ילקוט יוסף קצוש"ע אורח חיים סימן תקנא - דיני שבת חזון

א. יש מבני אשכנז הנוהגים שלא ללבוש בגדי שבת, בשבת חזון, שבת שלפני תשעה באב, ומחליפים רק הכתונת בלבד. ויש שכתבו שמנהג זה שלא כדין, ובכל גלילות ישראל אשר שמענו שמעם, נוהגים ללבוש בגדי שבת כרגיל. ומכל מקום אם יש מהאשכנזים הנוהגים להחמיר בזה, יש להם על מה שיסמוכו. כן פסק מרן הגרע"י בשו"ת יביע אומר (חלק ג אורח חיים סימן לא) להתיר לצחצח נעליים לכבוד שבת קודש שאם משאירם מלוכלכים ומאובקים הוי כעין זלזול בכבוד שבת. ואף למ"ש הרמ"א. בהגה (סי' תקנא ס"א), שבשבת חזון אין מחליפין הבגדים ללבוש בגדי שבת כ"א הכתונת בלבד. (מרדכי והג"א). מ"מ המנעלים שדרכן להתאבק ולהתלכלך לאו אורח ארעא להכנס בהם בשבת בלי להשחירן ולצחצחן. וכ"ש למנהגינו שאנו לובשים בגדי שבת בלי כל שינוי משאר שבתות. וכמ"ש בשו"ת הרדב"ז ח"ב (סי' תרצג), שבכל גלילות ישראל אשר שמענו שמעם לא נהגו מנהג זה (שכ' המרדכי והג"א הנ"ל), ויפה עשו, לפי שהוא נגד הדין, דהא קי"ל מד"ק כבסהו בכסות נקיה (שבת קיג), והמשנה ללבוש בגדי חול בשבת זה, נמצא נוהג אבלות בשבת בפרהסיא. ואם חכמי האשכנזים נהגו כהג"א בשם או"ז, אנו לא נחוש למנהג זה שהוא נגד כבוד השבת. עכת"ד. וכ"כ מרן הב"י /בא"ח/ (ס"ס תקנב) ע"ד המרדכי הנ"ל, שלא נהגו כן. ע"ש. וכן הוא באמת מנהג הספרדים בכל המקומות. וכמ"ש מהר"י עייאש בס' מטה יהודה (סי' תקנא). וכ"כ במשחא דרבותא ח"ב (שם). ובס' מאמר מרדכי (שם סק"א). ובס' שלחן גבוה (שם סק"ד. ע"ש). ובס' נהר מצרים (דל"ו ע"א). ועוד. וכמה מרבני אשכנז נהגו להחליף בגדיהם וללבוש בגדי שבת ככל השבתות. ודלא כהרמ"א ז"ל. וכמ"ש הגאון יעב"ץ בסידורו (דיני בין המצרים אות י), שכן היה מנהגו של מר אביו הגאון הח"צ ז"ל ללבוש בגדי שבת בשבת חזון ואפי' חל בו ט' באב. וסיים, וכן אנו נוהגין אחריו. ע"ש. וכ"ה במחב"ר (סי' תקנא סק"ג). וע' להגאון מבוטשאטש בס' אשל אברהם תנינא (שם), שאף לרמ"א יש להקל בבגדי שבת, שלבשם גם בחוה"מ. ע"ש. וע"ע להגאון ממונקאטש בס' נימוקי א"ח (שם) שכ', שיפה נהגו רבותינו ואבותינו בדורות שלפנינו ובדורותיו ללבוש בגדי שבת ושטריימיל וכו'. ע"ש. גם בביאורי הגר"א (שם סק"ג) נראה דלא ס"ל כהרמ"א. וכ"כ במעשה רב (סי' קצז). ע"ש. וע' בערוך השלחן (ס"ק יא). וראיתי בשו"ת חלק לוי (סי' קפו), שכ' ליישב מנהג המחמירים בזה כד' הרמ"א, לפמ"ש הש"ך יו"ד (סי' ת סק"ב), שלא אסרו לנהוג אבלות של פרהסיא בשבת, אלא בדבר הנוהג בתוך שבעה דוקא, משא"כ במה שנוהג כל שלשים. והרי כ' הרמ"א ביו"ד (סי' שפט ס"ג) דאסור ללבוש בגדי שבת תוך ד' שבועות הראשונים. (אלא שנהגו איסור כל י"ב חדש). ע"ש. מש"ה אין לאסור אבלות פרהסיא כזו בשבת חזון ג"כ. ע"ש. ודפח"ח. [ומכאן תשובה מוצאת למ"ש הבכורי יעקב (סי' תרס סק"ט). ע"ש]. וזכה לכוין לד' הגאון מהרש"ק בשו"ת האלף לך שלמה (חיו"ד סי' שיט) שכ', ע"ד הרמ"א סי' שפט הנ"ל, שטעמו הוא דאיסור אבלות פרהסיא לא נאסר אלא במאי דהוי תוך ז', אבל במה שנוהג כל ל' לא נאסר בשבת. ושבת שקודם ט' באב יוכיח, שלא חששו בו לאבלות פרהסיא מה"ט. וז"פ וברור. עכת"ד. +/מלואים/ הנה כ"מ בש"ך יו"ד (ס"ס שצג). ומיהו הא"ר (סי' קלב סק"ד) גבי חתן תוך שלשים, נראה דלא ס"ל הכי. וע' בשו"ת זרע אמת ח"ג (סי' קסח) שג"כ כ' לחלק בזה בפשיטות. ע"ש. וע"ע בס' ישועות יעקב א"ח (סי' קכח ס"ק כג) שנראה שאינו מחלק בזה. וע' בשו"ת דודאי השדה (סי' עד). ודו"ק.+ ומ"מ מנהגינו ללבוש בגדי שבת בשבת חזון וכנ"ל. וע' בשו"ת הרדב"ז (שם) דפשיט"ל דלכ"ע מותר ללבוש בגדי שבת באבלות חדשה, ולכן תמה שהחמירו באבלות ישנה בשבת חזון יותר מאבלות חדשה. ע"ש. ולכאורה אף לסברתו ז"ל, הרי כ' התוס' יבמות (מג:) דבמידי דפרהסיא החמירו טפי באבילות ישנה, כגון משא ומתן שהוא דבר של פרהסיא אם יעסקו בפרקמטיא כל היום, יאמרו שאין חוששין להתאבל על ירושלים. וכו'. וכיבוס נמי חשיב כדבר של פרהסיא, שלא יהיו כולם עוסקים ליפות עצמם, ונראים שאין חוששים להתאבל כלל. ע"ש. וא"כ מאי קשיא ליה להרדב"ז בזה. ויש לחלק דקפדינן אכבוד שבת יותר במידי דפרהסיא. וע' בברכ"י יו"ד (סי' ת סק"ב) שכ', האבל צריך להחליף בגדי חול וילבש בשבת בגדי שבת, דהויא פרהסיא בגלילותינו שאין שום עני בישראל שאין לו בגד לשבת טוב מהחול. וכ"כ מהר"י זיין בתשו' שערי ישועה כ"י. וכתב כן בשם הרדב"ז בתשובה. עכ"ל. וכן דעת הגר"א. וכמ"ש במעשה רב (סי' קצז). וע' בשו"ת דברי מלכיאל ח"ב (סי' צא). ע"ש.  

