנו' ששם הוא מתקנת הכנסת הגדולה והיא מעיקר התפילה משא"כ 'ותודיענו' שנתקנה על ידי רב ושמואל כדאיתא בברכות (לג:) ועל כן ששכח הדר דינא כמו קודם תקנתם שאין חיוב לאומרה. ע"ש. ואם כבר עבר או שכח והבדיל על הכוס אחר שטעם דעת הפרי מגדים (הו"ד בבאו"ה שם ד"ה צריך) דשוב אין צריך לחזור ולהבדיל בתפילה כיון שמכל מקום כבר יצא ידי מצות הבדלה. ואמנם הביא שם שדעת הרב דרך החיים שאין חילוק בזה ואף שאחר שהבדיל אחר שטעם, צריך לחזור ולהתפלל תפילת יום טוב עם 'ותודיענו'. ע"ש. ועי' בכה"ח שם אות יא שהביא רק דעת הרב פמ"ג ומשמע דס"ל כוותיה. ונראה דאמרינן סב"ל ולא יחזור. ונחלקו הפוסקים מהו שיעור הטעימה שצריך לחזור ולהתפלל. בש"ע הרב (סי' רצד ס"ג) כתב שאף אם טעם מאומה קונסים אותו שיחזור ויתפלל. ע"ש. ומאידך בשו"ת אור לציון (ח"ב פכ"ב תשובה י) כתב להסתפק מהו שיעור האכילה והשתיה שיצטרך לחזור ולהתפלל. וכתב דלמעשה אינו חוזר ומתפלל אא"כ טעם כזית מאכל או רביעית משקה. וכתב דמי שטעה ושכח 'אתה חוננתנו' בתפילה ובירך על מאכל קודם ההבדלה, שלא יטעמנו, כי אז יצטרך לחזור ולהתפלל, אלא יאמר 'ברוך, שם כבוד מלכותו, לעולם ועד'. ע"ש. ולכאורה לפי שיטתו מדוע לא יטעם משהו שלא יהיה ברכתו לבטלה שהרי עד כזית ורביעית אינו צריך לחזור ולהתפלל. וי"ל ואכמ"ל].

יז. אף שבכל מוצאי שבת מותר מן הדין לשתות מים לפני הבדלה וכמו שכתב בש"ע. כאן שיש עליו חובת קידוש משום יום טוב אין לשתות אף מים(ראה חזו"ע יום טוב, עמ' צב. ובחזו"ע שבת ח"ב עמ' קנו).

יח. כשחל יום טוב במוצ"ש עושים קידוש יחד עם הבדלה הנקרא 'יקנה"ז' [יין ('ברוך אתה ה'... בורא פרי הגפן'), קידוש ('ברוך אתה ה'... אשר בחר בנו מכל עם' וכו'), נר ('ברוך אתה ה'... בורא מאורי האש'), הבדלה ('ברוך אתה ה'... המבדיל בין קודש לקודש'), זמן ('ברוך אתה ה'... שהחיינו') וכו']. אין מברכים על בשמים במוצ"ש זו (והטעם כי המאכלים הטובים ושמחת יום טוב מועיל כמו בשמים. תוס' פסחים קב ע"ב ד"ה רב). טעה ובירך על הבשמים אין זה הפסק (שש"כ פס"ב סכ"א). [אם טעה בהבדלה וחתם 'המבדיל בין קודש לחול' במקום 'המבדיל בין קודש לקודש' אם נזכר תוך כדי דיבור ולא התחיל בברכת 'שהחיינו' יחזור ויאמר 'בין קודש לקודש' ואם נזכר לאחר כדי דיבור או שהתחיל לברך ברכת 'שהחיינו' יחזור ויברך ברכת ההבדלה ויאמר ההבדלה כתקנה דהיינו 'ברוך אתה ה'... המבדיל בין קודש לקודש' משום ששינה ממטבע שטבעו חכמים. שו"ת שבט הלוי (ח"ח סי' קיח), שש"כ (פס"ב סכ"א), שלמי תודה (ענייני שבועות ויום טוב סי' טו אות ב בשם הסטייפלר), ארחות רבינו (ח"א עמ' קלב), שו"ת רבבות אפרים (ח"ח סי' קפט), נטעי גבריאל (יום טוב, ח"ב עמ' קצד) ספר הסדר הערוך (פנ"ג הע' 6 בשם הגרי"ש אלישיב). ואין צריך לברך שוב על היין אם לא הפסיק בדיבור שלא מעניין קידוש והבדלה. שש"כ (שם). וע"ע בשו"ת אבני ישפה (ח"ב סי' מט) מה שכתב בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל].

