הלכות הקשורות לערב שבת חנוכה

נכון להדליק בערב שבת נר חנוכה תחילה, ואח"כ נר של שבת, ואם הזמן דחוק, די בהדלקת נר אחד למצות נר חנוכה, ושאר נרות ההידור ידליק אחר שתברך האשה על הדלקת נרות שבת. (חזו"ע שם)

אם הקדימה האשה והדליקה נרות שבת קודם הדלקת נרות חנוכה, ואין מי שידליק בבית, יכולה בדיעבד להדליק נרות חנוכה, מכיון שאין האשה מקבלת שבת בהדלקה. עי' חזו"ע (עמ' קעו ד"ה ומיהו) שהביא לאורחות חיים והט"ז (סי' תרעט) שכתבו דהא דבעינן להדליק בערב שבת קודם נר חנוכה ואחר כך נר שבת, היינו דווקא כשהאשה היא המדליקה שתיהם, אך אם הבעל מדליק נרות חנוכה יכולה האשה להקדימו ולהדליק נר שבת קודם שמדליק הבעל נ"ח, ופליג בזה על מה שכתב הרב בן איש חי (ש"א פרשת וישב הלכות חנוכה אות כ') שמ"מ יש טעם על פי הסוד להקדים את הדלקת נר חנוכה. ואף אם היא מדליקה את שתיהם, מ"מ אם הקדימה לנר שבת בדיעבד יכולה להדליק נר חנוכה, משום שקיי"ל כהגאונים שאין האשה מקבלת שבת בהדלקת הנרות, ודלא כבה"ג, וממילא יכולה להדליק את נרות החנוכה.

כתב הפמ"ג (סי' תרעט) דבערב שבת שמקדימים את הדלקת נרות חנוכה, טוב שלא יצוק הבעל את השמן לנרות עד אחר הדלקת נרות חנוכה, מב' טעמים: א) משום שבזה נכנס לבעיה של תדיר ושאינו תדיר, כיון שנרות שבת כבר מוכנות ועומדות לפניו. ב) שלא יראו נרות שבת בושתם, וכשם שמצינו לגבי הפת שצריך לכסותו משום שלא יראה בושתו, ה"ה לגבי נ"ש אמרינן כן, דהא נ"ש ונ"ח, נ"ש קודם משום שלום בית, וא"כ שייך הטעם שלא יראו נרות שבת בושתם, ונפק"מ בין הטעמים היא דאם מדליק את נרות החנוכה בחדר אחר, אין בושת לנרות שבת.

ואגב דאיירינן בהכי יש מקום להביא את מה ששמעתי מה שלמדו הפוסקים מהכלל דכשיש לו לקנות נר שבת ונר חנוכה נר שבת עדיף משום שלום בית, דאם רוצה הבעל לצאת מהבית לאחר הדלקת נרות ואשתו דוחקת בו לצאת מוקדם, ובודאי יחזרו לביתם בשעה מאוחרת, ואף שיכולים להדליק בדיעבד, מ"מ לכתחילה הלא בעינן להדליק בזמן הראוי, ונפשו בשאלתו, האם ישמע בקול אשתו ויפסיד את זמן ההדלקה לכתחילה, או שיעמוד על שלו, ויכול להיות שיהיו חילוקי דיעות בבית בעקבות כך, דכיון שקיי"ל שנר שבת עדיף משום שלום ביתו, ה"ה הכא שלום ביתו עדיף על זמן ההדלקה לכתחילה.  ודו"ק.

אם מקדימים להדליק נרות חנוכה יש ליזהר לכתחילה להדליק את נרות השבת קודם שמדליקים את השמש, אמנם אם הדליק את השמש בכל זאת יכול לברך על נרות שבת. וכן אם מדליקים את נרות החנוכה בחדר אחר, אין צריך להיזהר בכל זה. רש"י בשבת (כג:) פירש על הא דאי' "ובלבד שלא יקדים", דלא מינכר שהוא לכבוד שבת. נמצא שצריך שיהא ניכר בהדלקת הנר שהוא לכבוד השבת, וכן מבואר בטור וברמ"א (סי' רסג ס"ד), דאם היה הנר דלוק מבעוד יום גדול, יחזור ויכבנו וידליקנו לצורך שבת. וכתב הביה"ל (ד"ה מבעוד יום) דאם הדליק קודם פלג המנחה, אין הדלקתו מועילה כלום אף בדיעבד, וצריך לכבותו ולחזור ולהדליקו בברכה. ויש להקשות מאחר ואזלא סיבת התקנה, היינו שלא יישב בחושך ולא יכשל בעץ ובאבן, דסו"ס דלוק ועומד הוא ומה לי אם דלק מבעוד יום, ולמה לא יצא ידי חובה אף בדיעבד, וע"כ יש לומר דבהדלקת נרות מלבד החיוב של עונג שבת, יש חיוב של כבוד שבת וחיוב זה הוא בעצם מעשה ההדלקה שניכר שהוא לכבוד שבת, ובזה ניכר גופא שהוא מכבד השבת במה שמכין ביתו לכבוד שבת, דהלא גם בשאר ימי החול היו מדליקין בזמנם נרות בלילה, וא"כ במה נשתנה השבת, אלא דביום חול לא היו מדליקין נרות אלא אחר שהחשיך ונעשה כבר לילה, לא כן בער"ש תיקנו להדליק מבעוד יום ובזה גופא מתקיים כבוד שבת, שכל שמכין עצמו וכליו לשבת הוי בכלל כבוד שבת, ודו"ק. וכן מבואר בבהגר"א (סי' תקכט) דדיני כבוד שבת הם בער"ש, ודיני עונג שבת, הם בשבת.

