דיני אכסנאי בחנוכה חלק ה

המתארח בבית מלון יש בעיה קשה היכן יכול להדליק, לכן הטוב ביותר שישתתף עם בעל המלון בפרוטות ויוצא יד"ח הדלקת הנרות בפתח המלון, ואם אין יכול לעשות כן אם יש מרפסת בחדרו, ידליק במרפסת, ואם אין מרפסת, טוב שיעשה שליח להדליק בביתו, וידליק השליח בלא ברכה, ואם אינו יכול לעשות שליח, ידליק בחדר האוכל בלא ברכה. יש לדון דהא אינו יכול להדליק בחדר האוכל משום שאין לו שייכות ובעלות באותו המקום, דהא כאשר שכר חדר במלון לא שכר אלא חדר, וזכות סעודה במלון, נמצא שזה דומה לאדם שישן במקום אחד ואוכל במסעדה שאין הוא יכול לצאת בהדלקת הנרות במסעדה לכן צריך להדליק בחלון החדר, אמנם אם בעלי המלון מקפידים על זה, אסור לו להדליק ויש כאן חשש גזל, משום שלא השכירו לו את המקום אלא על מנת שיתנהל בצורה מסויימת, ואם יש מרפסת בחדר, בדר"כ אין המלון מקפיד על זה, אמנם הגרב"ץ כתב לגבי בחורי ישיבה הסמוכים על שולחן הישיבה שאם חדר האוכל הוא באותו בניין של הישיבה נקרא הכל בית אחד ומדליקים בחדר האוכל, ולפי"ז ה"ה בניד"ד יכולים בדיעבד להדליק בחדר האוכל של המלון אם הוא באותו הבניין של המלון, אמנם בגוונא זו נראה שעדיף למנות שליח שידליק בביתו בלא ברכה, דהא כשעושה שליח להדליק בביתו יוצא יד"ח בהדלקה זו, כמ"ש המשנ"ב סי' תרע"ה (סק"ט) ובן איש חי (ש"ר פרשת וישב הלכות חנוכה סעי' ו') ודין השליח יבואר בסמוך אי"ה, מה שאין כן בחדר בבית מלון שיש לדון אם יכול להדליק שם בכלל, לכן עדיף שידליק השליח בביתו, ואם אין שליח ידליק הוא בחדר האוכל בלא ברכה. וה"ה לאדם הנמצא בבית חולים אם יש מי שמדליק עליו בביתו, יוצא יד"ח בהדלקה זו, ואם אין מי שידליק עליו בביתו, ישתתפו כל חברי החדר בחנוכיה אחת (ועדיף להדליק בחנוכיה עם כיסוי ביתן מזכוכית, שבמקרה זה מסתבר שאין מקפידים), וידליק אחד מהם בברכה ויוציא יד"ח את כולם, ואם הנהלת בית החולים מקפידה שלא להדליק נרות כלל בחדרים, יכולים לצאת בהדלקת בית החולים, וצריך להשתתף עם בית החולים בפרוטה.

העושה שליח להדליק בביתו, אין השליח יכול לברך, וידליק בלא ברכה, אמנם אם נתן לו מעות עבור השליחות יוכל לברך ברכת להדליק נר חנוכה בלבד. נחלקו הפוסקים האם יכול לברך על הדלקה זו, דדעת מרן הגרע"י בשם הגרש"ז (הליכות שלמה מועדים הלכות חנוכה עמ' שא) דאין השליח יכול לברך עבור הדלקה זו, דבחנוכה עיקר חיוב ההדלקה הוא על הבית, כמו שאמרו מצוות חנוכה נר איש וביתו, ועיקר החיוב על מי שהבית שלו, וא"כ כאשר מדליק השליח נ"ח, דומה קצת למי שמניח תפילין על ידו של חבירו, שאינו עושה שום מצוה ואינו יכול לברך כלל מדין שליחות ומ"מ אם בעל הבית עומד שם שפיר מברך השליח ומוציאו מדין שומע כעונה. אמנם הג"ר משה לוי זצ"ל (הגהות איש מצליח סי' תרע"ה סעי' ב' מס' 2) כתב דאף שמדברי הב"ח בסי' תרעו (סוף סעי' י' בשם הגהה אחת בשם מהר"ח) ושל"ג שעל המרדכי (רפ"ב דשבת) מובא כך, מ"מ יש לחלק דברכות שעשה ניסים ושהחיינו שהם מוטלות על גוף האדם אין השליח יכול לברך להוציאם, אא"כ עומדים שם, אבל ברכת להדליק שהיא על הדלקת נ"ח שמוטלת על ממונו של האדם, א"כ אם מדליק מממון המשלח, יכול גם לברך בשבילו, אפי' שאינו עומד שם, ושכן מתבאר מדברי הב"ח (סי' תרעא בעניין ברכת הרואה), אמנם להלכה נראה דסב"ל ולא יברך.

