הלכות ספירת העומר חלק ב

1. מצוות ספירת העומר אינה שייכת אלא לגברים, אבל נשים אינם מצוות על ספירת העומר, ואם חפצה האשה לספור העומר, תספור בלא ברכה, ומ"מ טוב שלא תספורנה כלל ספירת העומר ואפי' בלא ברכה שלא תספור. כן כתב הרמב"ם (פ"ז מהלכות תמידין ומוספין הכ"ד) דכיון שזו מצוות עשה שהזמן גרמא, לכן פטורות הנשים ממנה, וכ"כ הזוה"ק (תצוה קפג.) ובשעה"כ (דף פ''ה ע"ג) והביאם מג"א (סק"א). והנה דעת ר"ת שנשים יכולות לברך על מצוות עשה שהזמן גרמא ולכן התיר לנשים לברך על נטילת לולב, ועפי"ז נהגו בני אשכנז שאם האשה רוצה לברך, רשאית לעשות כן, ולכן סיים המג"א (שם) ומיהו כבר שוויא עלייהו חובה. וכ"כ הגר"ז שאין חשש איסור במה שמברכות, ובברכ"י (סי' תפט אות כב) כתב שהנוהגות כר"ת בלולב, יכולות לברך בספירת העומר, אמנם בספר שלחן שלמה כתב דאף להנוהגות כר"ת בנטילת לולב, מ"מ לא ינהגו כן בספירת העומר משום שודאי הוא שיטעו ביום אחד, וגם על פי רוב אינן יודעות את פירוש המילות, והביאו המשנ"ב (סק"ג). אמנם כל זה למנהג אשכנז, אבל לנשי בני ספרד דפסקי כהרמב"ם בלאו הכי אין לברך דאין מברכים על מצוות עשה שהזמן גרמא, ומ"מ כתב כה"ח (סק"ט) שאם אפשר יש לשמוע מאנשים ויתכוונו לצאת ואח"כ יספרו. ומ"מ כתב באור לציון (ח"ג פט"ז ה"ח) שמן הראוי שהנשים לא תספורנה כלל ספירת העומר, ואף בלא ברכה, משום שעל פי הסוד אין לנשים מקום כלל לספירת העומר, כנזכר בזוהר (שם) וכן הביא בברכ"י (שם מרעיא מהימנא פרשת אמור דף צז) ושכן כתב בשו"ת רב פעלים (ח"א בקונטרס סוד ישרים סי' יב) דאף אם הנשים רוצות לקיים את המצוה בתורת נדבה, אין להן לעשות כן.
2. מצוות ספירת העומר בברכה היא בתחילת הלילה, ואם שכח לספור בתחילת הלילה, הולך וסופר כל הלילה, ותיכף שיזכור יספור, ולא יאמר כיון שאחרתי אחרתי ואמתין עוד מעט. כן כתב כה"ח (סקי"ב) וכתב הטעם לפי שכל מה שמתאחר יותר גורם אחיזה אל החיצונים ביותר, ולא יאמר כיון שכבר ברכו הציבור לא איכפת אם אני מאחר, לפי שכל מה שמתקן ופוגם האדם הוא למקום שנחצבה משם נשמתו כמ"ש בתיקונים (תיקון מג בסופו). ואפי' אם יש לו מניין קבוע לתפילת ערבית עדיף שיקדים לספור ספירת העומר בזמנה ויתפלל תפילת ערבית אח"כ, ולא ימתין לספירת העומר אחר תפילת ערבית. כן מבואר במג"א (שם סק"ז) והביאו המשנ"ב (שם סקי"ח) ועי' באור לציון (שם אות א' בהערות) שכתב דאף שדעת הגר"ז (שם סעי' טז) שראוי להקדים תפילת ערבית לספירת העומר, שתפילת ערבית תדירה והספירה אינה תדירה, ותדיר קודם לשאינו תדיר, אולם נראה שאעפ"כ אם מתפלל ערבית בשעה מאוחרת יספור ספירת העומר בתחילת הלילה, כדי לקיים דין תמימות אליבא דכו"ע, וכמ"ש מרן בשו"ע (סעי' א'), ואף הגר"ז כתב שם שאפשר לספור מעיקר הדין אפי' לפני שהתפלל.
