דין תפילת תשלומין חלק ז

1. אדם שטעה ולא התפלל מנחה בערב שבת מתפלל ערבית שתים של שבת, הראשונה לערבית והשניה לתשלומין, ובשתי התפילות יתפלל תפילה של שבת ואומר "אתה קידשת". כך מבואר בגמ' ברכות (כו:) וכ"פ הרמב"ם (פ"י מהלכות תפילה הט"ו) והטשו"ע (סי' קח סעי' ט'). והטעם כתב הט"ז (סק"ח) משום שכבר חל עליו קדושת שבת בתפילה הראשונה שהתפלל, ולכן כל התפילות שמתפלל צריכות להיות על דרך זה.
2. ולכתחלה צריך להתפלל ערבית שתים של ליל שבת לתשלומי מנחה ולא לסמוך על ברכת מעין שבע של ש"ץ, ובדיעבד אם כיון לצאת בברכה מעין שבע, וגם השליח צבור נתכוין להוציאו, יצא ידי חובת תשלומי מנחה, דדין התשלומין כדין תפלת ערבית שהיא רשות, דמועיל לצאת בה ידי חובתו בברכה מעין שבע. כ"פ מרן הגרע"י בשו"ת יביע אומר חלק ו' (סימן יט), על פי תשובת מהרי"ל (סימן קלה), שתפלת התשלומין של מנחה הסמוכה לתפלת ערבית, דינה כתפלת ערבית שהיא רשות ולא חובה, ולפיכך אפשר לצאת ידי חובתה בברכה מעין שבע, על פי מה שהסביר מרן הבית יוסף (סימן רסח) דעת הגאונים שכתבו שיוצאים ידי תפלת ערבית בברכה מעין שבע, כיון שתפלת ערבית רשות. ופסק כן בשו"ע (סימן רסח סעיף יג). וא"כ ה"ה מועיל בדיעבד גם לתשלומין של מנחה בערב שבת. וכ"כ הרש"ש בחידושיו לברכות (כו:) ובספר תהלה לדוד (סימן קח ס"ק יב). ושלא כהגאון רבי שלמה קלוגר בשו"ת האלף לך שלמה (סימן נג) שחשב שהתשלומין של מנחת ערב שבת חובה, ולכן אין יוצאים בברכת מעין שבע ידי חובת התשלומין. ע"ש. שבמחכ"ת זה אינו. ועי' בבאה"ט (סימן קח ס"ק יז) שכתב, שאם היה ראש חודש שני ימים, ושכח יעלה ויבא בתפלת מנחה של יום א' דראש חדש, וכשהתפלל ערבית שתים בליל ב' דר"ח, שכח יעלה ויבא בתפלת התשלומין של מנחה, אינו צריך לחזור ולהתפלל, משום שאין מקדשים את החדש בלילה, כדאמרינן בברכות (ל:). עיי"ש.
3. אמנם ש"ץ שטעה או נאנס ולא התפלל מנחה בערב שבת, יכוין לכתחילה לצאת ידי חובת התשלומין בברכה מעין שבע, ולא יתפלל תשלומין. עי' בטור סי' רסח שהביא בשם רב משה גאון שיחיד שטעה ולא אמר אתה קדשת בליל שבת, אם שמע חזרת ברכה מעין שבע מתחילה ועד סוף יצא, והביא בשם רב נטרונאי גאון שאפי' אם לא התפלל כלל ושמע מהש"ץ ברכה מעין שבע יצא, ותמה על זה הטור היאך יוצא בברכה אחת מעין שבע במקום שבע ברכות, ויותר קשה לרב נטרונאי גאון, שהרי אין ש"ץ פוטר את היחיד אלא בראש השנה ויום הכיפורים. וכן בספר המנהיג (הלכות שבת סי' י') חולק על דברי הגאונים ומשום שבברכה מעין שבע ליכא מלכות, וכ"כ האו"ח (הלכות תפילה סי' קא) והאבודרהם (דיני תפילת ערבית של שבת), ומרן הב"י כתב ליישב את דעת הגאונים שמכיון שתפילת ערבית רשות לא חמירא כשאר תפילות, ושכן נראה בסמ"ג, וכ"פ שם בשו"ע (סעי' יג) כדעת הגאונים, שיכול לצאת אף את תפילת החובה בברכת מעין שבע. ועי' בבן איש חי (ש"ב תולדות אות יב) שפסק שאם התפלל י"ח בליל שבת ולא הזכיר של שבת כלל, מהני לצאת ידי חובה בשמיעת הברכה מעין שבע מפי הש"ץ, והש"ץ עצמו שטעה בתפילת לחש יוצא ידי חובה בברכה מעין שבע, ומשמע שאף לדעת המקובלים אין לחוש לזה, ובכה"ח (סי' קכו סקכ"ד) כתב שלפי דברי רבינו האריז"ל לא מהני לצאת ידי חובה בברכה מעין שבע, ועי' בהליכות עולם ח"ג (פרשת וירא אות ח') שהביא לדברי הרב פעלים (ח"ג חאו"ח סי' כג) שיש לברכה מעין שבע דין של חזרת הש"ץ.