ועפי"ז כתב ידיד נפשי הרה"ג מאיר פנחסי שליט"א דה"ה בנידו"ד שפיר י"ל, דכל שהדליק לשם צרכים אחרים, שפיר מברך על תוספת אורה גם לפי האו"ז והשו"ע שפיקפקו בדבר, דדוקא היכא שהדליקו כמה בעה"ב לשם שבת, בהא נסתפק האו"ז דהלא הבית כבר נפטר מחיוב התקנה כיון שמלבד דין עונג שיתקיים בבית זה בלילה, גם דין כבוד נתקיים בו במעשה הדלקה של אחד מבעלי הבתים, אבל כשהיה נר דלוק שלא לכבוד שבת, דחסר במעשה ההדלקה כיון שלא ניכר שהוא לכבוד שבת, אין בזה גריעותא של תוספת אורה, ולא גרע מהיכא שכבר היה דלוק מבעוד יום שחוזר ומכבה ומדליק לכבוד שבת. וכן מבואר בחזו"ע (שבת א' עמ' ) שכתב סברא זו לעניין שבדיעבד אין צריך לכבות את אור החשמל קודם הדלקת נרות.

והביא ראיה דעיקר הברכה הוא על עצם מעשה ההדלקה, ממ"ש התרומת הדשן (סי' קב) גבי נרות חנוכה שכבו בער"ש, דאין צריך לחזור ולהדליקן שנית, ע"ש הטעם, וכ"כ השו"ע (סי' תרעג). וה"ה לנר שבת. ועי' בט"ז (סק"ט). וכן כתב הרמ"א (סי' רסג סעי' י') ובמ"ב (ס"ק מח), דגם גבי נר שבת קיימ"ל דהדלקה עושה מצווה. וכן מעשים שבכל יום, שמדליקין נרות שבת אע"ג שיש אש דלוקה ע"ג גז וכד', וכן ביום טוב החל בער"ש, מדליקין  נרות של שבת ע"י שמעבירין מאש של הנר נשמה שדלק מערב יו"ט, ואע"ג שהנר נשמה עומד בסמוך להדלקת נרות שבת וממשיך לדלוק עד הלילה, וכן מדליקין חנוכיה בער"ש קודם נר שבת, וכמ"ש השו"ע (סי' תרעח), ואע"ג דמותר ליהנות מאור הנרות, ורק להשתמש בהם אסור, וראה בשער הציון (סי' תרעג ס"ק יא) דמותר לילך לאור נר החנוכה לראות שלא יכשל. וא"כ כיצד מדליקין אח"כ נרות שבת, והלא הוי תוספת אורה אם היו דולקין באותו חדר של נרות השבת, או אפילו בחדר אחר, אלא שהאור מגיע למקום הדלקת נרות שבת. ולא ראינו מי מהפוסקים שהזהיר בזה, והלא גם בזמנם היו מניחים בשעת הסכנה בתוך הבית על השולחן, וע"כ צ"ל כפשנ"ת דכל שלא ניכר בהדלקה שהוא לכבוד שבת, לא יצא בהדלקה זו ותו אין גריעותא במה היה דלוק ועומד. ולפיכך אף בנר 'השמש' אין צריך להיזהר בזה להדליקו אחר נרות השבת ודלא כהמפקפקין בזה, דיעויין בביה"ל (סי' תרעא ד"ה וצריך) שביאר, דמה שכתב השו"ע וצריך נר אחר, היינו כמ"ש רש"י משום היכרא, ושבמאירי כתב, דאפילו לא ירצה להשתמש כלל לאורה, צריך להדליק השמש כיון דעל ידי הדלקת השמש מינכר שהנר הראשון הוא לשם מצווה. ע"כ. ומוכח דהדלקת השמש אינה לשם אורה, אלא בשביל היכרא. וכ"ש האידנא שיש תאורת חשמל ושפיר איכא היכרא דאינה לצרכו, ומעיקר הדין לא היה צריך להדליק את השמש כלל, ומה שמדליקין השמש אינו אלא מנהג שנמשך מעיקר התקנה שהיה בזמנם, ובודאי שלא לשם אורה. ושוב מצאתי בספר שבות יצחק – דרזי (דיני הדלקת נר שבת פ"ד או' ג') שכתב בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, דגם לדעת מרן השו"ע דס"ל דאין לברך על תוספת אורה, היינו דווקא אם הודלק לכבוד שבת. ותאזרני שמחה שכוונתי לדעתו. ועי' עוד בשו"ת תשובות והנהגות ח"ב (סימן קנז או' ו') שעמד על מנהגם של רבים שלא מדקדקין לכבות את אור החשמל, קודם נר השבת, וביאר בכיוצ"ב. ועכ"פ מהיות טוב לכתחילה להדליק את נרות השבת קודם שמדליקים את השמש.

