הרב ירון אשכנזי - דיני שאלת טל ומטר וברכת השנים

דיני שאלת טל ומטר וברכת השנים

* חז"ל תקנו לומר את שאלת הגשמים בברכת השנים, משום שכידוע הגשמים מסמלים את השפע הברכה והפרנסה, כמ"ש הגמ' בתענית גדול יום הגשמים וכו'. ברכת השנים נתקנה להיות התשיעית במספר, כנגד פרק י' שבתהילים (שנקרא פרק ט' משום ש"אשרי האיש" ו"למה רגשו גויים" נחשבים כפרק אחד) שאמר דוד המלך "שבור זרוע רשע", כנגד אלו המפקיעים את השערים ובכך גורמים רעה לעניים, ובאותו הפרק מופיע הפסוק "יארוב במסתר כאריה בסוכו יארוב לחטוף עני", והכוונה על אלו המפקיעים את השערים שהסובלים העיקריים מזה הם עניים, ובודאי שאין דוד המלך מדבר על ליסטים ממש, כי הליסטים אינו מחפש את העניים אלא את העשירים, על כרחך שמדובר על העניים.
* וכתב הטור שבברכת השנים יש שלשים תיבות (לפי נוסח אחינו האשכנזים) כנגד עשרים ושלש תיבות שיש בפסוק "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמיים וכו'", ועוד ז' תיבות שבפסוק "פותח את ידך", כמו כן בפסוק "שבור זרוע רשע" יש כ"ט אותיות, וקריאתו חשובה כאחד, הרי יחד שלשים. ומנהג הספרדים הוא בימות הקיץ לברך בנוסח "ברכנו" ושם אומרים "וברך שנתינו בטללי רצון", ובימות הגשמים אומרים נוסח "ברך עלינו", ושם אומרים "ותן טל".
ובמשנה בתחילת מסכת תענית (ג.) נחלקו התנאים מתי מתחילים לשאול את הגשמים בפועל. (כלומר משיב הרוח ומוריד הגשם שהוא שבחו של הקב"ה, מתחילים כבר משמחת תורה, אמנם שאלת הגשמים, לבקש בפועל ותן טל ומטר, אין שואלים מייד ונחלקו אימתי זמן שאלת גשמים) לת"ק בג' מרחשון מתחילים לשאול, ולרבן גמליאל בז' במרחשון, ואמר ר' אליעזר הלכה כרבן גמליאל. וכל זה בארץ ישראל אבל בחו"ל מתחילים לשאול לאחר שישים יום כמ"ש שם בגמ'. וכך נפסק בשו"ע סימן קי"ז סעיף א', שבארץ  ישראל שואלים הגשמים בז' מרחשון, ובחו"ל שואלים את הגשמים לאחר שישים יום. והטעם שבארץ ישראל מתחילים לשאול מוקדם יותר מכל הארצות, לפי שגבוהה מכל הארצות וצריך שם גשמים יותר, משא"כ בגולה (משנ"ב סק"ה). ואף שעיקר התקנה לשאול את הגשמים בז' במרחשון היתה משום עולי רגלים וכעת חרב הבית ומדוע א"כ צריך להמתין עד ז' במרחשון ולא שואלים את הגשמים מייד בשמחת תורה? ובכה"ח (סק"ח) הביא בשם הר"ן שהטעם לפי שאף אחר החורבן היו מתאספין מכל הסביבות ברגל לירושלים כמו שעושים גם היום ומפני עולים אלו ראוי שנאחר השאלה לפי שהיא היתה עיקר התקנה.
ומתחילים לשאול מליל ז' בתפילת ערבית, ואף בדיעבד אם שכח ולא הזכיר מחזירין אותו, ואין זה דומה לראש חודש שהשוכח בתפילת ערבית דליל ר"ח לומר יעלה ויבוא, אין מחזירין אותו, ואילו כאן מחזירין אותו, והטעם משום דשאני ר"ח שאין מקדשין את החודש בלילה. כן כתב הברכי יוסף, והביאו משנ"ב (סק"ו).
ומרן השלחן ערוך בסי' קי"ז סעי' ה' הביא כמה וכמה דינים לגבי מי ששכח לומר ותן טל ומטר במקומו:

* מי ששכח ולא שאל מטר בברכת השנים, אם נזכר בהיותו עדיין בברכת השנים, חוזר שוב ומברך "ברך עלינו".
* אם נזכר לאחר חתימת הברכה קודם שהתחיל "תקע בשופר", אומר במקומו "ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה" (הלכה ברורה אות טו).
* אם נזכר אחר שהתחיל תקע בשופר וכו', אינו חוזר לברכת השנים, אלא ממשיך עד שמע קולנו ויאמר שם קודם ומלפניך מלכנו "ותן טל וכו'".
* אם נזכר אחר שחתם שומע תפילה קודם שהתחיל רצה, יאמר מייד "ותן טל ומטר וכו'",
* אם אמר ברוך אתה ה' ועוד לא חתם שומע תפילה יאמר למדני חוקיך ויאמר "ותן טל וכו' ומלפניך מלכנו וכו'".
* ואם המשיך את תפילתו ונזכר אחר כך קודם שגמר תפילתו חוזר לברכת השנים, שהוא עיקר מקומה של שאלת מטר, ולא מספיק בזה שיחזור לשומע תפילה וישאל בה, שאין זה עיקר מקומה, ומכיון שכבר הטריחוהו לחזור, צריך לחזור למקומו הראוי שזה ברכת השנים (כה"ח סקט"ל).
* ואם סיים תפילתו, דהיינו הגיע ליהיו לרצון השני, אף שעוד לא עקר רגליו לומר עושה שלום, צריך לחזור לראש התפילה. (ופסק כן על פי מה שכתב בבית יוסף סי' תכב בשם הרי"ף והרמב"ם שצריך שני תנאים כדי שלא יצטרך לשוב לראש התפילה, שלא עקר רגליו, ושרגיל לומר תחנונים, אבל אם אינו רגיל לומר תחנונים, אף אם לא עקר רגליו הוי כאילו עקר רגליו וחוזר לראש, ודלא כרב עמרם שם שכתב שכל עוד שלא עקר רגליו אינו צריך לחזור לראש התפילה).
* ואם הוא מסופק אם אמר כראוי או לא, נפסק בשו"ע סי' קיד סעי' ח' שמסתבר שאמר כמו שהיה רגיל וצריך לחזור לברך עלינו, עד שלשים יום.
* ועיין שם בסעי' ט' שפסק מרן בשם המהר"ם מרוטנבורק שאם אמר ביום פסח תשעים פעמים אתה גיבור עד מוריד הטל, אם מסתפק אם אמר מוריד הטל, הרי הוא בחזקתו שאמר כראוי, ופסק שם המשנ"ב (סק"מ) שהוא הדין לעניין ברכת השנים בחורף, לכן אם אמר תשעים פעמים בליל ז' בחשוון "רופא חולי עמו ישראל – ברך עלינו", הרי הוא בחזקתו שאמר כראוי ואין צריך לחזור.

כתב וערך:

הרב ירון אשכנזי שליט"א