יט. שאלה: השנה כשחג השבועות חל במוצ"ש ואנו מברכים יקנה"ז (יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן) דהיינו קידוש יחד עם הבדלה האם צריך לעמוד או לשבת בקידוש?

תשובה: השאלה נובעת מעצם זה שבהבדלה בכל מוצ"ש כתב מרן הש"ע (סי' רצו ס"ו) שצריך לשבת. ואילו בקידוש ליל שבת ויום טוב מנהג הספרדים לעמוד כפי דעת הרב רבינו האר"י, כמובא בפוסקים [ראה ש"ע (סי' רעא ס"י) וכה"ח (סי' תעג אות ה)]. ואילו כאן שעושים שניהם גם יחד, האם יש לישב או לעמוד? ומצאנו בזה מחלוקת. דעת המ"ב (סי' רצו ס"ק כח וסי' תעג ס"ק ג) שיקנה"ז יש לאמרו בישיבה. ואילו דעת הרב כה"ח (סי' תעג אות כ) כדברי הרב יפה ללב (ח"ב אות ב) שאם חל ליל יום טוב במוצ"ש יש לעשות יקנה"ז הכל בעמידה. ע"ש. וכן דעת הרב ילקו"י (דיני ליל הסדר שחל במוצ"ש, עמ' רסח). הלכך למעשה כששבועות חל במוצ"ש יש לומר סדר ההבדלה והקידוש שבאים יחד (יקנה"ז) בעמידה. וכן מנהג בני ספרד.

כ. מותר לברך ברכת 'בורא מאורי האש' על נרות שהודלקו לכבוד יום טוב מכיון שעיקר מטרתם להאיר ומבואר בש"ע (סי' רחצ סי"א) שנרות העשויים להאיר מותר לברך עליהם 'בורא מאורי האש' [שו"ת אור לציון (ח"ג עמ' קצ), מבית הלוי (יב, עמ' נא), ועוד].

כא. מותר להעביר אש לצורך בישול גם מנר שהודלק לכבוד יום טוב כיון שנרות אלו ניתנו לכל צרכי יום טוב [שש"כ (פמ"ד הע' לה), שבות יצחק בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל (דיני נר שבת פ"ו הע' כט), חוט השני (יום טוב, פ"א ס"ק א). ולגבי להדליק כיריים של גז שעשויות לבישול לצורך ברכת הנר, הסתפק הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל (שש"כ פס"א הע' פז) אם רשאי לברך, שהרי גם נרות הבדלה שלנו אינם עומדים להאיר אלא רק לכבוד, ואף על פי כן מברכים עליהם מפני שהודלקו לצורך הברכה, ואם כן לכאורה הוא הדין שיש לברך על כל להבה שהודלקה לצורך הברכה].