טוב להתפלל בערב שבת מנחה קודם הדלקת נרות חנוכה, ובלבד שתהיה התפילה בציבור, אבל אם אינו מוצא מנין, יתפלל מנחה בציבור בבית הכנסת אחר שידליק נרות חנוכה בביתו. כן כתב הא"ר (סי' תרעט סק"א) שידליק ואח"כ יתפלל כדי לא לבטל תפילה בציבור, וכן הורה הגרי"ש אלישיב (באר ישראל עמ' עד) על פי מ"ש שעה"צ (שם סק"ז) שכתב לדייק מדברי הפמ"ג שכתב שכל הדין להקדים תפילת מנחה הוא רק כשאפשר לעשות כך, ולבטל תפילה בציבור אין זה נחשב בגדר "אפשר". וכ"פ הגרע"י (חזו"ע עמ' קעט).

זמן הדלקת נרות חנוכה ונרות שבת – לכתחילה ידליק נר חנוכה עשרים דקות לפני השקיעה ואח"כ תדליק האשה נרות שבת, ואם אי אפשר בהכי, ידליקו נרות חנוכה בפלג המנחה ואח"כ ידליקו נרות שבת. בשו"ת אגרות משה (חאו"ח ח"ד סי' סב) כתב שאין צריך לאחר את זמן הדלקת נרות שבת כדי לאחר יותר את זמן הדלקת נרות חנוכה, כיון שאף אם יאחר מעט את ההדלקה, בכל זאת תהיה ההדלקה בשעה מוקדמת ולא בזמנה, וא"כ בהכרח צריך לומר שחכמים תקנו את זמן ההדלקה בערב שבת שיהיה מוקדם מכל שאר ימות השבוע, אלא שצריך להסמיכו להדלקת נרות שבת, ולכן כתב שמי שנוהג שאשתו מדליקה נרות שבת עשרים דקות קודם השקיעה, שידליק נרות חנוכה סמוך להדלקת הנרות, דהיינו עשרים וחמש דקות קודם השקיעה ידליק נרות חנוכה, וכך תדליק האשה כהרגלה. ודעת הגרי"ש אלישיב (הובא בפניני חנוכה עמ' קנח) שהנוהגים להדליק כמנהג ירושלים ארבעים דקות קודם לשקיעה, ישנו בשבת זו מהרגלם וידליקו נ"ח שלשים וחמש דקות קודם לשקיעה, ואח"כ תדליק האשה נרות שבת. ובשו"ת אורל"צ (ח"ד פמ"ג תשובה ז') כתב שיתחיל להדליק נ"ח כעשרים דקות קודם השקיעה, כדי שיסיים את ההדלקה כרבע שעה לפני השקיעה ומיד לאחר מכן תדליק האשה נרות שבת.

