שצריך לעמוד במקומו ולא לזוז באמצע תפילתו

1. המתפלל צריך לעמוד במקומו ואסור לו להלך באמצע תפילתו, אמנם אם היה מתפלל בדרך ובאו בהמה או קרון כנגדו, אם יכול לרמוז שיזיזו את אותה הבהמה או הקרון, עדיף שיעשה כן, ואם לאו, יזוז ממקומו ועדיף לזוז ממקומו יותר משיצעק או ידבר ומפסיק תפילתו באמצע. בגמ' ברכות (לא.) איתא דר' עקיבא כשהיה מתפלל בינו לבין עצמו, אדם מניחו בזוית זו ומוצאו בזוית אחרת מרוב כריעות והשתחויות. וכתבו התוס' (שם ד"ה ומוצאו) בשם הר"ר יוסף דמיירי בתחנונים שאחר התפילה, ונמצא שלפי דבריו אין לזוז כלל באמצע התפילה, ואע"פ שהתוס' שם לא ניחא להו בהכי, וכתבו בשם ר"י לפרש בעניין אחר, אולם תלמידי רבינו יונה (דף כב:) והרא"ש (פ"ה סי' ג') הסכימו לפירוש הר"י, וכ"פ הטשו"ע (סי' קד סעי' ב'). ובירושלמי (ברכות פ"ה ה"א) איתא דאם היה קרון או בהמה כנגדו, מטה מן הדרך ולא יפסיק באמצע התפילה בדיבור, ועי' כה"ח (סקט"ו) דאף שבירושלמי איתא שיזוז ממקומו, מ"מ אם יכול לרמוז בידו, או בקול לעשות תנועה למנוע הבהמה שלא תבוא כנגדו, עדיף לעשות כן יותר מלזוז ממקומו.
2. ומחמת כן כתבו הפוסקים שביום הכיפורים שנוהגים ליפול על פניהם בסדר העבודה בחזרה שבתפילת מוסף, כשאומרים "והכהנים והעם" אין הש"ץ רשאי ליפול על פניו עם הציבור, כדי שלא יזוז ממקומו, ודי בכך שישחה מעט, ויש נוהגים לתת לפני ש"ץ עמוד (סטנדר), וכשמגיעים לכריעה מסירים העמוד מלפניו כדי שיוכל לכרוע במקומו, ויש נוהגים שהש"ץ עומד רחוק מעט מן התיבה כדי שיוכל לכרוע. ומ"מ מעיקר הדין אין הש"ץ צריך לכרוע ומספיק שישחה מעט. עי' פמ"ג (סי' תרכא מש"ז סק"ג) שכתב שהמנהג להניח סטענדר לפני הש"ץ שיוכל לכרוע בשעה שאומרים והכהנים והעם, וכ"כ המשנ"ב (סי' קח סק"ח), והא"ר (סי' תרכא סקי"ב) והחוות יאיר במקור חיים (סי' קד אות ב') כתבו גם כן שהמנהג שהש"ץ עומד רחוק מעט מן התיבה שיוכל לכרוע, וכ"כ שו"ע הגר"ז (סי' תרכא סעי' יב). אמנם בשו"ת הריב"ש (סי' שלב) נקט שאין הש"ץ מחוייב לכרוע אלא ישחה מעט, והביאו להלכה בדרכי משה (סי' תרכא סק"ו) ובהגה שם (סעי' ד') שהמנהג להקל שהש"ץ נופל על פניו והובא בט"ז (שם סק"ג) שאין הש"ץ כורע כלל כדי שלא יזוז ממקומו, אלא רק שוחה מעט, ולהלכה פסק בהלכה ברורה (אות ד') שמעיקר הדין מספיק שחיה מעט, ומשמע מדבריו שמי שרוצה לנהוג כדעת הפוסקים שיניח סטענדר, הרשות בידו לעשות כן.
3. צריך להקפיד שלא יזוז ממקומו אפי' אם נמצא כבר באלוקי נצור, עד שיפסע ג' פסיעות. אע"פ שממרן השו"ע (סעי' ב') משמע שכשנמצא בתחנונים שאחר התפילה מותר לו לעקור ממקומו, מ"מ במג"א (סק"ב) נקט שאין לזוז ממקומו אפי' באלוקי נצור עד שיעשה ג' פסיעות, וכ"כ הגר"ז (סעי' א') ומשנ"ב (סק"ט) וכה"ח (סקי"ז) וכ"פ בהלכ"ב.
