צריך שיהיה הכוס מחזיק רביעית וישתה מלא לוגמיו

1. צריך לשתות מכוס של קידוש כמלא לוגמיו, והוא רובו של רביעית ואם שתה פחות מכן לא יצא, והטעם שקבעו שיעור זה, כדי שתתיישב דעתו בזה. כן איתא בגמ' פסחים קז מימרא דרב הונא, וכתבו התוספות (שם ד"ה אם טעם) והרא"ש (סי' יח) והר"ן (כב: ד"ה אם טעם) שאין כוונתו למלא לוגמיו ממש, אלא כל שאילו מסלקו לצד אחד ויראה, נחשב למלא לוגמיו, והוא פחות מרביעית כפי המבואר ביומא, ונראה שהוא רוב רביעית דאמרינן לקמן (פסחים קח:) והוא דשתה רובא דכסא, וכתב הרא"ש שרב עמרם ורב צמח גאון (ספר העתים סי' קמא ע' קפה) כתבו שצריך רביעית דווקא, ואם שתה פחות לא יצא, ודחאם הרא"ש. ואף המקדש כמה פעמים בזה אחר זה לכמה אנשים, דעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל (שש"כ פנ"א הערה נד) שחייב לשתות בכל קידוש שיעור 'מלא לוגמיו', ולא מועיל שישתה מלא לוגמיו בכל הקידושים יחד.
2. שיעור שתיית מלא לוגמיו מועיל לכתחילה, ומ"מ ראוי לכתחילה לשתות רביעית גמורה. הביאה"ל (ד"ה צריך לשתות) ביאר מדוע מרן לא אמר שאם שתה פחות ממלא לוגמיו לא יצא, ונקט לישנא דלכתחילה, שאם שתה יצא, דמרן אתא לאשמועינן ששתיית מלא לוגמיו מועילה לכתחילה, וא"צ לשתות רביעית. וכה"ח בשם ספר המנהיג כתב דראוי לשתות רביעית גמורה, ועי' אור לציון (ח"ב סי' כ' אות כב) דלעניין ברכה אחרונה אף אם שתה רביעית אינו צריך לברך ברכה אחרונה, אא"כ אכל רביעית מזונות שאז יכול לכלול ברכת על הגפן בעל המחיה.
3. צריך שיהיה כוס הקידוש מחזיק רביעית, ושיעור רביעית הוא כמניין "כוס" דהיינו 86CC. הצל"ח סוף פרק ערבי פסחים (דף קט) כתב שמדד כמות הרביעית ויצא לו סתירה בגמ', דהנה בפסחים (קט.) איתא "אמר רב חסדא רביעית של תורה, אצבעיים על אצבעיים ברום אצבעיים, וחצי אצבע וחומש אצבע". ושיעור זה נלמד ממקוה, דשיעורו אמה על אמה ברום ג' אמות. ומאידך בגמ' מנחות (נד.) איתא דשיעור חיוב בחלה הוא מ"ג ביצים וחומש ביצה, ונפסק להלכה בטשו"ע או"ח (סי' תנו סעי' א'), ומי שמודד השיעור של אצבעיים על אצבעיים וכו', מוצא שיעור כפול מן השיעור של הביצים, ולכן נוקט הצל"ח דביצים שלנו נתקטנו ושיעורם שהיה בגמ' היה כפול. (דהיינו האנשים לא נתקטנו, רק הביצים והאוכלים נתקטנו) ולפי דבריו יוצא ששיעור רביעית הוא 150CC והקשה הבאה"ל (ד"ה של רביעית) דבסוגיה דיומא (דף פ') איתא דשיעור מלא לוגמיו של ב' צדדים הוא יותר מרביעית באדם בינוני, ולפי דברי הצל"ח שהאנשים לא נתקטנו היה צריך מלא לוגמיו של אדם להחזיק יותר מג' ביצים של זמנינו, "וזה כבר בחנתי ונסיתי בכמה אנשים בינונים המלא לוגמיו שלהם משני הצדדים, ועלה לכל היותר רק עד שני ביצים בינונים בקליפה שלהם, הרי דביצים שלנו לא נתקטנו כל כך". עכ"ל. ומסקנתו דבקידוש הלילה שהוא דאורייתא יש להחמיר כשיטת הצל"ח, ובקידוש היום סגי ברביעית קטנה, אך ראוי לקחת כוס גדולה המחזקת רביעית גדולה, וישתה מלא לוגמיו דידיה דבהכי יוצא ידי חובת כולם. וביחו"ד (ח"ד סי' נה) פסק מרן הגרע"י כתב דעפ"י הרמב"ם בפירוש המשניות דשיעור חלה הוא 520 דרה"ם, ושיעור רביעית הוא ז"ך דרה"ם, ושיעור דרה"ם לשיטת הגרע"י (מאור ישראל פסחים מ"ד, והליכות עולם ח"א פרשת צו) הוא 3 גרם, יוצא שהשיעור של רביעית הוא 81CC (ואם נאמר שכל דרה"ם הוא 3.2 גרם יוצא 86.4CC) [ודעת הגאון הרב יעקב יוסף זצ"ל דדרה"ם הוא 2.9 גרם, ובספר קדושת הארץ להגר"ד טהרני כתב דשאל להרב הדר יהודה מרגולין ואמר לו שהמספר המדוייק הוא 2.83].
4. אם לא טעם המקדש ושתה אחר מלא לוגמיו יצא, ודווקא כאשר האחר ששותה כיון לצאת בברכת הראשון יכול להוציאו בשתיה, ואין שתיית כמה אנשים מצטרפת למלא לוגמיו לכתחילה, והמיקל אין מוחים בידו. במשנ"ב (סקע"ג) כתב דשתיית כמה אנשים מצטרפת למלא לוגמיו ובלבד שלא ישהו כולם יותר מכדי אכילת פרס, אמנם בבאה"ל הקשה לשיטה זו שהיא שיטת הא"ר דהא הסברא דבעינן מלא לוגמיו הוא כדי שישתה שיעור שתתיישב עליו דעתו וא"כ כיצד תתיישב דעת כולם בהכי? אמנם במסקנתו נוקט דהמיקל אין למחות בידו, ולכתחילה נכון להיזהר בזה מאד.