תפילת שחרית של שבת
תפילת שחרית של שבת
- אף ביום שבת ראוי לקום להתפלל מוקדם, ואין לאחר את התפילה, ולכל הפחות יזהר שלא להפסיד זמן קריאת שמע. עי' ברמ"א (סי' רפא) שכתב "ונוהגים שבשבת מאחרין יותר לבוא לבית הכנסת מבחול, משום דבתמיד של ימות החול נאמר 'בבוקר', ואצל שבת נאמר 'וביום השבת' דמשמע איחור". ומקורו מהמרדכי (פרק כב). וכתב המשנ"ב (סק"א) דמכל מקום צריכים להיזהר שלא לעבור זמן קריאת שמע, וברש"י (מגילה כג) משמע שגם בשבת מצוה למהר לקרא קריאת שמע כותיקין. והרדב"ז בתשובה (ח"ב סי' תריד) כתב, שאף שיש ליישב דברי המרדכי, מ"מ מנהג בלתי הגון הוא, אלא הטוב והישר להשכים לתפילה בשבת כמעשהו בחול, והביאו המחב"ר (סק"ב) וכה"ח (סק"ג) ובמשנ"ב איש מצליח בהגהות הביא בשם הגר"מ מזוז שליט"א שהביא שכן הוא במסכת סופרים (פי"ח ה"ד) "בשבת מקדימין לבוא כדי לקרוא קריאת שמע כותיקין עם נץ החמה". וכ"פ בשו"ת חזון עובדיה (ח"א סי' מ"ז עמ' תתכג).
- נהגו לומר נוסח יהי רצון שתמחול לנו וכו', שקודם פרשת התמיד אף בשבת ויו"ט. כ"פ כה"ח סי' רסז סק"ה) אף שבשעה"כ (בדרושי ראש השנה דף צ' ע"א) כתב שאין לומר אבינו מלכנו חטאנו לפניך, שאני התם דכיון שאין זה רגיל בנוסח התפילה, אין לאומרו, משא"כ בדברים המתוקנים על נוסח התפילה שבכל יום צריך לאומרו. וכן מובא בכה"ח (סי' נא סקי"ד).
- מנהגינו שאין אומרים מזמור לתודה לא בשבת ולא ביום טוב. כ"פ כה"ח (סק"ה) ועי' ברוח חיים (סק"א) ובשיבת ציון (ח"ב עמ' מב).
- מנהגינו לומר את הפסוק "והוא רחום" שבפסוקי דזמרה, גם בשבת וימים טובים. כתב המג"א בשם הכנה"ג (סי' רלז) שיש מקומות שאין אומרים פסוק והוא רחום שבתוך פסוקי דזמרה בשבת ויום טוב, מלבד יום הכיפורים שאומרים אותו. וכה"ח (סק"ב) הביא בשם שו"ת חיים שאל (ח"ב סי' י') ועוד, שמנהג רוב העולם שאומרים אותו בשבת וביום טוב בפסוקי דזמרה ובסדר קדושה, ושכן נהגו בעיר הקודש ירושלים ובחברון, וכ"פ בשו"ת יביע אומר (ח"ט חאו"ח סי' לו).
- מי שאיחר לבית הכנסת ורואה שהציבור כבר התקדמו בתפילה ואין בידו להספיק הכל, עדיף שיאמר פסוקי דזמרה על הסדר וידלג "נשמת כל חי". כתב הבאה"ל בשם החיי אדם שאם הגיע מאוחר לבית הכנסת, שידלג פסוקי דזמרה ולא נשמת, והשערי תשובה כתב שידלג נשמת, ועי' בכה"ח (סק"ז) ולוית חן (סי' ח"י) שפסקו כהשערי תשובה שידלג נשמת, ועי' במשנ"ב איש מצליח שהביא בשם הגאון נאמ"ן ס"ט שכתב שידלג פסוקי דזמרה, כיון שלדעת התוס' בפסחים (קיח.) נתקנה תפילת נשמת לאומרה בשבת, וכן משמע בזוהר הקדוש, ואילו פסוקי דזמרה אינם חובה וכמ"ש במסכת שבת (קיח:).
- בנשמת כל חי יש לומר "וה' אלוקים אמת לא ינום ולא יישן" והסיום "המשיח אלמים והמפענח נעלמים" לרמוז על הנס אשר פעל ועשה רבינו קלונימוס להחיות המת, והקב"ה שם דבריו בפיו של הנער הנרצח, כדי לפענח נעלמים ולגלות המסתורין להצלתם של ישראל. עי' בהליכות עולם (ח"ג עמ' קז) שהביא בשם מרן הרב חיד"א בשם הגדולים (ח"ב קונטרס פאת הראש דף צו ע"א) בשם רבי אברהם גלאנטי תלמיד הרמ"ק שזה נוסח מאוחר יותר ונתקן על מעשה שהיה, גם שבשלמי ציבור (דף רד ע"א) כתב מפי השמועה שאירע לימים ראשונים בעיה"ק ירושלים בימי רבנו קלונימוס, שהישמעלים רצחו נפש אחד ישמעאלי, והשליכוהו בלילה בחצר בית הכנסת כדי להעליל על ישראל שהם הרגוהו, והיו רוצים לעשות כליה בשונאי ישראל, ורבינו קלונימוס התפלל אל ה', וכתב שם קדוש, ויפתח ה' את פיו של הנער ההרוג ואמר כל המעשה לפני קהל ועדה והמושלים, וסיפר מי הרגו ומי השליכו בחצר ביהכ"נ ועל ידי כך ניצלו ישראל, ולכן היו קוראים לו רבי קלונימוס בעל הנס, וזהו שאומרים המשיח אלמים ששם הדברים בפי הנער ההרוג כדי לפענח נעלמים לגלות מסתורין להצלת ישראל.
- "הן הם יודו ויברכו וישבחו ויפארו את שמך מלכנו תמיד, זהו הנוסח הנכון לפי דברי האחרונים המדקדקים ותיבת "וישוררו" נמחקת, כי תיבת "וישוררו" אינה מתאימה עם "את שמך מלכנו תמיד". כן פסק בהליכות עולם שם.
- אם שכח נשמת ואמר ישתבח, אינו חוזר לומר נשמת כל חי. עי' בא"ח (ש"ב פרשת תולדות אות ב') שכתב דכל עוד שלא התחיל יוצר אומר נשמת ואפי' אמר ברוך ה' המבורך לעולם ועד, אמנם בהליכות עולם (ח"ג עמ' קג) פסק שאינו חוזר לומר נשמת שכן כתב בספר עיקרי הד"ט שתיקנו לומר נשמת קודם יוצר דווקא, ושכ"פ בספר בית מנוחה.
- מה שאנו אומרים ישמח משה במתנת חלקו, עי' טור שביאר ששמח ע"ז שכשהיו במצרים בחר משה ביום השבת, ולכן שמח ועי' בשו"ת משנה הלכות (תנינא ח"א סי' קכ"א) שכתב טעם מדוע בשבת לא מתפללים בנוסח "אתה בחרתנו" כמו ביו"ט וכתב שכידוע שבת אינה תלויה בקביעא דירחא משא"כ ביום טוב שהוא תלוי בקביעא דירחא וא"כ בזה שקדושת יו"ט נקבעת על פי בי"ד, נראה להדיא מעלתם של עמ"י ואת אשר בחר בנו וע"כ אנו אומרים "אתה בחרתנו" משא"כ בשבת.
תגובות 1
הוספת תגובה