שאסור לקרוא לאור הנר שמא יטה

1. אסרו חז"ל לקרוא לאור הנר בשבת, וגזרו כן מחשש שמא ישכח ששבת היום ויטה את הנר, ועיקר האיסור נאמר לגבי נר של שמן, ואפי' אם הנר נמצא גבוה מאד ואין חשש שמא יטה, לא חילקו חכמים בגזירתם ואסרו בכל מקרה. משנה שבת (יא.) "לא יפלה את כליו, ולא יקרא לאור הנר" ומפרש טעמא בגמ' (יב.) שמא יטה כלומר שמא יטה השמן לראש הפתילה שידליק יפה ונמצא מבעיר בשבת. ואיסור זה קיים בכל מקרה ואפי' אם הנר גבוה עשר אמות, ואפי' הוא בעששית, שלא חילקו חכמים בגזירתם. וכ"פ מרן בשו"ע סי' ערה. ובית שיש בו אור יום, ובמקום האפל בבית יש שם נר, אסור לקרוא כנגדו, וה"ה במקום שיש נר מותר ונר אסור, לא יקרא לאור הנר האסור, וכן אם יש נר שמן ונר שעוה סמוכים זה לזה, אסור לקרוא כנגדם, אפי' לדעת המתירים לקרוא לאור נר של שעוה כמו שנבאר בסמוך, במקרה זה אסור. כ"כ כה"ח (סק"ה וסקי"ב).
2. אם הוא עדיין יום שיכול לקרוא אף בלא נר, מותר לקרוא לאורו. כן כתב כה"ח (סק"ד)
3. להלכה אין לקרא אפי' לאור נר של שעוה, אמנם אם הנר של שעוה והוא סגור בתוך כלי ונעול במפתח יש להקל לקרא כנגדו. הגה"א מסתפק בנר של שעוה אם מותר לקרוא לאורו, משום שאין שייך בו הטיה, אמנם מרן הב"י אסר משום שמא ימחט הפתילה, ולפי זה בנירות פראפי"ן שאין שייך הגזירה דשמא ימחוט, מותר לקרוא לאורם. ומרן השו"ע (סי' ערה) פסק לאסור לקרוא לאור הנר ואסר בכל הנרות והקשה ביאה"ל על מה סמכו בזמנו לקרוא לאור הלאמפ"א שהיה בזמנו? והביא כמה סיבות להקל בדבר: א) אם כותבים על גבי פתק ששבת היום ומדביק על הלאמפ"א במקום ההטיה יש לסמוך על זה, דהא דעת המהרש"ל שאם סגורה במפתח מותר, וה"ה אם הדלת קשורה בקשר משונה, וא"כ ה"ה הכא. ב) כיון שכתוב על גבי הפתק "שבת קודש" הוי כמו קריאת פרק במה מדליקין לאור הנר, דקיי"ל שמותר לקרא פרק זה לאור הנר, דהא על ידי הלימוד גופא זוכר שהיום שבת. ג) כיון שכתב "שבת קודש" א"כ לא גרע משם על גביו שומר המזכירו שמותר לקרוא באופן זה. ד) עוד סברא הביא בשם המסגרת השולחן שבלאמפ"א אין חשש שמא יטה כיון שאין אורה מתמעט אלא בסוף, ובסוף אין החיטוי מועיל כלל, ועפ"י כל הנ"ל כתב הבאה"ל להתיר לקרוא לאור הלאמפ"א. ועי' במשנ"ב שכתב שאם הדליק נר ונעל אותו במקום סגור במפתח ואת המפתח נתן לאיש אחר, דיש מקום להתיר, אמנם בכה"ח (סק"ו) כתב להחמיר בזה, וכתב שכן דעת הרב חיד"א. בספר שלחן עצי שיטים הביא דאף לכה"ח יש מקום להקל בתלתא לטיבותא, דהיינו בנר שעוה המונח בכלי זכוכית וסגור במפתח, ושכן משמע בדבריו בס"ק יא.