אמנם אם נותן לשליח מעות עבור השליחות יש לדון האם אמרינן יד פועל כיד בעל הבית, דמצינו למחנה אפריים (הלכות שלוחין סי' יא) דשליח בשכר הוי שליח, וחל השליחות אפי' בעכו"ם וז"ל "י"ל דאם שכר פועל (עכו"ם) לתקן מעקה, הר"ז מברך עליו, דחשוב כאילו הוא עשהו", עכ"ל. ולפי דבריו אם נותן פרוטה לקטן או לגוי שידליקו עבורו, חל עליהם דין "יד פועל כיד בעה"ב", ויכול להדליק בברכה. והנה בשו"ת שמע שלמה (ח"ד או"ח סי' כ"ד אות יב) כתב לחלק דבניד"ד אף המחנ"א יודה שאין לברך, דשאני מצות מעק12ה שהמצוה היא שיהיה המקום מגודר ותיקנו הברכה לזמן שבו הופך את המקום מפרוץ למגודר דהיינו שהמצוה מתקיימת לאחר הגדירה ולא הוי כהנחת תפילין שהמצוה מתקיימת בעצם קיום הדבר, ולכן במצות מעקה שאינה מצוה התלויה בגוף המעשה, אלא העיקר שיהיה מגודר, במקרה זה מועיל שכירות פועל להחשיבו כאילו הוא עשה את הפעולה, משא"כ הדלקת הנרות דקיי"ל שהדלקה היא עושה מצוה, א"כ הוי מצוה שבגופו שבודאי אין בה משום יד פועל כיד בעה"ב.

ונראה בכל זאת שאם יתן לשליח מעות יש להורות לשליח שיברך ברכת להדליק נר חנוכה בלבד, דהא על זה יש ספק ספיקא, שמא הלכה שהשליח יכול לברך ברכת להדליק מכיון שמדליק בממונו של בעה"ב, ושמא הלכה שיד פועל כיד בעה"ב אף לעניין הדלקת נרות חנוכה.

מי שנמצא בכפר שכולו גויים ואין בו ישראל, אע"פ שמדליקים עליו בביתו, מדליק נר חנוכה בברכות. כ"כ מרן השו"ע (סי' תרעז סעי' ג') ומקורו מדברי המהר"י אבוהב בשם האורחות חיים (הלכות חנוכה אות יג ואות יח), ובפר"ח (סי' תרעז סעי' ג') פליג וס"ל דאין לסמוך על זה לברך ברכה שאינה צריכה, שאיך יברך וציוונו והוא אינו מצווה, מכיון שהדליקו עליו בתוך ביתו, ולכן סובר דאפי' אם אינו רוצה לצאת בהדלקת בני ביתו לא יברך. אמנם מרן השו"ע נוקט לחלק, דכאשר אין שום חנוכיה דולקת ואין ישראל נמצאים שם, א"כ אכתי יש פירסומי ניסא לעצמו, וכמו שמדליקים בבית הכנסת משום פירסומי ניסא, ה"נ כאן יברך. וכ"פ מרן הגרע"י בחזו"ע (עמ' קנח – קנט).