ב. אף במקומות שנהגו בהם בני אשכנז שלא ללבוש בגדי שבת בשבת חזון, אם חל מילה בשבת חזון, צריכים בעלי הברית ללבוש בגדי שבת. ואין להם לפשוט בגדיהם לאחר המילה, שרק אם חל המילה ביום תשעה באב עצמו פושטים בעלי הברית בגדי שבת שעליהם באופן שממשיכים בקינות אחר המילה, ובקריאת איוב וירמיה. כן פסק בשו"ת יביע אומר (חלק ג אורח חיים סימן יב) והביא להמג"א (סי' תקנט סק"י) בשם מהרי"ל, בהא דקי"ל דמותר לאבי הבן והסנדק והמוהל ללבוש בגדי שבת בט"ב דחוי לאחר שגמרו הקינות, דמ"מ לאחר המילה פושטים בגדי שבת. ע"ש. ומשמע שלאחר המילה אינו חשוב יום טוב כ"כ. אולם בשיורי כנה"ג (הגה"ט אות יז) כ', שדברי מהרי"ל לפי מנהגם שהיו מלין קודם איוב וירמיה, ואח"כ היו יושבים לקרות איוב וירמיה ולכן אינו מן הנכון לקרות איוב וירמיה בבגדי שבת. אבל לפי מנהגינו שאנו נוהגים שלא למול עד אחר חצות אין קפידא אם נשאר בבגדי שבת. ע"כ. וכ"כ הא"ר שם (ס"ק כד). וכ"כ בשולחן גבוה שם (ס"ק יד). ושכן המנהג. ומכאן תשובה מוצאת למ"ש הגאון שואל ומשיב חמישאה (סי' לט), בענין מה שנהגו בני אשכנז שלא ללבוש בגדי שבת ביום שבת חזון, ונסתפק אם חל מילה בשבת חזון אם יוכל הסנדק ללבוש בגדי שבת, הואיל ואף בחול הותר לבעלי ברית ללבוש בגדי שבת, וכ"ש בשבת, א"ד הואיל ולאחר המילה צריך לפשוט בגדי שבת, כמבואר במג"א סי' תקנט בשם מהרי"ל, א"כ יהיה אדרבה זלזול בכבוד השבת וכו'. ע"ש. ולפי האמור הרי אין צורך לפשוט בגדי שבת אלא בט"ב עצמו משום איוב וירמיה.  

ג. יש מקומות שנהגו לומר קינה בשבת חזון, וראוי לבטל מנהגם זה, כי בזה מראים אבילות בפרהסיא בשבת, וכן המנהג פשוט בארץ ישראל. [ילקוט יוסף מועדים עמוד תקסו].

ד. בשבת חזון אפילו חל בו תשעה באב ונדחה ליום ראשון, אוכלים בשר ושותים יין, ואפילו בסעודה שלישית שמסתיימת סמוך לשקיעה, אוכלים בשר ושותים יין, ומעלה על שולחנו כסעודת שלמה המלך בשעת מלכותו. ואסור להמנע מאכילת בשר בסעודה זו מטעם אבילות, [שלחן ערוך סימן תקנט]. ורק מי שאינו רגיל לאכול בשר בסעודה זו בכל שבת מטעמי בריאות וכדומה, יכול להמנע גם בשבת זו. [ילקוט יוסף על המועדים עמוד תקסח].

כתב וערך:

הרב ירון אשכנזי שליט"א