ענינים הנוגעים לסעודת פורים

1. מצוה להרבות בסעודת פורים, ומ"מ בסעודה אחת יוצאים, וסעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובתו, אמנם אף בלילה ישמח וירבה קצת בסעודה. כ"פ מרן השו"ע והרמ"א (סי' תרצה סעי' א'). בטעם הדבר שתיקנו סעודה בפורים, איתא בסי' תרע (במשנ"ב סק"ו) שבפורים הגזירה היתה להשמיד ולהרוג את הגופות שהוא ביטול משתה ושמחה, ולכן כשהצילם ה' קבעו לעשות משתה ושמחה, והפמ"ג (מש"ז סק"א) כתב שהסעודה היא זכר לנס שנעשה על ידי הסעודה.

ועניין חיוב השמחה איתא במגילה (ה:) מדכתיב "שמחה ומשתה ויו"ט, שמחה - מלמד שאסורים בהספד". וכ"כ הרי"ף (ד.) והרמב"ם (מגילה פ"ב הי"ד) וז"ל "מצוה יום י"ד וכו' להיות יום שמחה ומשתה" עכ"ל. והרי שיש חיוב שמחה בפורים, ונפסק בשו"ע (סי' תרצו סעי' ג') והרמ"א (ר"ס תרצה), ובדרכ"מ (אות ב) הביא כן מתשובת מהר"י ברי"ן דמשמע דגם בלילה חייב לשמוח. וכ"כ ההגהות מיימוניות (הל' אבל פי"א אות ג) בשם תשובת רבינו גרשום מאור הגולה, וכן שנינו בפסחים (סח:) אמר רב יוסף הכל מודים בפורים דבעינן נמי לכם מאי טעמא ימי משתה ושמחה כתיב ביה, ופירש"י דבעינן נמי לכם שישמח בו במאכל ומשתה. וכ"כ עוד רש"י בפרדס גדול (סימן רג) אוכלין ושותין ומשמחין ומזמרין על שולחנם ובבית חבריהם ובסידור רש"י (סי' שלא וסי' שמב) ושבלי הלקט (סי' רא) וז"ל וחייב אדם לשמוח בפורים ולהעדן במיני מאכל ומשתה כדכתיב לעשות אותם ימי שמחה ומשתה ואוכלין ושותין ושמחין ומזמרין על שלחנם ובבית חבריהם עכ"ל וכ"כ בתשובות הגאונים החדשות עמנואל (סי' קסב), וכ"כ המאירי (מגילה ז:) והמחזור ויטרי (סי' רנד) "ואין לומר למנצח מזמור לדוד, משום דכתיב יענך י"י ביום צרה, וצרה בפורים לא מדכרינן, לפי שנא' בו יום משתה ושמחה". עכ"ל וכ"כ בספר תניא רבתי (סי' מ) והראבי"ה (ברכות קלא)והארחות חיים (הלכות פורים סי' לט) שהאונן מותר בבשר ויין, דלא אתי עשה דיחיד דאבילות ודחי עשה דרבים דאורייתא, ולשמוח בפורים דברי קבלה נינהו שהם כד"ת. עכ"ל. והביאו הב"י (ס"ס תרצו) ונפסק בשו"ע (סעי' ז). וכיוצ"ב הוכיחו בספר מור וקציעה (ס"ס תרצה) והרב יוסף לקח (הובא בענף יוסף על העין יעקב סי' בן) והביאם בחזו"ע (עמ' קפב) דבסעודת פורים א"צ להשאיר מקום פנוי בשולחן זכר לחורבן, וכדמוכח מהאי דחייב איניש וכו', והגרע"י נקיט כוותייהו, ושכן משמע במאירי מגילה (ז:).

