דין תפילת תשלומין חלק ה

1. עבר כל היום ולא התפלל מוסף, אין לה תשלומין. כ"כ התוספות (ברכות כו. ד"ה איבעי) והטעם דהיאך יקרא את הקרבנות וכבר עבר זמן קרבן מוסף, וגם לא תקנו שבע ברכות של מוסף אלא משום ונשלמה פרים שפתינו, ומזה ודאי עבר זמנו בטל קרבנו, אבל שאר תפילות דרחמי נינהו ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו ואין כאן עבר זמנו בתפילה אחת וכן כתבו ה"ר יונה (יח.) והרשב"א (בחידושים ובתשובות שם) והרא"ש (פ"ד סי' ב'), וכן דעת הרשב"א אף על פי שדעתו נוטה לדעת האומרים דאפילו בתפילה שאינה סמוכה לה יש לה תשלומין, בכל אופן כתב בתשובה (ח"א סי' תמז) דתפילת המוספין אין לה תשלומין כל שעבר יומו משום דאינו יכול להזכיר קרבן המוסף שכבר עבר יומו למה יחזור ועוד דאין קרבן בלילה, וכ"פ הטשו"ע. אמנם כל זמן שלא חשך היום נקרא זמן תפילת מוסף ואפי' אם התפלל מנחה ונזכר שלא התפלל מוסף, יתפלל מוסף כעת ואין חשש. כ"כ הב"י ומקורו מהמשנה (מגילה כ:) "ושל מוספין כל היום", והוסיף הב"י ואף על פי שהתפלל תפילת המנחה קודם אין בכך כלום דהא לכתחלה נמי זימנין דמקדים תפילת מנחה לתפילת המוספין כמו שמבואר בסימן רפ"ו. וכ"פ בכה"ח (סקכ"ז).
2. אדם שהגיע לבית הכנסת סמוך לערבית וירד לפני התיבה והתפלל ערבית עם הציבור ובשעה שהתפלל ערבית זכר שעדיין לא התפלל מנחה, אע"פ שאינו יכול להתפלל מנחה מכיון שעשאו ערב על ידי תפילת ערבית שהתפלל, מ"מ יכול להתפלל ערבית שתים, דכיון שעדיין זמן מנחה הוא, א"כ ממה נפשך הוא עושה כראוי, או שמתפלל מנחה שמצד האמת כעת הוא זמנה, או שמתפלל תשלומי ערבית, ואינו צריך להמתין לצאת הכוכבים להתפלל שוב. (כה"ח סקכ"ט)
3. אם שכח או נאנס ולא התפלל ערבית ונזכר אחר שעלה עמוד השחר, קודם הנץ החמה, יש אומרים שאינו יכול להתפלל ערבית כי אם בתורת תשלומין אחר שיתפלל שחרית. ויש אומרים שאפשר להתפלל ערבית עד הנץ החמה. ולדינא באופן שעלה עמוד השחר והוא קודם הנץ החמה, יתפלל ערבית ויתנה אם אני יכול להתפלל עכשיו הן דרך חובת שעתה, הן דרך תשלומין, הריני מתפלל. ואם לאו תהיה תפלת נדבה. ותפלת שחרית יתפלל אחר הנץ החמה כדי שלא יהיה כתרתי דסתרי. וכל זה דוקא באונס גמור, כגון שהיה חולה וכיוצא בזה, אבל אם טעה או שגג ימתין ויתפלל שחרית שתים. עי' ברמב"ם (בפרק ג' מהלכות תפלה הלכה ו) שתפלת ערבית זמנה מתחלת הלילה עד עמוד השחר. ומשמע שאינו יכול להתפלל ערבית לאחר מכן, והטעם שהרי תפלת ערבית כנגד הקטר חלבים ואיברים שזמנם כל הלילה (ברכות כו:), והתם לילה כתיב בקרא. ולכן מי שנאנס ולא קרא קריאת שמע של ערבית ולא התפלל עד לאחר שעלה עמוד השחר, קודם הנץ החמה, דקיימא לן בשלחן ערוך (סימן רל"ה סעיף ד) שיקרא קריאת שמע בברכותיה (חוץ מברכת השכיבנו), לא יתפלל תפלת ערבית, אלא בדרך תשלומין לאחר