4. ומ"מ שליח ציבור העובר לפני התיבה, יכול לעקור רגליו מייד בסיום תפילתו, וכשאומר קדיש תתקבל בעושה שלום יכוין לג' פסיעות שאחר השמונה עשרה. עי' בספר עולת תמיד (אות ג') שכתב שאם מכבדים ש"ץ לדבר מצוה כגון לפתיחת ההיכל, יכול לעקור רגליו וללכת לפתוח את ההיכל. והוכיח כן מר' עקיבא הנ"ל שבזמן שהיה אומר תחנונים היה עוקר רגליו, וכתב עליו הא"ר (אות ג') ולא ידעתי מאי ראיה צריך לזה ומאי איסורא שייך בזה, הא בכל יום רואין שש"ץ עוקר ואומר תחנון, ובשני וחמישי אומר והוא רחום, והולך לבימה וקורא בתורה קודם קדיש תתקבל, שאומר עושה שלום, אלא דווקא ביחיד המתפלל שייך איסור זה אבל ש"ץ כיון שכבר התפלל בלחש א"צ לחזור ג' פסיעות תיכף. וכ"פ כה"ח (סקי"ח) ושכן איתא בסי' קכג סעי' ה'.
5. אסור לאדם להפסיק באמצע תפילתו, ואפי' אם יהיה הפסד ממון בדבר. כן פסק המשנ"ב (סק"ב).
6. העומד בתפילה ונסתפק באיזה דין איך יתפלל, כגון ששכח איזה דבר בתפילה, מותר לעקור ממקומו למקום הספריה ולעיין שם בספר, וכמו כן מותר במקרה זה להפסיק ולשאול חכם כיצד עליו לנהוג, ומ"מ אם יכול לכתוב את השאלה ולהציגה בפני החכם עדיף יותר לעשות כן ולא ידבר. כן פסק המשנ"ב (סק"ב). וכשסיים לעיין בספר ימשיך תפילתו ליד ארון הספרים ולא ישוב למקומו. כ"כ בספר אשי ישראל (בסוף הספר תשובה קטו) בשם הגר"ח קנייבסקי, דאם אין המקום החדש מפריע לו לכוין בתפילתו, ימשיך תפילתו שם. ועוד איתא שם (פל"ב הערה כ''א) כתב שאם יכול לכתוב את השאלה, בודאי עדיף שיעשה כן, דודאי עדיף שיכתוב ולא ידבר, ואף אם נאמר שכתיבה כדיבור, אמנם אם מכוין שלא תיחשב כדיבור מבואר בשו"ת רעק"א (מהדו"ק סי' ל') שבודאי שאינה נחשבת לדיבור, וכ"כ בשיח הלכה (אות א')
7. ילד קטן המבקש מאביו או מאדם גדול הנמצא באמצע תפלת שמונה עשרה שיראה לו היכן להתפלל, והילד חוזר ושואל ומטרידו בכוונתו, רשאי לפתוח לו הסידור ולהראות לו מה להתפלל, כדי שיוכל להמשיך לכוין בתפלת שמונה עשרה, ומכל מקום לכתחלה ראוי להראות לקטן מה להתפלל בטרם מתחיל להתפלל שמונה עשרה. דדמי למה שנתבאר גבי תלמיד חכם שהצבור ממתין לו שיסיים תפלתו, והדבר טורד את כוונתו, דמותר לו לרמוז לשליח צבור שיתחיל בתפלת החזרה, כדי שיוכל להמשיך לכוין בתפלת שמונה עשרה, וכמו שכתב בשערי תשובה, והובא במשנה ברורה (סימן קד סק"א). וראה עוד בשו"ת יביע אומר חלק ו' (סימן כג אות א'), ומכל מקום לכתחלה ראוי להראות לקטן מה להתפלל בטרם יתחיל להתפלל שמונה עשרה. וכ"פ בילקוט יוסף.