הלכות מקרא מגילה חלק ג

1. הקורא את המגילה בלילה מברך לפניה שלש ברכות, על מקרא מגילה, שעשה ניסים, ושהחיינו, וביום אינו חוזר ומברך שהחיינו. דעת ר"ת בתוס' (מגילה ד.) שצריך לברך שהחיינו גם במקרא מגילה של היום, כיון שעיקר קריאתה ביום, וכן הוא באו"ז ח"ב (סי' שסט ושעז) והרא"ש והרשב"א והריטב"א והמאירי, וכ"ד הרמ"א (בסי' תרצב) מ"מ מנהגינו כדעת הרמב"ם (פ"א ה"ג) ומרן בשו"ע (סי' תרצב סעי' א), שביום אינו חוזר לברך שהחיינו, דלא עדיף מדקיי"ל (סוכה מו.) שאם בירך שהחיינו בזמן עשיית הסוכה א"צ לחזור ולברך בכניסתו לסוכה, וכן המנהג פשוט בינינו כמ"ש מרן הב"י, ולכן אין לנו לזוז ממנהג אבותינו, וכ"פ בחזו"ע (עמ' סג).
2. אם שכח ולא בירך שהחיינו או אחת הברכות קודם קריאת מגילה, מברך במקום שנזכר, כל עוד לא סיים קריאת המגילה כולה, ואם סיים קריאת המגילה של הלילה ונזכר שלא בירך שהחיינו, יברך שהחיינו על מקרא מגילה של היום. הרב בן איש חי (ש"א פרשת תצוה אות ה') כתב דלאחר קריאת פסוקי עשרת בני המן לא יברך שההחיינו, ואין דבריו מוכרחים, שמכיון שעדיין לא יצא יד"ח מקרא מגילה עד אם כלה הפסוק האחרון, נמצא שעדיין המצווה נמשכת ולכן יוכל לברך גם שהחיינו אפי' אחר קריאת בוקפו שך נס בעשרת בני המן שהמחה שעליה נתקנה ברכת שהחיינו תלויה במצוה עצמה. וכ"פ הגרע"י בחזו"ע (עמ' סד). ומ"מ אם נזכר אחר קריאתו שלא בירך שהחיינו כתבו בנהר שלום (סי' תרצב) ומועד לכל חי (סי לא אות עא) שיברך למחרת בבוקר.
3. אף מי שבירך כל הברכות וקרא המגילה בבית הכנסת, יכול לחזור ולברך הברכות כולם לרבות ברכת שהחיינו, להוציא את הנשים בביתו. דכל ישראל ערבים זה לזה, ומדין ערבות יכול האיש להוציא, אע"פ שכבר יצא יד"ח. וכ"פ החזו"ע (עמ' סה).
4. יש אומרים שהקורא את המגילה צריך לפשוט את המגילה כולה לפניו כאגרת, להראות הנס, ואח"כ מברך וקורא. ויש אומרים שאין צריך לפשטה תחילה, אלא מברך וקורא, וכשמסיים העמוד הראשון אינו גולל כספר תורה, אלא מניחו פתוח, וכן הלאה בכל עמוד ועמוד, עד שכאשר מסיים הקריאה תהיה כל המגילה פתוחה לפניו כאגרת והעיקר כסברא אחרונה, ומ"מ טוב שהשליח ציבור יפשוט המגילה כולה ואחר כך יברך ויקרא. כתב הרמב"ם (פ"ב מהלכות מגילה הי"ב) וז"ל ומנהג כל ישראל שהקורא את המגילה, ''קורא ופושט'' כאגרת להראות הנס, וכשיגמור חוזר וכורכה כולה ומברך. עכ"ל. וכ"כ האו"ז (ח"ב סי' שע) בשם רב האי גאון והרמב"ם שלא יכרכנה כס"ת אלא מה שקרא מניחו כך. וכ"פ מרן השו"ע (סי' תרצ סעי' טז). והנה בשו"ת בית דוד (חאו"ח סי' תפה) כתב דאין לשנות מן המנהג שנהגו שלא לפשוט את כל המגילה קודם הקריאה, אלא פושט עמוד אחר וקוראו, וממשיך להיות פושט מעט מעט כדרך קריאתו, וכ"כ בשלחן גבוה (סי' תרצ סקל"ח). ומהר"ח פלאג'י בספר רוח חיים (סי' תרצ סק"ד) פסק שהש"ץ יפשוט אותה כולה ויקרא, אבל שאר היחידים לא יעשו כן, פן תגרר על הארץ, אלא קורא מעט מעט ופושט והולך. וכ"כ בספרו מועד לכל חי (סי' לא אות פט). וכ"פ הגרע"י בחזו"ע (עמ' עה).