4. וכן במקום שטעה והתפלל את התפילה השניה לתשלומי מנחה תפילה של חול, נחלקו הפוסקים האם צריך לחזור שוב ולהתפלל, ולכן במקרה זה עדיף שיבקש מהש"ץ שיכוין להוציאו ידי חובה בברכת מעין שבע. עי' בט"ז (סק"ח) שכתב שלא יצא ידי חובה כלל, דכיון שקיבל עליו קדושת שבת, אסור לו להתפלל בלא להזכיר שבת, ולכן אפי' בדיעבד אם התפלל תפילה שניה בשל חול לא יצא ידי תשלומין, וכ"כ הכנה"ג (סי' קח וסי' תכב) בשם 'חד צורבא מרבנן', והגר"ז (אות יד), אמנם המג"א (סקי"ב) נוטה דעתו לומר שיוצא ידי חובה ומ"מ נשאר בצ"ע, וכן הכנה"ג דחה את דברי אותו צורבא מרבנן וס"ל שיצא ידי חובה, וכ"כ הפר"ח (סק"ט) ועו"ת (אות יא) וברכ"י (אות ז') וחיי אדם (כלל כז אות י'). וכתב בהלכה ברורה (אות כד) שמכיון שכלל בידינו שספק ברכות להקל, ומאידך אינו יכול להתפלל תפילת נדבה, משום שבשבת אין מתפללים תפילת נדבה, לכן אם עדיין לא אמר שליח ציבור ברכה מעין שבע, יכוין לצאת בה מספק, דהא דעת הגאונים ומרן דשפיר לצאת בה ידי חובה בין לתפילת ערבית ובין לתפילת תשלומין.
5. מי ששכח ולא התפלל ערבית של שבת, כשמתפלל שחרית שתים יאמר בשתיהן ישמח משה, שנוסח "אתה קדשת" לא שייך בתפילת שחרית כל כך, וכן מי שלא התפלל שחרית ומתפלל מנחה שתים יאמר בשתיהן "אתה אחד" ובדיעבד אם התפלל תפילה ראשונה אתה קדשת, והשניה ישמח משה יצא ידי חובה, בתנאי שהתכוין שהתפילה הראשונה לתפילת החיוב והתפילה השניה לתשלומין, אבל אם התכוין לתפילה הראשונה לתשלומין, והתפילה השניה לחיוב, לא יצא ידי חובת התפילה הראשונה וצריך לחזור ולהתפלל שוב. כן פסק בכה"ח (סקל"ז) בשם חינוך בית יהודה (סי' ז') וחסד לאלפים (אות א') ועוד, דמי ששכח להתפלל ערבית של שבת מתפלל שחרית שתים ויאמר בשתיהן ישמח משה והטעם משום שנוסח אתה קידשת לא שייך בתפילת שחרית כל כך, שהרי מי ששכח ולא קידש בלילה שדינו לקדש ביום לא יאמר ויכולו, וכתב בבן איש חי (פרשת משפטים אות יב) שה"ה במנחה יתפלל בשתיהן אתה אחד. ומ"מ בדיעבד אפי' אם התפלל תפילה ראשונה אתה קידשת ותפילה שניה ישמח משה, כתב בשלמי ציבור (דף קעד ע"ב) שיצא, וכ"כ קשר גודל (סי' כב אות כה), והוסיף (שם אות כו) דהיינו דווקא כשנזרק בפיו באקראי והתפלל אתה קידשת דהיינו שהחליף בין תפילות השבת, אבל אם דעתו היה לומר אתה קדשת לתשלומין, חוזר ומתפלל. וכ"פ בילקוט יוסף (סעי' יט).