מקצת מהלכות ברכות

1. להלכה קיי"ל דשבעת המינים קודם לחביב, לכן אם יש לפניו פרי משבעת המינים ופרי החביב עליו, יברך על הפרי מז' המינים.
2. בתוך ז' המינים יש דין קדימה, דכל הקודם לארץ קודם לברכה.
3. פירות  מסוכרים ברכתם שהכל, לדר – ברכתו שהכל כיון שהיום הלדר התעשייתי יש בו חומרים ותמציות לרוב, קוקוס חטיף ברכתו שהכל.

מקצת מהלכות תולעים

1. תולעים האסורים - תולעת שנוצרה בפרי מחובר לקרקע, אסורה אף אם לא רחשה. לעומת זאת תולעת שנוצרה בפרי תלוש, אינה נאסרת עד שתרחוש על הקרקע. אבל אם פירשה אפילו לא פירשה כולה מהפרי אלא מקצתה, או שלא פירשה אלא על גבי הפרי או על הגרעין שבתוכו, או שפירשה מפרי לפרי, אסורה. [שו"ע (סי' פד סע' ו)].
2. פרי שהתליע ואין ידוע אם במחובר אם בתלוש אסור באכילה. [שו"ע (שם סע' ז). ועי' בפמ"ג (שם) שביאר שהשו"ע מיירי במין שאין ידוע אם דרכו להתליע בתלוש או במחובר, דאם דרכו להתליע במחובר אלא דאין ידוע אם התליע במחובר או בתלוש, בלא"ה מחמירינן כמ"ש השו"ע בסע' ח' הובא בסמוך].

ותולעת הנמצאת בתוך הפרי דעת השו"ע (סי' פד סע' ד) דלא חוששים אולי פירשה וחזרה ואפילו החור נקוב לחוץ, והתולעת לא נאסרה. ודעת הרמ"א (שם) שאם החור נקוב לחוץ חיישינן שמא פירשה, ואסורה. [וכן פסק הכה"ח (אות לו) להחמיר].

1. מאכל שהתליע בתוך כלי יש אומרים שתולעים שנוצרו במאכל הצבור בכלי, אפילו פירשו לדופני הכלי וחזרו לא חשיב פירשו ומותרים. [פר"ח (ס"ק יז) וחזו"א (סי' יד סס"ק ד). והלבו"ש (חי' דינים אות לז) והנוב"י (יו"ד ק' סי' כז) כתבו שהמיקל אין מוחין בידו]. ויש אומרים שאף באופן נחשב שפרשו, ואסורים. ויש להחמיר, וכן נוהגים. [שו"ע (סי' פד סע' ה), ב"ח (סד"ה כתב בהגהות), ש"ך (ס"ק טו), ערוה"ש (אות מז) וכה"ח (אות לט). וכתב הגריש"א זצ"ל (בדיקת המזון ח"א עמ' 108 בהגה) שכן המנהג. ובשבט הלוי (ח"ז סי' קכג אות ז) כת' דאע"פ שיש מקום להתירו של הפר"ח מ"מ אשרי הנזהר. ועי' בגליון צ"ב].
2. תולעים שנראים רק על ידי זכוכית מגדלת - אפילו תולעת שהיא קטנה מאוד אסורה, אע"פ שלא רואים את צורת התולעת עצמה אלא את מקום הרחש. [הרשב"א (סי' ערה)]. ומכל מקום תולעת שאין העין שולטת בה אלא על ידי זכוכית מגדלת, אינה אסורה. [הגר"ח מבריסק זצ"ל, הובא באג"מ (יו"ד ח"ב סי' קמו ד"ה ומה). וכ"כ הערוה"ש (אות לו). וכן נקט בשבט הלוי (ח"ד סי' קמב אות ב) ובתנאי שראיתו בריאה. ועי' בגליון צ"ט].
3. חובת בדיקה כל דבר שדרכו להתליע במחובר, אפילו אם לא ידוע שהתליע, אסור לאוכלו בלא בדיקה. [שו"ע (סע' ח)]. ואם אין דרכו להתליע במחובר אלא בתלוש, כגון קמח ופירות יבשים, יש אומרים שלא צריך בדיקה. ויש חולקים. ולמעשה יש להחמיר לבודקו. [דעת הט"ז (ס"ק יב), הכנה"ג (הגה ב"י אות מז), השולחן גבוה (מחו' אות ב) והכה"ח (אות סג) שא"צ לבודקם. אולם הפמ"ג (ש"ד ס"ק כג) בדעת הש"ך נקט שצריך לבודקם. והכרעת הפמ"ג (מ"ז ס"ק יב) והשבט הלוי (ח"ז סי' קכה אות א) להחמיר].
4. דבר שאין דרכו להתליע אלא לפרקים, בודק מקצתו ("בדיקת מדגם") ואם לא מצא בו תולעים גם השאר מותר. [ערוה"ש (שם אות סה) והגריש"א זצ"ל (בדיקת מזון ח"א פ"ה עמ' 122 הגה 2). וכן דעת הגר"ש ואזנר שליט"א (שם) והוסיף שאם בישל חלק ללא בדיקה וא"א לבודקו בודק מה שנשאר מאותו מין ואם לא מצא תולעים הכל מותר, ואם מצא אפי' תולעת א' מה שהתבשל אסור].
5. וכן פרי שבקיץ מצויה בו נגיעות ובחורף אינה מצויה, ורוצים לבודקו בעונת המעבר כדי לדעת אם כבר מצוי נגיעות, ניתן לבדוק באופן הנ"ל. [עי' ספר בדיקת המזון כהלכה (פ"ה הגה 2)].
6. דבר שלא ידוע אם טבעו להתליע בודק מקצתו ואם לא מצא תולעים, השאר מותר. [(שם)].
7. דבר שבדרך כלל נקי והתיישן (ויש לחוש שמא התליע), די בבדיקת מקצתו ("בדיקת מדגם") כדי לוודאות שאין המאכל נגוע. [הגריש"א זצ"ל (אשרי האיש פ"ב אות ס)].
8. חובת הבדיקה חלה במקום שיש מיעוט המצוי שפרי זה מתולע. [שו"ע (סע' ח) וש"ך (סס"ק טז וס"ק כג)]. וחיוב זה הוא מדרבנן. אבל אם הוחזק כמתולע חייבים לבודקו מהתורה. [ש"ך (יו"ד סי' לט ס"ק ח), פמ"ג (סי' ח א"א ס"ק יא וסי' נה א"א ס"ק ו), מ"ב (סי' נה ס"ק לא) וכה"ח (יו"ד שם אות ה) דלא כהמקור חיים (לבעל החו"ד רסי' תלא) דס"ל שבכל אופן החיוב הוא מה"ת].
9. אופן הבדיקה כשיש מיעוט המצוי - במקום שיש מיעוט המצוי לא די בבדיקת הרוב אלא צריך לבדוק כולו. [רמ"א (סע' ח). וביאר בש"ך (ס"ק כג וס"ק כח) דכל שמצוי אין סומכין על בדיקת הרוב ודומה לבדיקת הריאה בר"ס ל"ט].

