דיני הדלקת נרות שבת
דיני הדלקת נרות שבת
יזהר לעשות נר יפה לכבוד שבת כמובא בגמ' שבת (כג:) אמר רב הונא הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי חכמים, והכוונה שצריך להשתדל בנר שבת ובנר חנוכה לעשותו יפה. ובזוהר הקדוש הפליג בשבח הדלקת נרות שבת. הגמ' שם מאריכה על כמה חכמים שראו בתים שנזהרו בהדלקת הנר ואמרו שמבית זה בודאי יצאו תלמידי חכמים גדולים, וכך הוה, עיי"ש. וכן מובא בזוה"ק (בראשית מח:) שצריכה האשה להדליק נרות שבת בשמחת הלב וכוונה רבה, כי כבוד עליון הוא לנשמתה, וזכות רבה לעצמה שתזכה לבנים קדושים שיאירו את העולם בתורה וביראת ה' ויהיו מרבים שלום בעולם. ובזוה"ק (בראשית נ.) איתא דע"י הדלקת הנר זוכים להאיר בשכינה למעלה, וכתב החמדת ימים (דף לא ע"ד והלאה) דזה הטעם שנר שבת קודם ליין לקידוש כמ"ש בשו"ע (סי' רסג סעי' ג'), וכתב עוד (שם לב ע"ג) דזוכים ע"י הדלקת הנרות לאור השכינה, ולחכמת התורה לו ובניו, ובזוה"ק (ח"ג קסז.) איתא דעיי"ז זוכה לאור גן עדן. עוד מובא בזוה"ק (בראשית מח:) שעל ידי שמדליקה האשה את הנרות בשמחה זוכים בזה היא ובעלה לאריכות ימים. ומובא בכה"ח (סק"כ). ובספר חסידים (סי' רעב) כתב וז"ל "מעשה באחד שהאריך ימים, ולא מצאו לו שום זכות, אלא שלא היה מדליק בחלב בערב שבת אלא בשמן זית". וכן פסק השו"ע (סי' רסג סעי' א') וז"ל "יהא זהיר לעשות נר יפה". וכתב כה"ח (סק"א) ונראה לי הטעם משום דהשבת בחינת חכמה. ועוד על דרך מה שאמר הכתוב כי נר מצוה ותורה אור, ועל כן הזהיר בנר מצוה יהיה לו תורה אור. וכן פירש רש"י ז"ל. עכ"ל. ומעיקר הדין די בהדלקת נר אחד, כדמוכח מדברי הרמב"ם (הלכות שבת פ"ה ה"א) אלא שכתב הטור יש המכוונים לעשות שתי פתילות אחת כנגד זכור ואחת כנגד שמור. יש אומרים נגד איש ואשה, כי נ"ר נ"ר כמניין אברים שבאיש ואשה, דהא לאיש יש רמ"ח איברים, ובאשה רנ"ב איברים, ועוד טעם כתב כה"ח (סק"ד) שמדליקים ב' נרות כנגד שתי תוספות נר"ן שמקבל האדם בשבת, אחד מבחינת הלילה ואחד מבחינת היום. וטוב לשזור את כל אחת מן הפתילות משתי פתילות ולעשותו לפתילה אחת ויש בזה סוד. כתב בספר דבר בעיתו (ח"א דף ס"ב ע"א) דעל ידי הדלקת הנרות עושה האשה שני יחודים, נר אחד כנגד י"ק ונר השני כנגד ו"ק, ולכן נוהגות הנשים לגדול פתילות כל אחת כפולה שתיים לרמוז לשתי אותיות, ושתי נרות נעשות להויה שלימה. ויכולים להוסיף ולהדליק יותר נרות, ויש מהמקובלים הנוהגים להדליק שבעה נרות כנגד שבעה עולים לספר תורה שהם כנגד שבע ספירות. כן כתב הרמ"א (סי' רסג סעי א) שיכולים להוסיף נרות כנ"ל. ועי' שער הכוונות (סז ע"א) שכתב "ומורי ז"ל (רבינו האר"י) היה נוהג לתקן ז' פתילות לעומד השבעה שמות מרגלאן אשר בם נכוין בשבעה ברכות של שבת וכו', ואמרו המקובלים כי כל הזהיר להרבות בהרות שבת זוכה להארת אור הגנוז משבעה ימי בראשית". עכ"ל. וכ"כ בשו"ת בית יהודה עייאש (או"ח סי' כא) ומג"א (סק"ב) בשם השל"ה.
