מלאכות המתחילות בערב שבת ומסתיימות בשבת
מלאכות המתחילות בערב שבת ומסתיימת בשבת
מותר להתחיל במלאכה בערב שבת ובערב יו"ט אפי' סמוך לכניסת השבת והחג, אע"פ שהמלאכה תיגמר בשבת מאיליה. שלא נאסר עלינו לעשות מלאכה, אלא בעיצומו של יום, ולכן מותר ליהנות במה שנעשה בשבת מאליו. במס' (שבת יז.) שנינו בית שמאי אומרים אין שורים דיו וסממנים בערב שבת אלא כדי שישורו מבעוד יום ובית הלל מתירים. בית שמאי אומרים אין פורסים מצודות חיה ועופות ודגים אלא כדי שיצודו מבעוד יום ובית הלל מתירים וכו'. ובגמרא (יח) הסבירו שהטעם של בית שמאי הוא, מפני שהם דורשים את הכתוב ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו לרבות שביתת כלים, כלומר כשם שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת, שנאמר למען ינוח שורך וחמורך, כך מצווה הוא על שביתת כליו בשבת ולכן אף על פי שהוא אינו עושה שום מלאכה אלא היא נעשית מאליה בשבת, אסור לו להתחיל במלאכה כזאת בערב שבת כיון שהיא נגמרת בשבת על ידי כליו והרי הוא מוזהר על שביתת כלים בשבת, ובית הלל חולקים וסוברים שאין כל יסוד לאיסור שביתת כלים בשבת, ולכן כל הדברים האלה מותרים כיון שהמלאכה נגמרת מאליה בשבת. ובתוספתא שבת (פרק א' הלכה ט) איתא, שבית שמאי דורשים מהכתוב ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך שתהיה כל מלאכתך גמורה מערב שבת, ובית הלל דורשים מהכתוב ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות, קרי ביה ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי, שאף ביום השביעי מותר שתהיה המלאכה נעשית מאליה, ורק לגמור המלאכה בשבת בידים אסור. ובירושלמי (פרק א' דשבת הלכה ה') דרשו מהפסוק לא תעשה כל מלאכה, אבל נעשית היא מאליה, והיינו ששת ימים תעשה מלאכה בידים, וביום השביעי תשבות ממלאכה בידים. ע"ש. וידוע שהלכה כבית הלל כמו שפסקו הרמב"ם (פרק ג' מהלכות שבת הלכה א-ב) והטור והשלחן ערוך (אורח חיים סימן רנב סעיף א). ולדעת מרן השו"ע מותר להתחיל במלאכה בערב שבת אף אם זו משמיעה קול בשבת. ולפי"ז מותר לתת בגדים למכונת כביסה בערב שבת, סמוך לשקיעת החמה, ולהפעילה מבעוד יום והיא מכבסת והולכת ביום השבת. ולכן חיילים המגיעים לחופשה קצרה בערב שבת אחר הצהריים, סמוך לכניסת השבת, ועליהם לחזור לבסיסם מיד בצאת השבת, מותר להם לכבס בגדיהם במכונת הכביסה, אבל לא יוציאו הבגדים מן המכונה אלא במוצ"ש ולבני אשכנז יש להחמיר בדבר. הנה בברייתא (שם יח) אמרו תנו רבנן פותקין מים לגינה מערב שבת וכו', אבל אין נותנין חטים לתוך הריחים של מים אלא בכדי שיטחנו מבעוד יום. ונחלקו בגמרא אם ברייתא זו היא אף לבית הלל, או דוקא לבית שמאי. שלדעת רבה שם ברייתא זו היא אף לדעת בית הלל, שאין להם דין איסור שביתת כלים בשבת, ובכל זאת אסור לתת חטים לתוך הריחים מערב שבת, מפני שהריחים משמיעים קול בשבת ויש בזה זלזול לשבת, ורב יוסף פליג ומעמיד את הברייתא כבית שמאי, אבל לבית הלל מותר לתת חטים לריחים מערב שבת, והם נטחנים מאליהם בשבת, ואין לחוש להשמעת קול בשבת. ורבנו חננאל שם פסק שהלכה כרבה, וכן דעת התוספות הרא"ש והמאירי שם. אולם דעת רבינו תם דהלכה כרב יוסף, וכן פסק רב נטרונאי גאון בתשובת הגאונים (חמדה גנוזה סימן י') ובספר העתים ובעל המאור ובשו"ת התשב"ץ והראבי"ה ובעל העיטור ועוד. והריב"ש (סימן קנא) כתב שכן הוא דעת הרי"ף