3. אם שכח לספור בלילה, יספור ביום בלא ברכה, ובערב שלאחר מכן יכול להמשיך ולספור בברכה, וה"ה אם שכח כמה לילות ובכל פעם נזכר ביום וספר (בלי ברכה) חוזר וממשיך לספור מכאן ואילך בברכה. כן כתב הב"י (סי' תפט) בשם הר"ן (סוף פסחים) בשם רב מר יהודאי גאון, דמאן דלא מני עומר בליליא קמא לא מני בשאר לילות, היכא דלא מני מאורתא מני ביממא. ורב האי גאון חולק ואומר דאי בעינן תמימות, שכח באחד הלילות נמי הרי חסר המניין, ולפיכך הוא אומר שאם לא ספר בלילה סופר ביום. וכתב ע"ז הב"י שדעת הבה"ג (בתוס' מגילה כ:) וראבי"ה (סי' תקעא) ואו"ז (ח"א סי' שכט) שיכול לספור ביום בלא ברכה ולהמשיך ולספור בברכה בלילה שאחריו, אבל אם לא נזכר עד הלילה אפשר שגם הבה"ג סובר שלא יברך עוד. והנה מרן (שם סעי' ח') פסק אם שכח ולא ספר לילה אחד מונה שאר הימים בלא ברכה, אמנם אם ספר בלא ברכה, או ששמע מחבירו וכיון לצאת, פשוט שיספור בברכה, וכ"פ מרן הגרע"י בחזו"ע (יו"ט עמ' רלו).
4. מי שנסתפק אם ספר העומר בלילה הקודם, סופר בברכה. כן פסק בחזו"ע (שם עמ' רלח) מטעם ספק ספיקא, שמא באמת ספר העומר בלילה הקודם, ואם תמצי לומר שלא ספר, שמא הלכה כדעת הר"י בעל התוס' שכל לילה ולילה מצוה בפני עצמה היא, ונוסף על זה שיש לנו דעת הרי"ף והרמב"ם והראבי"ה דסבירא להו שעיקר מצות ספירת העומר גם בזמן הזה מדאורייתא, וספיקא דאורייתא לחומרא. וה"ה אם מסופק אם ספר בלילה הקודם את המספר הנכון או לא, וביום לא ספר, יוכל לספור מכאן ואילך בברכה.
5. אם היה עומד בבין השמשות ונזכר שלא ספר אמש ספירת העומר, וגם במשך כל היום לא נזכר מזה, יספור מיד הספירה של אמש בלי ברכה, ואחר צאת הכוכבים יספור העומר בברכה. וכתב מרן הרב עובדיה (חזון עובדיה יו"ט עמ' רלח) שבמקרה כזה יזהר שלא יספור העומר בכל יתר הלילות אלא לאחר צאת הכוכבים, שלא יהיה כתרתי דסתרי. וזמן בין השמשות לעניין זה הוא שלש עשרה  וחצי דקות אחרי השקיעה  ולא לאחר מכן. כן פסק הגרע"י, והגרב"ץ אבא שאול באורל"צ (ח"ג פט"ז ה"ו) כתב שאם נזכר וספר קודם שיעברו עשרים וחמש דקות לאחר השקיעה יכול למנות בלא ברכה ואחר צאת הכוכבים ימנה בברכה.
6. וכן אם שכח בליל שישי לספור העומר, ולמחרת התפלל ערבית וקיבל שבת מבעו"י, ונזכר אחר תפילת ערבית, יספור את העומר של אתמול בלא ברכה, ואח"כ בליל שבת ימנה בברכה, וכן שאר הלילות ימנה בברכה. הגרע"י (שם) בשם שו"ת זרע אמת (סי' סו), שלמי ציבור (דף רחץ אות כט), ערך השלחן (תפט סק"ט) ויבי"א (ח"ד חאו"ח סי' מג אות ח').
7. מצוה על כל אחד ואחד מישראל לספור ספירת העומר בעצמו, שנאמר "וספרתם לכם" בלשון רבים, שתהיה ספירה בפי כל אחד. חזו"ע (עמ' רכח) כמו שאמרו במנחות (סה:) תנו רבנן וספרתם לכם, שתהא ספירה לכל אחד ואחד, וכיוצא בזה איתא בסוכה (מג.) ולקחתם לכם שתהא לקיחה ביד כל אחד ואחד.