הלכות מקרא מגילה חלק א

1. חייב אדם לקרוא המגילה בלילה ולחזור ולשנותה ביום, וקריאת מגילה של לילה זמנה כל הלילה עד עלות השחר, שהוא שבעים ושתים דקות קודם הנץ בשעות זמניות. כך איתא במגילה (ד.) חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולחזור ולשנותה ביום, דכתיב אקרא יומם ולא תענה 'ולילה' ולא דומיה לי, ולפי"ז קריאת מגילה של הלילה אינה אלא עד עמוד השחר, דלבתר עמוד השחר יממא הוא, כמ"ש במגילה (כ:), ואף שבגמ' ברכות (ח:) איתא לגבי קריאת שמע שאם היה אנוס ולא קראה כל הלילה, יכול לקוראה בדיעבד קודם הנץ, ונפסק להלכה בשו"ע (סי' רלה סעי' ד'), שאני התם דלא כתיב לילה, רק ובשכבך, ויש אנשים שישנים בשעות אלו, וכ"כ המג"א (סי' תרפז סק"א). וקריאת מגילה של יום זמנה כל היום, מהנץ החמה עד סוף היום, ואם קראה משעלה עמוד השחר יצא. כמ"ש במגילה (כ.) וטשו"ע (סי' תרפז סעי' א') והנה ידועים דברי התוס' (מגילה ד' סוע"א) בשם ר"ת שעיקר מצות מקרא מגילה ביום, וכדאמרינן במגילה (כ.) והימים האלה נזכרים ונעשים, ביום אין בלילה לא, ומשום הכי קיי"ל (מגילה ז:) סעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא יד"ח, ואיתקש זכירה לעשייה, מה עיקר עשייה ביום אף זכירה ביום, אלא דרבי קרא דכתיב, ולילה ולא דומיה לי, שחייבים לקרוא המגילה גם בלילה. ובכל זאת יש הבדל בקריאתה בין היום ללילה, שקריאת המגילה ביום היא מדברי קבלה, ובלילה מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא הוא, וכמ"ש הנו"ב קמא (חאו"ח סי' מא) והטורי אבן (מגילה ד. ד"ה כגון), ועל כן צריך להחמיר במקרא מגילה של יום יותר מקריאתה בלילה.
2. נאנס ולא קרא המגילה בלילה, אין לה תשלומין ביום. כן כתב מהר"ם בן חביב בשו"ת קול גדול (סי' מח) והביא ראיה מהמרדכי וכ"פ השו"ע (סי' תרעב בסופו) שאם לא הדליק נר חנוכה לילה אחד, אין לו תשלומים יותר. והגרע"י בחזו"ע דחה ראייתו דלא דמי לנר חנוכה דהתם ביום לא מהני דשרגא בטיהרא מאי מהני, ועוד שזה זכר למנורה בבית המקדש שמצוותה לרוב הפוסקים רק בלילה (זולת הרמב"ם) שנאמר "יערוך אותו אהרן ובניו מערב עד בוקר" ודרשינן במנחות (פט.) תן לה מידתה שתהיה דולקת מערב עד בוקר. ומ"מ לדינא הסכים למהר"ם בן חביב שכן פסק הברכ"י (סי' תרפז סק"א) ועוד פוסקים רבים עיי"ש.
3. מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה קל וחומר לשאר מצוות של תורה שכולם נדחים מפני מקרא מגילה. מגילה (ג.) ותוס' שם.  ומצוה מן המובחר לקוראה ברוב עם, ואפי' אם יש בבית המדרש מאה איש מצוה שילכו לבית הכנסת הגדול לקוראה בציבור, שברוב עם הדרת מלך. מגילה (שם) וכ"פ הרשב"א והר"ן (מגילה ה.) ומשנ"ב (ס"ס תרצ) ועי' בכה"ח (שם ס"ק קט"ו) בשם המגן שאול. ועפי"ז ניחא מה שהקשה המהר"ץ חיות (מגילה ג.) בשום שו"ת בית אפרים (סי' י') איך שייך לומר מבטלים תלמוד תורה בשביל מקרא מגילה, הלא קריאת המגילה בכלל תלמוד תורה? ויש ליישב שהדרך לבית הכנסת הגדול חשיבא ביטול תורה. ובערוך השלחן (סעי' ה') כתב שיש ביטול תורה בעצם ההליכה למקום הקריאה, ובהמתנה עד שיתאספו כולם ויתחילו לקרוא. ועוד עי' בשו"ת יבי"א (ח"ה חאו"ח סי' ו' אות ה') ועי' בתקנות הגאון מהרח"א בסו"ס חיים וחסד (אות כב) שתיקן וגזר שלא יתפללו יחידי ביהכנ"ס בבתים וחצרות, אלא כולם יבואו לביהכנ"ס לקרוא המגילה ברוב עם משום פירסומי ניסא, וכדילפינן מדכתיב "משפחה ומשפחה" מכאן סמכו חכמים של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה לשמוע מגילה. ואפי' אם יש ציבור גדול בבית הכנסת ורוצים להתחלק לכמה מניינים בחדרים הקטנים, אין לעשות כן אלא להתפלל כולם בבית הכנסת הגדול. כ"כ בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סי' פד).
4. ויש כמה אופנים שעדיף לקרוא במניין מצומצם ולא ברוב עם:

1. אם יש רעש בביהכנ"ס באופן שאינו יכול להתרכז ולשמוע את כל המגילה, יקראנה בעשרה. (חזו"ע שם)
2. וכן להשלים מניין עבור החולים שאינם יכולים ללכת לבית הכנסת, עדיף ממצוות ברוב עם, וילך להשלים מניין בבית החולה ולא לבית הכנסת. כן דעת הגרי"ש אלישיב (פסקי שמועות עמ' נד) דאף שמפסיד עיי"ז את מצוות ברוב עם, מ"מ גמ"ח אינה פחותה במעלתה ממצוות ברוב עם.
3. וכן אם רוצה להתפלל בהנץ החמה, אף שהמניין מצומצם ויפסיד בכך את מעלת ברוב עם, מ"מ עדיף להתפלל בהנץ. כן דעת הגר"ח קנייבסקי (פסקי שמועות שם).
4. כמו כן מי שמתפלל כל השנה בקביעות במניין המיוחד לו להתפלל שם, אין צריך ללכת לבית הכנסת הגדול. כ"פ המשנ"ב (סי' תרפז סק"ז).
5. וכן מי שדחוק לצאת לדבר מצוה, אף אם מתפלל בקביעות בבית כנסת הגדול, יכול לשמוע המגילה עם הציבור הקטן, (שמסיימים שם מוקדם יותר). כן פסק בשבט הלוי (ח"ה סי' קמה סק"ב) דכיון שדין זה של ברוב עם הוא רק למצוה מן המובחר כמבואר בביאה"ל (סי' תרצ סעי' יח ד"ה צריך), ועיקר הדין דפירסומי ניסא מתקיים בעשרה אנשים ומעלה, לצורך מצוה שפיר דמי.

1. נשים חייבות בקריאת המגילה, מפני שאף הם היו באותו הנס. התוס (מגילה סוף עמ' א') כתבו דכל חיובן של הנשים אינו אלא מדרבנן, והטעם שאמרו "אף הן היו באותו הנס" אינו טעם לחייבן מדברי קבלה, ומ"מ יסוד קריאת המגילה ביום הוא מדברי קבלה כמ"ש לעיל, ולכן צריך להקפיד על קריאת המגילה לנשים אף ביום, וכ"פ מרן הגרע"י בחזו"ע (עמ' נ' בהערות) ולאפוקי ממ"ש בשו"ת מים חיים משאש (חאו"ח סי' ש') שבעירו לא נהגו לחזור ולקרותה לנשים ביום, מפני שאינו אלא לזכר שהיו צועקים בימי צרתם ביום ובלילה, ולכן לא החמירו על הנשים כל כך שעוסקות בצרכי פורים. והגרע"י דחאו שאין זה מנהג ותיקין אלא מנהג עמי הארץ, ואין בדבריו ממש לפוטרן. ואע"פ שיצא האיש ידי חובתו בקריאת המגילה בבית הכנסת, יכול לחזור ולקראה בביתו להוציא את הנשים ידי חובתן. (חזו"ע עמ' נא). ואין הנשים צריכות לבא לבית הכנסת לשומעה ברוב עם. (שם).