סדר הדלקת נרות חנוכה חלק ב'

סדר הדלקת נרות חנוכה חלק ב

1.  מצות נר חנוכה דוחה מצות צדקה, כ"כ בספר תיקון  משה הובא בארחות חיים החדש (סי' תרעא סק"ג) דהא אין לך מצוה גדולה יותר מלתת לעני מלבוש וכסות, ומ"מ קיי"ל דמוכר כסותו כדי לקיים מצוות נר חנוכה, אמנם אין מצוות נר חנוכה דוחה שאר מצוות התורה, דהא בשבת (כג:) בעי רבא נר חנוכה וקידוש היום, ומסקנת הגמ' דנר חנוכה עדיף דהא קידוש אפשר לעשות בפת, משמע שאם לא היה אפשר בפת, לא היתה דוחה מצוות חנוכה את מצות הקידוש (עמ' כח בהערות).
2. אם בליל שני של חנוכה היה לו רק נר אחד והדליקו בברכה, ולאחר מכן נזדמן לו עוד שמן, אין לו לברך שוב על הדלקת נרות ההידור. כפי המוכח בב"י ס"ס תרעב בשם האורחות חיים, שכתב להדיא שהיה מעשה כזה בלוניל והחמירו להצריכו שידליק את מה שחיסר, ובכ"ז אין צריך לברך (עמ' ל' בהערות).
3. מי שיש לו ב' נרות בלילה שלישי,  ידליק נר אחד בלבד, דאם ידליק שתיים אינו לא כבית שמאי ולא כב"ה. כמ"ש בחיי אדם (כלל קנד סי' כה) ומשנ"ב (סי' תרעא סק"ה) ודלא כמ"ש באבי עזרי (הלכות חנוכה פ"ד ה"א) שידליק את ב' הנרות,  וטעמו שאם אינו יכול לקיים את כל ההידור, בודאי שאינו גורע אם יקיים חצי  מן ההידור (עמ' לא בהערות).

1. מצוה להניח נרות החנוכה בטפח הסמוך לפתח משמאל הנכנס, כדי שיהיה המזוזה מימין הנכנס ונרות החנוכה משמאל הנכנס וכשהוא נכנס ויוצא הרי הוא מוקף במצוות וביחוד כשנכנס בטלית קטן מצוייצת כהלכתה, אשר עליו נאמר "והחוט המשולש לא במהרה ינתק". כן כתב השאילתות דרב אחאי גאון (פרשת וישלח סי כו) שבעל הבית עובר בין המזוזה לנרות החנוכה בטלית מצוייצת, לקייים והחוט המשולש לא במהרה ינתק, וכ"כ המאירי (שבת כב.) בד"ה כדי, ומהרי"ל (סי' מ').

מקור הדין איתא בגמ' (שבת כא:) "תנו רבנן נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ ואם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים". וכתבו התוספות (שם ד"ה מצוה) דעיקר המצוה להניח מבחוץ, לכן אם הבית פתוח לרשות הרבים מדליק בפתח הבית, אמנם אם יש חצר מחוץ לבית מדליק בפתח החצר. אבל רש"י פירש שהכוונה "בחוץ" היינו במקום שיש פרסום הנס, ואין צריך דווקא להניחה בחוץ, אלא ידליק בפתח ביתו ומכיון שיש עוברים ושבים הרואים את החנוכיה סגי בהכי, ולכן אם היה דר בעליה, ידליק בחלון. אמנם לשיטת התוס', הא דדר בעליה מדליק בחלון, היינו דווקא באופן שאין לו אפשרות להדליק בחצר כגון שהפתח של העליה נמצא בתוך הבית, אבל אם יש פתח חיצוני לעליה, או דרך החצר, או שיורד ישירות לתוך רה"ר, כתב התוס' שידליק למטה בפתח החצר. הטור פסק כדעת הטור, וממרן משמע שפסק כתוס' שכתב שאם הבית פתוח לרה"ר מניחו על  פתח החצר, אמנם האחרונים נקטו כדעת רש"י, כ"כ המשנ"ב (סקכ"א) וכה"ח (סקל"ז, וסקל"ח) וכן כתב באה"ל (ד"ה פתח החצר) דאור זרוע ומרדכי העתיקו כרש"י. וכן משמע מחזו"ע דהאידנא המנהג להדליק בפנים.

1. מצוות הנחת נרות חנוכה היא בתוך י' טפחים (80 ס"מ) מקרקע הדירה, ואם הניחם למעלה מי' טפחים יצא, והטעם שיש להניחה בגובה כל כך נמוך כתב המשנ"ב (סקכ"ז) בשם הפוסקים דאיכא פרסום הנס טפי כשהוא למטה, דדבר העשוי לאור אין דרך להניחה כל כך למטה. ויש להניחם למעלה מג' טפחים. דפחות מג' טפחים נחשב כאילו מונחת בקרקע, כ"כ הב"ח. ואם הניחה פחות מג' טפחים לקרקע בדיעבד יחזור וידליק בלא ברכה. עי' בפר"ח (שם) שפסק שיצא יד"ח בדיעבד, וכ"פ המשנ"ב (סקכ"ו), אולם בארחות חיים (קיז ע"ד אות ג') כתב שאם הדליקה למטה מי' טפחים כשרה, והוא שתהיה גבוהה ג' טפחים מהקרקע. וכן הוא בכל בו. ולכן נראה דאם הניחה פחות מג' טפחים יחזור וידליקנה בלא ברכה, וכ"כ בספר ברכת יוסף (ידיד ח"ג עמ' רז) וכן דייק בשו"ת קניין תורה בהלכה ח"א (סי' קלא אות ב') מלשון שו"ע וחזו"ע (עמ' לד הערות)
2. ואם הניחם למעלה מכ' אמה, (אמה זה 48 ס"מ) לא יצא אפי' בדיעבד. כמ"ש בגמ' שם (כא:) ובחידושי הרשב"א והר"ן והרא"ש וטשו"ע (סי' תרעא סעי' ו') וצריך לכבות את החנוכיה ולהניחה במקום הכשר ויחזור וידליקנה, אך לא יברך שנית, ואדם הדר בעליה עדיף להניח את החנוכיה בחלון או במרפסת הסמוכה לרשות הרבים, כדי לקיים פירסומי ניסא. ואם הוא דר בקומה גבוהה מקרקע רשות הרבים יותר מכ' אמה, יניח הנרות בפתח הדירה מבפנים הואיל ואין בזה היכר כל כך לבני רשות הרבים ואין העין שולטת בזה. כ"כ הפר"ח (סי' תרעא סעי' ו'). אמנם כתב הגרש"ז אוירבך זצ"ל שאם יש בניינים ממול  שרואים לחנוכיה שרי להדליק בחלון דהא איכא פירסומי ניסא לאלו הדרים ממול.