והרמב"ם. ומרן הבית יוסף (סימן רנב) כתב ולענין הלכה, כיון שהרי"ף והרמב"ם ור"ת מתירים, ועוד שהוא מחלוקת בדברי סופרים, נקטינן להקל, אלא שבמקום שנהגו איסור אין להתיר. וכן פסק בשלחן ערוך (שם סעיף ה'). וא"כ לדידן דנקטינן כדעת מרן השלחן ערוך אין לחוש בזה להשמעת קול כיון שהיא נגמרת מאליה בשבת, וכן פסק מרן הגרע"י בשו"ת יחוה דעת (חלק ג' סימן יח) ובשו"ת יביע אומר (חלק ג' חלק אורח חיים ריש סימן יז) ע"ש. ועיין עוד בשו"ת הר צבי (חלק אורח חיים סימן קכז-קמח) ובשו"ת ציץ אליעזר (חלק ד' סימן לא וחלק ה' סימן ו') ע"ש. ובאמת למאן דאוסר השמעת קול בשבת אם כן איך אנו מעמידים שעון המצלצל מערב שבת הא משמיע קול בשבת? וכבר כתב הב"י (ס"ס שלח) בשם האגור דשרי להעמיד כלי המשקולת שקורין זייגער וטעון מער"ש, אף שמשמיע קול להודיע השעות, כי הכל יודעים שדרכן להעמידו מאתמול. וכ"ה ברמ"א (סי' רנב ס"ה) ובערוה"ש (סק"ח), אלא שאחר גמר הצלצול אסור לסובב בשבת את הקפיץ של השעון הגורם להשמעת קול, וכמ"ש בפמ"ג סי' שלח מש"ז סק"ב שמותר לערוך את השעון שלנו ורק אם משמיע קול יש לאסור ע"ש. וכ"פ בילקוט יוסף (שבת א' סי' רנב סעי' א').
וכן מותר לפתוח מים לגינה מערב שבת, והמים הולכים ומשקים את הגינה במשך השבת. הנה בגמרא (שבת יח) אמרו תנו רבנן פותקין מים לגינה ערב שבת עם חשיכה, ומתמלאת והולכת כל היום כולו. וכן הוא בשלחן ערוך (שם) ולכן מותר לפתוח את ברזי ההשקאה של הגינה בערב שבת קודם הדלקת נרות, ולהשאירם פתוחים כמה זמן שצריך ויש שכתבו שקודם שיסגור את הברזים יסגור תחלה את הצנור הראשי המספק מים לכל הממטרות כדי שלא יגבר לחץ המים בצנור אחד הנשאר פתוח על ידי שיסגור את השני ובזה הוא גורם להשקאה מוגברת יותר דבר האסור בשבת ונכון להחמיר ולסדר שהצינור המשקה בגן יצא מהצנור הראשי ולא יהיה שום קשר והשתלבות בינו לבין הצנור המספק מים לבית כדי שלא יפעיל בפתיחת הברז ובסגירתו להגברת הלחץ שבצנור ההשקאה ואם אי אפשר לו לעשות זאת יזהר עד כמה שאפשר שלא להשתמש בברז שבבית כל זמו שברזי ההשקאה פתוחים וכ"פ בילקוט יוסף.
מותר לתת מערב שבת קדירה עם תבשיל שלא נתבשל כלל על גבי האש, אף שהולך ומתבשל מאיליו בשבת. בגמרא שבת (יח) תנו רבנן פותקין מים לגינה ערב שבת עם חשיכה וכו', ומניחין קילור על גבי העין ואיספלנית על גבי מכה, ומתרפאת והולכת כל היום כולו. (ושם ע"ב) האי קדרה חייתא שרי לאנוחה וכו', והיינו דליכא למיחש לחיתוי ומ"מ מבואר שאין איסור לתת תבשיל שאינו מבושל על גבי האש, והתבשיל מתבשל והולך כל השבת כולו.
אסור לשמוע שירים או חדשות מהרדיו בשבת אף אם הרדיו הוכן מערב שבת על ידי שעון אוטומטי המדליק את הרדיו ומכבהו מאליו. כן כתב בשו"ת בת עין ח(לק אורח חיים סימן ח') שישראל העורך גרומפון בשבת לשמוע קול שיר, אסור ליהנות ממנו בשבת, ולכן אסור להתקרב אל רדיו של מחלל שבת לשמוע שירים או חדשות. וע"ש. והו"ד בשו"ת יביע אומר (חלק ו' חלק אורח חיים סימן לד) ע"ש. וכן כתב עוד בשו"ת יביע אומר (חלק א' סימן כ) שיש להחמיר שלא להשתמש ברדיו בשבת, אפילו הוכן מערב שבת על ידי שעון אוטומטי, כי בתחנת הרדיו עושים מלאכות לצורך השידור על ידי ישראל ודינו כמעשה שבת שאסור בהנאה. וגם בעיר שרובה נכרים ותחנת השידור הוא ביד נכרים, טוב להחמיר, משום זילותא דשבת. וכ"פ בילקוט יוסף (שבת א' סי' רנב סעי' ט').
תגובות
הוספת תגובה