כב. יש הידור לברך על ב' נרות צמודים זה לזה במוצ"ש הנקרא 'אבוקה' משום שאורה רב (ש"ע סי' רחצ ס"ב). ולגבי אם יצטרכו לעשות כן גם במוצ"ש שחל בו יום טוב, עי' בספר יסוד ושורש העבודה (שער תשיעי פרק ה), שכתב לברך על 'אבוקה' במוצ"ש שחל בו יום טוב (וכ"כ בספר אלף המגן על מטה אפרים סי' תר ס"ק ג). ואמנם מצינו שדנו הפוסקים בזה. יש שכתבו שאין לחבר ב' נרות ביחד ואם קירב ב' נרות אסור להפרידם [ראה ש"ע (סי' תקב ס"ב) ומ"ב (שם ס"ק יט), וראה בספר יום טוב שני כהלכתו (פ"ט הע' סז), שו"ת אגרות משה (ח"ה ס"ק כ אות ל), שו"ת אור לציון (ח"ג פי"ח תשובה ו), חוט השני (יום טוב פי"ג ס"ק ג אות ד)]. ויש אומרים שאין להדליק נר נוסף לצורך 'אבוקה' כיון שלא חשיב צורך כל כך [ספר יום טוב שני כהלכתו (פ"א הע' סח) בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל, וראה בשש"כ (פס"ב הע' ל – לא). ובש"ע הגר"ז בסופו מובא שנהגו לברך על נר אחד]. ויש אומרים עוד שאין לקרב נרות שעוה יחד, אלא יחזיקו הנרות זה ליד זה מבלי שיתחברו הלהבות, כיון שאם יחברו הלהבות קרוב הדבר שיכשלו בכיבוי מחמת טפטוף השעוה [ראה בזה בבאור הלכה (סי' תקיד ד"ה ויכבה), וכ"ד הגרש"ז אויערבאך והגר"י קמנצקי (הו"ד בספר יום טוב שני כהלכתו פ"א הע' סז). וכן החמיר בזה הגרש"ז וואזנר (הו"ד בספר לקט הל' יום טוב פ"ח הע' ז). מאידך בשו"ת אגרות משה (ח"ה חאו"ח סי' כ אות ל) ס"ל להקל בזה משום דהוא פסיק רישיה דלא ניחא ואין דרך חיתוך בזה ואין כל תועלת בטיפת השעוה שנמסה וכו', ע"ש. וכ"כ עוד כמה פוסקים (הו"ד בדרשו סי' תקיד ס"ק 19)]. ויש שכתבו עצה לעשות חור בפתיל צף ליד החור המקורי ולהכניס הפתילה בכל חור ולהדליק את הנרות ליום טוב בשמן עם הפתיל צף הזה, ולברך עליו 'בורא מאורי האש' (ומוכרים נר כזה בכמה מקומות). ובכל אופן אם הדליקו נר נוסף ל'אבוקה' אסור לכבותו.

כג. בכל מוצ"ש נשים לא נוהגות לשתות מכוס הבדלה [מ"ב (סי' רצו ס"ק ו) בשם המ"א (ס"ק ד) שהביא כן מהשל"ה, כה"ח (סי' רצו ס"ק יד). ועי' חזו"ע (שבת ח"ב עמ' תח מה שכתב בזה)]. אמנם במוצ"ש זו שחל הבדלה יחד עם הקידוש המנהג שהנשים שותות מכוס הקידוש אף שהבדילו עליה גם כן, משום שאינה מיוחדת להבדלה [מבית הלוי (חי"ב, עמ' נא), חזו"ע (שם). וכ"כ בספר שמירת הגוף והנפש (ח"ב סי' קלה ס"ק ה) בשם הגרי"ח זוננפלד. והביא ראיה לדבר, מכך שנשים חייבות לשתות כוס ראשונה בליל הסדר שחל במוצ"ש, אע"פ שגם כוס הבדלה היא. ע"ש. ועי' בספר קיצור הלכות מועדים להגר"ש דבלצקי (שבועות, עמ' טו) שכתב דנכון שאשה לא תענה אמן על ברכת 'מאורי האש' ועל ברכת ההבדלה כאשר רוצה לטעום מן הכוס שיש חשש להפסק, יעו"ש. ויש לדון בזה, ואכ"מ].

