הלכה יומית - הדלקת נרות יו"ט
הדלקת נרות יו"ט
דנו הפוסקים האם מותר להכניס פתיל לתוך הבסיס שלו הנקרא 'פתיל צף' ביום טוב. האם יש לאסור בזה משום 'מתקן מנא' או שמא משום 'מכה בפטיש'. ויש שהתירו זאת בטענה כי הפתילה היא כלי בשלמותה שלבדה עומדת להדליק והעיגול אינו אלא להחזיקו שלא יפול לתוך השמן, ולכן אין בזה תיקון כלי וגם אין לו חשיבות כלי כיון דמיד אחר ההדלקה נפסד הפתילה ושוב א"א להשתמש בה. ואין בזה גם דין 'מכה בפטיש' משום שהפתיל והפקק נידונים כב' חלקים נפרדים ולא דנים אותם ככלי אחד (שש"כ ח"ג פל"ג הע' מג, ארחות שבת ח"א עמ' רצד, קובץ מבית הלוי ח"ז. ע"ש בראיותיהם). ומכיון שיש מחמירים בזה, אם אפשר בקלות יש להכין מערב שבת הפתילות בתוך הבסיס שלהם ובזה יצאו מהספק. ואם לא הכינו יש להקל בזה ולהכניס את הפתילה וכדברי הפוסקים הנ"ל.
מי שמדליקה נרות שעוה מאיזה סיבה יש לה להזהר שלא לחמם את הנר שעוה כדי לדבקו בפמוט או במנורה משום איסור "ממרח", ולכן צריך להדביקם ולהכינם בערב שבת. לא הכינה, לא תדביק אלא תדליק בנרונים או בשפופרת חלולה או בפמוט שאין צורך במירוח השעוה (מ"ב סי' תקיד ס"ק יח, ילקו"י ח"ה עמ' תצב, חזו"ע יו"ט עמ' סא) ובפרט יש להזהיר על זה בליל שבועות שיש החושבים לעשות מצוה בהדלקת נרות נשמה בבית הכנסת בעת הלימוד, ונכשלים במירוח השעוה, וצריך להעיר להם שהוא אסור מעיקר הדין אלא יכינו הנרות בנרונים או שפופרת חלולה, וכאמור). ומותר לנקות הפמוט שנסתם בשעוה בסכין וכדו', ואין בזה משום תיקון כלי ביום טוב (כה"ח סי' תקיד ס"ק מא, חזו"ע שם), ולא איסור מוקצה (כיון שאין לשעוה זו חשיבות ונחשבת כלכלוך שבסיר הטפלה לסיר וה"ה כאן. ארחות שבת שם, וכן דעת הגרי"ש אלישיב זצוק"ל כמובא שם).
כתב וערך:
הרה"ג אושרי אזולאי שליט"א
מו"צ ראש כולל ורב קהילה בגבעת זאב
תגובות
הוספת תגובה