5. יש אומרים כשם שאסור לאחוז ספר תורה ערום בלי מטפחת כן אסור לאחוז מגילת אסתר בלי מטפחת, [כן דעת תשובת הגאונים ליק סי' פא, בשם רב האי גאון ורב נטרונאי גאון, וכ"ד התוס' (שבת יד עמ' א') ועוד] ויש מתירים לאחוז המגילה בלא מטפחת, [תוס' חגיגה (כד:) לעניין תפילין, והרדב"ז (ח"ב סי' תשעא) וכתב שכן נהגו להקל לאחוז המגילה בלי מטפחת, ולא ראינו מימינו מי שהיה נזהר בזה" ועוד] וטוב להחמיר ליטול הידים קודם שיאחז במגילה, כי יש סברא להקל בזה, וראוי לצרפה לעניין מגילה. עי' בב"י (או"ח סי' קמז) בשם המרדכי ובאחרונים שם, ומשנ"ב (סי' קמז סק"ה) ועי' עוד בספר בתי כנסיות (סי' קמז) שכתב שיש להחמיר שלא לאחוז מגילת אסתר בלי מטפחת, ולפחות יטול ידיו לפני שיגע בגוף המגילה, וכ"פ החזו"ע (עמ' עז). ועי' שם (עמ' עח) שפסק שאם נפלה מידו המגילה לארץ, אין צריך להתענות על כך, אבל יתן פדיון תענית לצדקה, עפ"י מ"ש המהר"ח פלאג'י (שו"ת לב חיים ח"ג סי' קלא) שאם נפלה מזוזה מידו א"צ להתענות, שאין קדושת מזוזה חמורה כמו התפילין, ה"נ לגבי מגילה, ולכן מספיק שיתן מעות לצדקה ואין צריך להתענות.
6. הקורא את המגילה כשהוא מתנמנם, הואיל ולא נרדם בשינה, יצא, אבל השומע את המגילה והוא מתנמנם לא יצא. במשנה (מגילה יז.) קראה מתנמנם יצא. וכ"פ הטשו"ע (סי' תרצ סעי' יב). השומע שנרדם בשינה או שנתנמנם באמצע קריאת המגילה, והתעורר בתוך כדי קריאתה, צריך לחזור ולקרות מהפסוק שנרדם או נתנמנם בו,  וימשיך הלאה עד סוף המגילה, ולא יועיל שיקרא רק את הפסוקים שנרדם בהם. חזו"ע (עמ' פד) והטעם דהא קיי"ל בשו"ע (סי' תרצ סעי' ו') הקורא את המגילה למפרע לא יצא.
7. כשמסיים לקרוא המגילה, חוזר וכורכה כולה ומברך, ואינו מברך עד שיגמור לכרוך המגילה. הטשו"ע (סי' תרצ סעי' יז) והטעם כתב המשנ"ב (סקנ"ז) דגנאי הוא למגילה שתהיה מונחת כך ואפי' אם התחיל הברכה ואמר ברוך אתה וכו', כיון שלא אמר השם פוסק באמצע וכורך ואח"כ מברך.
8. אסור לאכול קודם קריאת המגילה, ואין חילוק בזה בין קריאת המגילה של לילה לקריאת המגילה של יום. (שו"ע סי' תרצב סעי' ד' ומשנ"ב שם). ולכן יזהרו הנשים שלא לאכול ביום הפורים עד שישמעו קריאת המגילה, ומ"מ מותר לטעום פירות קודם קריאתה, וכן פחות מכביצה פת או עוגה, ולשתות תה או קפה, והמחמיר שלא לטעום כלום תע"ב. עפ"י המבואר לעיל שנשים חייבות במקרא מגילה ביום כאנשים, ואף שבספר מאורי אור (עוד למועד דקט"ו ע"ב) כתב להביא סמך לנשים אלו, מ"מ העיקר שיש לחייבן כמ"ש. לכן מי שיושב בתענית אסתר וקשה עליו התענית, יטעם פחות מכביצה פת או עוגה, או פירות. ואם ביקש מאחד שיזכירהו לקריאת המגילה בציבור מותר באכילה.