4. מותר לקרוא לאור החשמל אף שיש אפשרות להוסיף עוד אור על ידי לחיצת כפתור נוספת או מנורת הלוגן וכדו', שע"י סיבוב הכפתור מתרבה האור, משום שאין זה בכלל גזירת שמא יטה, כי הוספת החשמל דומה להוספת שמן על הפתילה לא להטייה. עי' בשו"ת שואל ונשאל (ח"א סי' עו) שכתב להחמיר שאין לקרוא לאור החשמל, דיש חשש שמא ילחץ על כפתור ויוסיף עוד מנורות, אמנם הגרב"ץ באור לציון (ח"ב פי"ח הי"ח) חילק דבמנורה שא"א לשנות את עוצמת האור שרי, דהגזירה שמא יטה שייכא באותו הנר ולא חיישינן שמא יוסיף עוד נר, אמנם במנורה ששייך בה הגבהה והנמכה של האור החמיר הגרב"ץ ולא היקל אלא לצורך לימוד תורה וסמך על הסברא המובאת בבאה"ל דכיון שעוצמת האור אינה משתנה, אין חשש שמא יטה. וביבי"א (ח"ז חאו"ח סי' לז) כתב להתיר לקרוא לאור חשמל בכל סוגי המנורות, וטעמו כיון שאינו מתמעט ושכ"כ המהרש"ג (ח"א סי' כט) ועוד דבמנורה ששייך בה הגבהה והנמכה אינו דומה להטיה, אלא כאשר מגביה את עצמת האור דומה הדבר כאילו הוסיף שמן, כלומר פועל הוא בשמן ולא בפתילה, ועל הוספת שמן לא גזרו רבנן, וכ"כ בשו"ת משנה  הלכות (ח"י סי' נו) להתיר. וכ"כ במנוחת אהבה (ח"ג פכ"ה סעי' י').
5. כל דבר שצריך עיון כגון לבדוק הציציות כגון שהציציות מסובכות הרבה, וצריך עיון רב כדי להפרידם ולבודקם, אסור לעשות כן לאור הנר, וכשם שאסור לקרוא לאור הנר שמא יטה, הכי נמי בשאר דברים, יש לחוש לגזירה זו. כן פסק המשנ"ב (סק"א) והנה במשנ"ב איתא שכל דבר הצריך עיון רב אסור לעשותו לאור הנר, אמנם בבאה"ל כתב שנחלקו הפוסקים בדבר דלשיטת המג"א (סק"י) בשם הר"ן אפי' בעיון מועט אסור לעשות לאור הנר, ואילו הגר"ז כתב בשם הרמב"ם שרק במקום שיש עיון רב אסור, אבל בעיון מועט מותר, ולדינא כתב דצ"ע ונוטה להחמיר משום שגם דעת הרמב"ן והריטב"א כדעת הר"ן להחמיר אף בעיון מועט, וכ"כ כה"ח (סק"ג) והיקל רק בנר שעוה או חלב אבל לא בנר של שמן, אמנם הרב בן איש חי היקל כדעת הגר"ז שרק דבר המצריך עיון רב אסור וכ"כ התוספת שבת (סק"ב וי"ב) ובערוך השלחן (סעי' א')
6. מותר לענוד שעון יד המופעל על ידי סוללה, ואין חוששים שמא ילחץ על הכפתור בלילה כדי לראות מה השעה, ואם רגיל כל לילה להתעורר וללחוץ על הכפתור, ראוי להחמיר שלא לענוד שעון זה בלילה. כן פסק בשו"ת יחוה דעת (ח"ב סי' מט), והנה בשלמי יהודה (עמ' מט) בשם הגרי"ש אלישיב החמיר לעשות קשר משונה על גבי הכפתור של השעון, ודומיא דקשר שעושים על הלאמפ"א כדי שלא ייגע בנר, ואם לא עשה קשר, אסר, אמנם מרן הגרע"י התיר לענוד שעון זה, דאין לנו לגזור גזירות חדשות מדעתינו, ושכן הסכים הגרש"ז אויערבך, אמנם אם רגיל בכך ביותר שלוחץ על כפתור זה בלילה, כתב הגרע"י שראוי לחוש שלא לענוד שעון זה בלילה.
7. מותר להתכסות בשמיכה חשמלית בשבת ואין אנו חוששים שמא יגביר את מידת החום בשמיכה. כן פסק בשו"ת יחוה דעת (ח"ה סי' כח).