כד. יש שנהגו לא להסתכל בציפורניים כבכל מוצ"ש [מבית הלוי (חי"ב, עמ' נא) בשם הגר"ש וואזנר זצ"ל, מנהגי חב"ד שבסוף ספר ש"ע הרב (עמ' נז), הליכות שלמה (פסח פ"ח ארחות הלכה הע' 155)]. ואם בכל זאת רוצים לעשות כן, אין בזה שום חשש, ופשוט.

כה. מי שאין לו יין במוצ"ש זו שחל בה יום טוב יאמר הקידוש וההבדלה על שכר כגון בירה ולא על הפת [כדעת היש אומרים בש"ע (סי' רצו ס"ב). וכן פסק בחזו"ע (שבת ח"ב, עמ' תיד) ובילקוט יוסף (יום טוב, עמ' תרנו)].

כו. אם שכח להכליל בקידוש גם את ההבדלה, יבדיל מתי שנזכר על כוס יין, ואם אין לו יין לא יבדיל על הפת אלא על השכר (ראה קיצור הלכות מועדים להגר"ש דבלצקי, שבועות עמ' טו). ואם שכח להבדיל לגמרי ונזכר רק במוצאי יום טוב, יבדיל במוצאי יום טוב הבדלה אחת, וחותם בה 'המבדיל בין קודש לחול' (ילקוט יוסף יום טוב, עמ' תרנד. וע"ש במי ששכח להבדיל יקנה"ז ונזכר ביום ג' מה יאמר בחתימה 'המבדיל בין קודש לקודש' או 'המבדיל בין קודש לחול').

כז. במוצ"ש שהוא סעודת יום טוב ירבה בה קצת בשביל סעודה רביעית [רבבות אפרים (ח"ג סי' רצב) בשם הגר"ח פאלג'י בהגדת 'חיים לראש' פסקא ד'שלחן עורך' אות א, ע"ש. ובשם הגר"ח קניבסקי שליט"א הובא (דרך שיחה, עמ' רעא) שסעודת יום טוב עולה ממילא לסעודה רביעית ע"פ מה שסובר הרמב"ם (פ"ו מהל' מצה) שבענייני אכילה אין צריך כוונה. ע"ש. ובקונטרס שלמי אליעזר (עמ' יח) כתב ששאל בזה את הגרש"ז אוירבעאך זצוק"ל ואמר לו שלדעתו אין צריך לעשות וטעמו משום שליל יום טוב יש לו דינים מיוחדים שהרי פטור מבשמים. ועי' בספר מעדני איש (עמ' שסט), ואכמ"ל].

כח. פלטה חשמלית לאחר שכבתה מותר להזיזה לצורך גופה ומקומה והיינו אם רוצים להשתמש במקום הגז ביום טוב, ויש שם פלטה שנשארה משבת, מותר להזיזה הצידה כדי להשתמש בגז. וכאשר הזרם מנותק מותר להוציא התקע מהשקע כלאחר יד כגון במרפק [עי' שש"כ החדש (פי"ג סל"ג), וראה עוד למרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו הליכות עולם (ח"ג עמ' קצד) ובחזו"ע (שבת ח"ג עמ' פב)].