אם רוצה לטלטל את החנוכיה בליל שבת אחר שכבתה, יניח את החנוכיה על מגש, ויניח שם גם חלה שצריך אותה לסעודת שבת, ובכה"ג הוי בסיס לדבר האסור והמותר ומותר לטלטלה, ומהיות טוב יעשה גם כן תנאי שאינו בודל מטלטול החנוכיה כל בין השמשות. עפ"י המבואר בסי' שי סעי' ח', ומג"א סי' רעז סק"ח, דכאשר ההיתר חשוב יותר מן האיסור, הוי בסיס לדבר האסור והמותר, ומותר לטלטלה, וכ"כ הפמ"ג (שם סק"ט), חיי"א (כלל ס"ז סעי' ד') משנ"ב (סי' רעז סקי"ח וסי' שי סקל"ג). ועי' בשו"ת שערי יושר (להרב חנניה שליט"א ח"ב סי' עח) שדן האם מועיל תנאי לטלטל נרות חנוכה, וכתב דלכאורה נראה דמהני תנאי בנרות חנוכה כמו בנרות שבת דאע"פ דבסוכה קיי"ל דרק בנוי סוכה מהני תנאי אבל בסכך והדפנות דהם גוף המצוה לא מהני תנאי התם היינו משום דלא יכול ליטלם בביה"ש להשתמש בהם דקא סתר אוהל כדפירש"י בביצה דף ל' ע"ב או משום דחל על הסכך והדפנות איסור דאורייתא כהקדש כמש"כ התוס' בסוכה דף ט' ע"א בד"ה מנין והר"ן בביצה דף י"ז ע"א מדפי הרי"ף והיש"ש בפ"ד דביצה סי' ג' עיי"ש בדבריהם ושני הטעמים הללו לא שייכים בנרות חנוכה דלא חלה עליהם קדושה מדאו' אלא רק מדרבנן וכן אין איסור לטלטלם אילולי דהוו בסיס לשלהבת כמו בנרות שבת ואע"פ דבשו"ת הלק"ט ח"א סי' ב' כתב דהעוקר נרות חנוכה בתוך זמן הדלקה אפשר דלא יצא י"ח דהרואה אומר דלצורכו הדליקה והביאו בכה"ח בסי' תרע"ה ס"ק י"א היינו דוקא במניחה במקו"א שאינו ראוי להנחת נרות חנוכה אבל אם העבירה למקום אחר דאף הוא ראוי להדלקה יצא י"ח וכ"כ כה"ת שם דציין למש"כ בסי' תרע"א ס"ק נ"ד ושם כתב בהדיא בשם האחרונים דאם עקרה ממקום למקום ושני המקומות הוו מקומה יצא י"ח עיי"ש ואף שבמ"ב סי' תרע"ה ס"ק ו' כתב בשם הפוסקים דתוך זמנה אין להזיזה ממקום למקום בכל גוונא עיי"ש נראה דהיינו רק לכתחילה אבל בדיעבד שהזיזה יצא י"ח כמבואר במ"ב עצמו בסי' תרע"א ס"ק ל' עיי"ש וכן אם יש צורך להזיזם ממקומם כגון שרואה שהחנוכיה לא עומדת טוב שם ועלולה ליפול כל רגע או שההולכים ושבים נתקלים בה ועלולים להפילה וכל כיו"ב נראה שמותר אף לכתחילה להעבירם למקום אחר שאף הוא ראוי להדלקה ונמצא דאין איסור לטלטל נרות חנוכה מצד המצוה שבהם אלא רק מטעם דהוו בסיס לשלהבת כמו בנר שבת ומהני בזה תנאי כמו בנר שבת כך היה נר' לענ"ד לדון בזה לקולא אך כתב ששאל למרן הגרי"ש אלישיב שליט"א ע"ז וא"ל דכיון דאסור לכתחילה להזיזם ממקומם משום מצוותם א"כ אסח דעתה מינה מלהזיזם ממקומם והוקצו למצוותם שלא להזיזם ממקומם בזמן הדלקתם ומיגו דאיתקצאי לביה"ש איתקצאי לכולי יומא ולא יועיל ע"ז תנאי כמו בנרות שבת. וסיים וז"ל עכ"פ לא מלאני לבי להקל בזה נגד דברי מרן הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצ"ל, ולהלכה למעשה יש להחמיר בזה שלא לסמוך על עשית תנאי מע"ש וכו'. אמנם אם יניח חלה וגם יעשה תנאי בודאי מהני.

הנוסע לבית הוריו בערב שבת, ויוצא מביתו אחר זמן פלג המנחה, אם החנוכיה בביתו פונה אל הרחוב באופן שיש פירסומי ניסא, טוב שידליק החנוכיה קודם שיצא לבית הוריו. (התבאר לעיל בשם שו"ת ברית אברהם).

במוצ"ש מדליקים נר חנוכה בבית הכנסת ואח"כ מבדילין על הכוס, ובבית להיפך – מבדיל תחילה ואח"כ מדליק נרות. (חזו"ע עמ' קפב)

מי שנוהג כחומרת ר"ת, ואשתו אינה נוהגת כחומרת ר"ת, יכול למנות את אשתו שליח להדליק נרות חנוכה קודם שיגיע זמן דר"ת, אבל אם הוא חושש מדינא לר"ת לא יעשה כן, אלא ימתין עד שיגיע זמן של ר"ת. (שבט הקהתי ח"ו סי' רנא) וחזו"ע קפח.

 

 

 

 

כל מה שמעניין ישירות לדואר האלקטרוני שלכם

Please enable the javascript to submit this form

לא מצאתם תשובה לשאלה? שאל את הרב


תגובות