1. יש להדר לאכול פת בסעודה זו, ומ"מ בדיעבד אינו מעכב. המור וקציעה (ד"ה ושטען) כתב דכיון שכתוב ימי משתה ושמחה וצריך סעודה קבועה, אין סעודה בלא פת גמור, וכ"כ הערוך השלחן (סעי' ז') שאין יוצאים ידי חובת סעודת פורים בלא פת, כיון שאין משתה בלא פת, אמנם מאידך המג"א (סק"ט) כתב שלא מצינו שחייבים לאכול פת בסעודת פורים, ודי בשאר מיני מטעמים, וכ"כ השע"ת (סק"א) והביאו כה"ח (סק"ג) שמי שאכל סעודת פורים בלא לחם יצא ידי חובה, ובשו"ת שבט הלוי (ח"א סי' רה בהערות לסי' תרצה) כתב שברא"ש (ברכות פ"ז סי' כג) מבואר שאין שמחה בלא פת, ושנה והביא זאת בחלק ד' (סי' נד אות ב') והסיק שם דהעיקר כדעת הסוברים דלא בעינן פת, דאפי' ביו"ט נסתפקו הראשונים האם יש חיוב בפת. וכ"פ בחזו"ע (עמ' קעג).
2. לכתחילה ישתדל לקנות לכבוד סעודה זו בשר בהמה, אמנם בדיעבד יוצא ידי חובתו אף בבשר עוף או בדגים. לעניין האם צריך לאכל בשר בסעודת פורים, כתב הערוך השלחן (סעי' א') על פי הרמב"ם (פ"ב מהלכות מגילה הט"ו) שצריך לאכול בשר בסעודת פורים, שאין סעודה חשובה בלא בשר, וכ"כ בשו"ת דברי יציב (ליקוטים סי' סה אות ג') שאין שמחה אלא בבשר, והביא שם בשם הלקט יושר (הלכות פורים) שצריך כל אחד לעשות תבשיל אחד או שניים מן הבשר. ומאידך המג"א (סי' תרצו סקט"ו) הוכיח שאין חיוב אכילת בשר בפורים, שהרי גם ביום טוב שחיוב השמחה הוא מן התורה,  מ"מ בזמנינו שאין בשר שלמים אין חיוב שמחה בבשר, וא"כ ק"ו בסעודת פורים שאין חיוב באכילת בשר, ומ"מ כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"י סי' יח אות ג') על פי הפמ"ג (סי' תרצו א"א סקט"ו) שבודאי יש מצוה מן המובחר לאכול בשר בפורים. והנה בשו"ת דברי יציב (שם) נקט שבשר עוף אינו נקרא בשר לעניין זה, ובשו"ת רבבות אפרים (ח"א סי' שנ) כתב בשם הגר"מ פיינשטיין שלעניין סעודת פורים די בבשר עוף, ובשו"ת שבט הלוי (ח"ג סי' יח) דן לגבי חיוב בשר בסעודת ברית, והאם יוצא ידי חובה בסעודת דגים, וכתב השואל שכיום נוהגים לעשות סעודת דגים, אמנם מדברי הפוסקים (סימן רמ"ט וסימן תקנ"א) משמע דבעינן דוקא בשר, וכתב הגר"ש וואזנר דוודאי לכתחילה כדאי לעשות בבשר, ואם אפשר בבשר בהמה שכתוב בו שמחה ועליו אמרו אין שמחה אלא בבשר, אבל בדיעבד יצא ידי חובה בעוף דהא בתשובת חוות יאיר סו"ס קע"ח כתב דקצת שמחה איכא גם בעופות, ושכן מוכח בביצה (י' ע"ב) דקאמר ואתי לאימנועי משמחת יום טוב, ואף שבמרדכי (סוף תענית) כתב דאין יוצאין לידי שמחה אפילו בעופות, צ"ל שכוונתו שאינו מגיע לידי שמחה גמורה ומ"מ קצת שמחה איכא, וכן מוכח בירושלמי (פ"ד דפסחים ה"א) דגם בדגים איכא שמחת יום טוב, וכ"פ בשו"ע (או"ח סי' תקל"ג) ומג"א (שם סק"ח), וכיון דאיכא קצת שמחה יוצאין מן הדין בסעודת ברית מילה גם בדגים ומנהג שלנו דגם ביום טוב אין מהדרין דוקא אבשר בהמה. וכן משמע מדברי הגרע"י (שם עמ' קעח) שאין זה מעכב בדיעבד.