שמנים ופתילות הכשרים להדלקת נרות חנוכה

שמנים ופתילות הכשרים להדלקת נרות חנוכה

כל השמנים והפתילות כשרים לה בין בחול ובין בשבת אף הפסולים לנר של שבת, אע"פ שאין אורן יפה ושאין השמן נמשך אחר הפתילה כשרים לה. בגמ' שבת (כא.) נחלקו האמוראים בדבר זה, והלכה כרב שסובר דאף בפתילות ושמנים שאמרו חכמים שאין להדליק בהם בשבת, מחמת שאין האש נתלית בהן יפה, וכמ"ש בסי' רס"ד, בכל אופן מדליקין בהם בחנוכה, בין בחול ובין בשבת, ולא חיישינן שמא יבא להדליקן אם יכבו, דהא קיי"ל דכבתה אין זקוק לה, וכן אין חשש שמא יטה, דהא אסור להשתמש לאור הנרות, וכן פסקו הטשו"ע (סי' תרעג סעי' א'), ומשנ"ב (סק"א). אמנם כתב המשנ"ב (סק"ג) בשם הדגמ"ר והיד אפריים דלפי"ז בער"ש אסור להדליק את השמש מאותם השמנים דכיון שמותר לעשות תשמישים לאור השמש, נמצא שיש חשש שמא יטה. ומ"מ מצוה מן המובחר להדליק בשמן זית. כ"כ הרוקח (סי' רכו ד"ה כל השמנים) כתב דשמן זית מצוה מן המובחר, וכ"כ המרדכי (סי' רסח) בשם המהר"ם שהיה רגיל להדליק בשמן זית. ושני טעמים מובאים במהרי"ל (הלכות חנוכה עמ' תג אות ג') ובספר המנהגים (ר"א טירנא הלכות חנוכה עמ' קמד) או משום דצליל נהוריה, או משום שהנס נעשה בשמן זית. ונפק"מ האם מקיים את ההידור בנר שעווה, דצליל נהוריה כמו שמן זית, וכתבו דהמנהג באשכנז להדליק בשעוה, ומ"מ מצוה מן המובחר בשמן זית, וכ"פ הרמ"א (סעי' א'), ומשנ"ב (סק"ד). ובסידור האר"י בכוונת חנוכה איתא שיש לחזר אחר שמן זית משום שבו נעשה הנס. וכ"כ בקונטרס סוד הדלקת נרות חנוכה (לר' יצחק סגי נהור בנו של הראב"ד, מובא בספר שבות יצחק בסופו) כתב בתנאי השלישי "דע כי אע"פ שאמרו רז"ל כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה, עכ"ז רצוי לחזר אחר שמן זית זך, שבשמן זית נעשה הנס, והיותר זך הרי זה משובח, והשמן זית אע"פ שלא יהיה זך כ"כ יותר טוב משאר שמנים".

שמן זית קרוש כשר לכתחילה להדלקת נרות חנוכה, ויש בו את מעלת המהדרין ועדיף מנר שעוה. כן מבואר בשו"ת שבט הלוי (ח"ט סי' קמג) דהיה מקום להסתפק בזה דכיון שנקרש א"כ בטל ממנו שם משקה ולא הוי שמן, וממילא אין בו את מעלת שמן זית, או דלמא דכיון שהאש יוצא ממה שנימוח ונהפך שוב למשקה שפיר דמי, וביאר דאף שלעניין בית המקדש שמן זית קרוש פסול, כיון דאיתא ברמב"ם (פ"א מטומאת אוכלין הי"ט) דשמן שנקרש אינו לא אוכל ולא משקה, ובתוספתא (פ"ב דטהרות) איתא דבעינן לקדש את השמן בתורת משקה בכלי שרת, וכיון שאינו משקה אינו יכול להתקדש, וממילא למנורה הוא פסול אלא אם נמזג לכלי שרת ורק אח"כ נקרש, אמנם לנר חנוכה כתב הגר"ש דכשר ואין לדחותו אפי' מהידור כיון דסו"ס השמן הנוזל הוא הדולק, וכיון שיש לו טבע השמן ואיכותו הוא עדיף משאר שמנים ושעוה, ואף שאינו דומה לגמרי לביהמ"ק, נראה דאין צריך דומה לגמרי לבית המקדש, אלא סגי בזה שמדליקים בשמן זית כדמיון למנורת המקדש. אמנם הגר"י בוסו בקובץ בית הלל כתב להחמיר בזה דאין בזה את מעלת המהדרין, דאינו דומיא דמנורה.