שיתפלל שחרית. וכן פסק המשנה ברורה (שם סקל"ד). ובילקוט יוסף (סעי' ה') הביא משמו של הגרע"י בשם הראב"ד בהשגותיו על הרז"ה (ריש ברכות) שכתב, וזו לשונו: לר' שמעון משמיה דנפשיה אם קרא קריאת שמע של ערבית אחר עמוד השחר מיד לא יצא, ולר' שמעון משמיה דרביה יצא עד הנץ החמה בדיעבד ואפילו שלא מאונס, אלא דאנן לא תפסינן הכי אלא מן האונס וכו', ומה שאמר מנין לנו לבטל ממנו קריאת שמע אפילו שהה במזיד, זה אינו, ומי אמר לבטל ממנו קריאת שמע, והלא שנון הוא. ועוד שבאונס לא הפסיד ברכות, אבל יקרא קריאת שמע ויברך לפניה ולאחריה, ויתפלל ערבית אם לא התפלל עדיין, אלא שלא יצא ידי חובת קריאת שמע. ע"כ. ומבואר שגם לאחר עמוד השחר מיד יכול להתפלל ערבית, משום שהשוו חכמים תפלת ערבית לקריאת שמע דלא כתיב בה לילה, אלא "ובשכבך", ואיכא דגנו בההיא שעתא. ובכף החיים (סימן רלה סק"ל) פסק בפשיטות שאינו יכול להתפלל ערבית אחר עלות השחר. אמנם מרן הגרע"י נקט שבהגלות נגלות דברי הראב"ד הנ"ל, עדיין יש מקום לדון בזה, ומה גם שמצאנו חבר לסברת הראב"ד, הוא רבי משה שניאור תלמיד מהר"ם בספר על הכל (סימן יח עמוד כט). ע"ש. וראה עוד במאור ישראל חלק א' ברכות (כז:). ולכן נקט שבאופן שעלה עמוד השחר, והוא קודם הנץ החמה, יתפלל ערבית ויתנה "אם אני יכול להתפלל עכשיו ערבית הן דרך חובת שעתה, הן דרך תשלומין, הריני מתפלל, ואם לאו תהיה תפלת נדבה". ותפלת שחרית יתפלל אחר הנץ החמה כדי שלא יהיה כתרתי דסתרי. ושכן כתב בשו"ת התעוררות תשובה חלק ב' (סימן פב אות ג). ע"ש. וכל זה דוקא באונס גמור כגון שהיה חולה וכיו"ב, אבל אם טעה או שגג ימתין ויתפלל שחרית שתים.
4. שליח צבור שנאנס ולא התפלל ערבית, למחרת יתפלל שחרית ויכוין בחזרה שאומר בקול רם לצאת ידי חובת תשלומין של ערבית, ודיו, ואין צורך שיתפלל שלש תפלות. ואף על פי שאומר בחזרה קדושה וברכת כהנים שאינם שייכים לערבית, מכל מקום אין זה נחשב להפסק בתפלת התשלומין, מאחר שהוא מענין תפלת היום. כן פסק מרן הגרע"י בשו"ת יביע אומר חלק ו' (חלק אורח חיים סימן כ' אות ג'), ובחלק ח' (סימן כב אות ו') בשם הרדב"ז בתשובה (חלק א' סימן שסא),שכתב ש"צ שהיה אנוס ולא התפלל במוצאי שבת ערבית מה דינו, תשובה, יתפלל בשחרית תפלה הראשונה בלחש לחובת היום, והשניה יוצא י"ח בתפלת החזרה בקול רם, ע"י שיכוין לצאת י"ח בתפלת החזרה לתשלומין ולהוציא את שאינו בקי, ועולה לו לכאן ולכאן. והכנסת הגדולה והמגן אברהם והאליה רבה ושערי תשובה הביאו דברי הרדב"ז להלכה. וכן הפרי חדש כתב על תשובת הרדב"ז הנ"ל שהוא ברור. גם מרן החיד"א הביא דין זה להלכה בקשר גודל (סימן כב אות יד). וסיים, וכן עיקר, ודלא כהרב המגיה בשלמי צבור (דף קעא ע"ב) שפקפק בזה. ע"ב. וכן העלה בשו"ת שואל ומשיב תנינא (חלק ד' סימן סח). ובילקוט יוסף (סעי' ו').