כט. אם חל ליל טבילתה במוצ"ש שהוא ליל יום טוב, תעשה כל הכנותיה בערב שבת ותשמור שערותיה שלא יסתבכו ותזהר מאוד שלא ידבק בה דבר החוצץ. כמובן תעשה בדיקה כרגיל ביום שבת שהוא שביעי לנקיים. לפני הטבילה תחצוץ שיניה היטב בקיסם, ותזהר שלא תוציא דם [ומעיקר הדין אם אינה יודעת בוודאות שיורד דם משיניה יכולה לצחצח שיניים במברשת עם משחה. וטוב שתייחד מברשת מיוחדת לכך להינצל מחשש עובדין דחול, ולא תשטוף את המברשת לאחר מכן מטעם הכנה, אלא אם כן רוצה להשתמש שוב במברשת שיניים. ועדיף להשתמש במי פה ולא במשחה לצחצוח השיניים. ראה יביע אומר (ח"ד חאו"ח סי' ל אות יט - כ) והליכות עולם (ח"ב עמ' ר). וראה מה שכתב בזה בילקוט יוסף (שבת ח"ד עמ' עא)]. תדיח בית הסתרים ובית הקמטים במים חמים, אבל לא תרחץ כל גופה במים חמים ביום טוב[אלא אם אם כן אלו מים חמים מדוד שמש, או מים שהוחמו ביום שישי ערב שבת. ש"ע (סי' תקיא ס"ג), חזו"ע (יום טוב, עמ' מא). והיתר זה רק באמבטיה פרטית שבבית ולא במרחץ כמבואר בחזו"ע שם. ואם עושה כן יש לה להיזהר בכל דיני רחיצה המפורטים לעיל, סחיטת המגבת, שערות וכו'], תעיין בגופה ובשערותיה היטב שלא יהא דבר החוצץ ובין אצבעות רגליה ובכל מקום שיש חשש שהזיעה הגיעה לשם, תנקה אוזניה, ותפריד בין שערותיה באצבעותיה ותזהר שלא תתלוש שערה ולא תסחוט, ולא תסתרק, ותטבול אף במים חמים [ש"ע (יו"ד סי' קצט ס"ו), ש"ך (שם ס"ק יב), חזו"ע (שבת ח"ו עמ' עח)].

ל. מים שהוחמו ביום טוב בדוד שמש, מותר להתרחץ בהם כל גופו ביום טוב דחשיבי מים שהוחמו מערב יום טוב, וגם ביום טוב שאחר השבת או להיפך מותר לרחוץ במים חמים אלו, ואין לאסור בזה מטעם הכנה שהשבת הכינה ליום טוב, כיון שהמים היו בעולם ואין זה רק חימום בעלמא. וכל זה באמבטיה פרטית שהיא מחוץ למרחץ אבל בבית המרחץ אפילו פניו ידיו ורגליו אסור לרחוץ גם במים שהוחמו על ידי דוד שמש. ומים שהוחמו ביום טוב על ידי שעון שבת שהוכן מערב יום טוב, חשיבי כמים שהוחמו בהיתר, ומותר לרחוץ בהם באמבטיה פרטית [ש"ע (סי' תקיא ס"א), חזו"ע (יום טוב, עמ' מא), ילקוט יוסף (יום טוב, עמ' שעא)]. 

לא. אין להקיז דם (ובזמנינו הוא לתרום דם) בכל ערב יום טוב (רמ"א סי' תסח ס"י). והטעם בזה הוא דבערב שבועות יצא שד ושמו טבוח ואם לא היו מקבלים ישראל את התורה היה טובח את בשרם ודמם דהיינו הורג אותם ולכך כל ערב שבועות הוא זמן סכנה ואין להקיז דם שמא ימות (ב"מ) על ידי כך. וגזרו רבנן על כל ערב יום טוב משום ערב שבועות. וכן הוא הדין אם חל ליל שבועות במוצ"ש אין להקיז בערב שבת, אם לא שהוא משום סכנה או ספק סכנה[מ"ב (שם ס"ק לח), כה"ח (שם ס"ק צח - ק). וע"ע בספר קיצור הלכות מועדים להגר"ש דבלצקי זצ"ל (שבועות, עמ' ד הע' יז) שעלה ונסתפק האם מותר בכל ערב יום טוב, וכן בערב שבועות, לעשות כל טיפול הכרוך בהוצאת דם, כגון עקירת שן וכדו'].

לב. מי שיש לו 'יארצייט' במוצ"ש, חג השבועות, והוא וחפץ להדליק 'נר נשמה' לזכות הנפטר, עדיף שידליק מערב שבת נר שדולק למשך 26 שעות או יותר ובכך ידלק גם במוצאי שבת והלאה, ובכך ימנע מכמה חששות (עי' באור הלכה סי' תקיד ס"ה ד"ה נר ובספר ציוני הלכה עמ' תרד, ואכמ"ל). 

באורך ואכמ"ל).