יש אומרים שמיעוט המצוי הוא קרוב למחצה (כ-49%). [הריב"ש (סי' קצא ד"ה גם מש"כ)]. ויש אומרים שהוא חלק אחד מעשרה (10%). [משכנות יעקב (סי' יז) ומהרש"ם (דעת תורה יו"ד סי' לט ס"ק ג). ויש מי שאומר דמיעוט המצוי היינו שהופעת המיעוט ומציאותו הוא מצוי הרבה, דהמועט מלווה את הרוב בכל עת ובכל מקום. [שבט הלוי (ח"א סי' פא ד"ה אלא וד"ה ומ"מ). ועי' במשכ"י (שם עמ' רי ד"ה ולענין שאלתו)]. ולמעשה יש לנקוט כשיטה האמצעית שהוא חלק אחד מעשרה. [הגריש"א זצ"ל (קובץ תשובות ח"ג סי' קיג). והגרשז"א זצ"ל (בדיקת המזון עמ' 179 שאלה א) נקט שטוב להחמיר כשיעור זה. ובישא יוסף (יו"ד סי' א אות ב) כת' בשם הגריש"א זצ"ל דהוא 7%. ועי' בגליון צ"ב].

1. איך משערים מיעוט המצוי - יש אומרים ש"מיעוט המצוי" נמדד לפי הכמות שרגילים לקנות, אם שק או שקית. ואם מבשלים כמות גדולה (כגון במלון) מתחשבים בכמות כולה ולא הולכים לפי המנות שמחלקים לכל סועד בנפרד. [הגריש"א זצ"ל (במ"כ עמ' 117 הגה 4). וכן הוא במבית לוי (יו"ד אות יג)]. ויש אומרים שתלוי בכמות שרגילים לבודקה. [הגר"ש וואזנר שליט"א (שם)]. ויש אומרים שתלוי בכמות שרגילים לבשל בפעם אחת. [הגרנ"ק שליט"א (שם). והגרשז"א זצ"ל (שם) כת' שהולכים לפי ראשי חסה האם ברובם יש נגיעות, ולא מחשבים לפי כל עלה ועלה בנפרד. ועי' עוד בפמ"ג (סי' פד ש"ד ס"ק לד) דכל ירק שהוחזק ג"פ בתולעים אסור לאוכלו בלא בדיקה. ועי' בגליון צ"ב].