המדליק באור החשמל אינו יוצא ידי חובה, שצריך להקפיד שיהיה שמן ופתילה, בדומה להדלקת המנורה בבית המקדש, שבה נעשה הנס. ולכן אם מדלקים בבית הכנסת חנוכיה חשמלית, אין לברך עליה, אלא ידליק בלא ברכה. כן דעת כל הפוסקים, עי' כה"ח (סי' תרע"ג סקי"ט) שכתב ג' טעמים לאסור הדלקת החנוכיה בחשמל: א) דלא הוי זכר לנס דהנס היה ע"י הדלקת שמן ופתילה, ובזה אין כי אם אור ולא תפיסת ממשות. ב) הפתילה בבית המקדש היתה נדלקת ע"י אדם וזו ע"י מכונה. ג) מכיון שיש במנורה כח אור רב, הוי כמדורה, שאין מועיל אפי' להיחשב כנר אחד. ועי' יבי"א ח"ג (או"ח סי' לה) שהביא  פוסקים רבים האוסרים להדליק באור העלקטריק (החשמל), והביא עוד טעם משום שאין כאן לא שמן ולא פתילה, ודמי למדליק עץ שאינו יוצא יד"ח משום דבעינן נר ואין זה נר, וכ"כ בשו"ת יד הלוי (חאו"ח סי' קטז) לגבי מנורת גז שמכיון שאין שם פתילה אין יוצאים בה יד"ח. והנה דעת הגרש"ז אוירבך בפסקים שבהליכות שלמה (מועדים עמ' רפג) שיש להסתפק אם מאור החשמל כשר כשניכר שהוא לשם נר חנוכה ולכן אם אין ברירה ידליק פנס ויברך עליו, וכן דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל בקובץ תשובות (ח"ג סי' קג) שכתב דבמקום הדחק אם מסדר נרות החנוכה באופן שיהיה לו היכר שהוא נר חנוכה שפיר דמי, והגרע"י בחזו"ע (עמ' צז בהערות) דחאם דלא יהא זה אלא סב"ל ובודאי שאין לברך.

וכן מצוה מן המובחר לעשות הפתילה מצמר גפן. כן כתב החיי אדם (כלל קנד סי' ח', ומשנ"ב סי' תרעג סק"ב). ועי' בקונטרס סוד הדלקת נרות חנוכה (שבות יצחק שם בתנאי השישי) שצריך שיהיה עובי הפתילה שיעור עישור הנר, דהיינו שיהיו נכנסים בנר עשרה פתילות לא פחות ולא יותר.

"פתיל צף" כשר לכתחילה לנר חנוכה. כן כתב הגרע"י בחזו"ע (עמ' פ' בהערות) דאע"פ שהפתילה מצופה בשעוה, ובתחילה נדלקת רק השעוה, ורק אח"כ נדלקת הפתילה, וקיי"ל הדלקה עושה מצוה, מ"מ הכל נחשב להדלקה אחת, וכשר להדלקת נר חנוכה לכתחילה, וכן כתב בשו"ת שבט הלוי חלק ח' (ס"ס קנז) ובשו"ת להורות נתן ח"ו (סי' מה) ובספר הליכות שלמה (עמ' רפה).