על הבעל מוטלת מצוות הכנת ותיקון הנרות, ניקויים והכנתם בשימת השמן וכיוצא בזה. כ"כ הרב דבר בעיתו (סא עמ' ב') בשם מהרח"ו וז"ל "שתזהר אתה בעצמך בתיקון הנרות, ניקויים והכנתם בשימת שמנם וכיוצא, כי האנשים חטאו בעגל ולא הנשים. והביאו כה"ח (סקכ"א) ומנהג יפה שקודם ההדלקה יהבהב הבעל הנר באש, כדי שידלק יפה. משנה (שבת כח:) מובא מחלוקת האם צריך להבהב את הפתילה, דלר"א טמאה היא ואין מדליקין בה, ור"ע אומר טהורה היא ומדליקין בה, ואין הלכה כר"א, כמ"ש הרמב"ם (פירוש המשניות) וכ"כ התוס' (שם ד"ה רבא). ומרן השו"ע (סי' רסד סעי' ט') כתב "אין צריך להבהב הפתילה", וכתב הרב חיד"א (מחב"ר סק"ד) דמדקאמר השו"ע א"צ להבהב, שמע מינה דאי בעי להבהב הרשות בידו, וכ"כ הרמ"א דנהגו להדליק הפתילה ולכבותה, וכ"כ בספר שיבת ציון (שער ג' אות ה') שכך היה נוהג מו"ר אביו הרה"ג רבי סלמאן מוצפי זצ"ל.
אשה ששכחה להדליק פעם אחת נרות שבת, מדליקה כל ימיה שלשה נרות, או שתוסיף שמן בנרות שידלקו יותר זמן. כן כתב המהרי"ל והרמ"א (שם סעי' ב'), והנה הברכ"י (שיו"ב אות א') כתב שיותר טוב שתיתן לעניה אחת שמן להדלקה, והביאו שע"ת (סק"ג), מ"מ כתב כה"ח (סקי"ג) שהמנהג להוסיף נר או שמן בנר. וכתב הא"ר דבאשה עניה יש להקל שתוסיף מעט שמן בנר, אמנם כה"ח (סקי"ב) דייק מדברי מהרי"ל שבכל אשה מספיק להוסיף שמן בנר, שכתב "להוסיף כל נר של מצוה יותר ממה שהיתה רגילה", משמע שמספיק רק להוסיף. וכתב המשנ"ב (סק"ז) דזה דווקא כאשר האשה שכחה להדליק, אבל אם נאנסה ולא הדליקה נרות כגון שהיתה בבית האסורים וכדו', א"צ להוסיף על הנרות. ומי שהיתה בשעת הדלקת נרות בבית הוריה, ואמה הדליקה נרות, והיא עצמה שכחה לעשות כן, כתב בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ג סי' יד אות ו) שגם בזה חייבת להדליק נר חדש כל שבת, ובקובץ בית לוי (להגר"ש וואזנר חי"א עמ' לב) כתב לצדד שבאופן זה לא קנסוה, חכמים כיון שאין צרכי בית זה מוטלים עליה. וכן איש ששכח להדליק את הנר, צידד הגר"ש וואזנר (שם) שאינו חייב להדליק נר נוסף, שלא נאמר קנס זה אלא באשה משום שעליה מוטלים צרכי הבית.
דין קדימה בהדלקת הנר הוא לאשה על פני האיש, משום שמצויה בביתה ועוסקת בצרכי הבית, וכן משום שכיבתה נרו של עולם. כן פסק השו"ע (שם סעי' ג') ובמג"א (סק"ז) וכן איתא בזוה"ק (בראשית מח:) שהבאנו לעיל והביאו כה"ח (סק"כ). ואם האשה אינה בביתה כגון שהאשה יולדת וכדו', ידליק הבעל את הנרות. (כה"ח סקכ"ג). והנה דעת הגרי"ש אלישיב (שבות יצחק) דבנות הבית הגדולות קודמות לבעל בהדלקת הנירות, וכן כתב השש"כ (פמ"ה הערה לד) בשם הגרש"ז אוירבך, שעדיף שאחת מן הבנות שהגיעה למצוות תדליק את הנרות מכיון שעליהם מוטלים צרכי הבית.
תגובות
הוספת תגובה