דין תפילת תשלומין חלק ג

1. אם שכח להתפלל ערבית ומתפלל שחרית שתים, בין תפילה לתפילה יאמר אשרי יושבי ביתך, כדי להפסיק בין תפילה לתפילה, וכדי שיעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, ויתפלל את תפילת הנדבה קודם שיאמר תחנון ונפילת אפים, ולאחר מכן ימשיך תחנון ונפילת אפים ויאמר שוב אשרי יושבי ביתך על הסדר, משום שיש בחינה של תיקון שעושה במקומו. כן פסק מרן השו"ע (סי' קח סעי' ב') כדעת הסמ"ג שכששכח להתפלל ערבית ומתפלל שחרית שתים או כשמתפלל מנחה שתים, יאמר אשרי ואח"כ יתפלל שמו"ע לתשלומי ערבית, ומשמע מדבריו שאין לומר בין תפילת החובה לתפילת התשלומין כי אם אשרי לבד, אבל התחנון ושאר סדר התפילה יאמרם אח"כ אחר שיתפלל תפילת התשלומין, וכ"כ הלבוש, אמנם דעת הא"ר (סק"ב) והגר"ז (אות ה') נוקטים שיותר נכון להסמיך התחנון להתפילה שבזמנה, משום שנפסק בשו"ע (סי' קלא) שלא להפסיק בין התפילה לתחנון, וכ"ד החיי אדם (כלל כז אות ה') קצור ש"ע (סי' כ''א אות א'), והרב חיד"א בקשר גודל (סי' כב אות יג) הכריע כהלבוש וכן דעת היפה ללב (אות א') וכה"ח (סקי"ט) והוסיף בכה"ח שיאמר אשרי בין תפילה לתפילה, ואחר התפילה השניה יאמר את התחנון ויאמר שוב אשרי יושבי ביתך וכו', מפני שיש טעם בסוד כמבואר בשער הכוונות (דרוש ג' דנפילת אפים) שיש ג' בחינות נר"ן העלאת מ"ן שנתקנים בנפילת אפים (נפש) אשרי (רוח) ויענך ה' ביום צרה (נשמה) ולכן יחזור שוב אשרי יושבי ביתך ולא יפסיק ביניהם.
2. ואם שכח להתפלל שחרית ומתפלל מנחה שתים או ערבית שתים, לא יאמר אשרי יושבי ביתך, אלא ימתין כדי שיעור הילוך ד' אמות ויתחיל התפילה השניה. מרן השו"ע (סי' קח סעי' ב') פסק כדעת הסמ"ג שכששכח להתפלל ערבית ומתפלל שחרית שתים או כשמתפלל מנחה שתים, יאמר אשרי ואח"כ יתפלל שמו"ע לתשלומי ערבית, וברמ"א נקט כהסמ"ק והריב"ש (סי' קמ) דה"ה אם מתפלל ערבית שתים נמי יאמר אשרי בין תפילה לתפילה. וכ"פ מרן בסי' רלד (סעי' ב') והלבוש. אמנם הב"ח כתב שהמקובל כמה"ר מנחם מרקאנטי הזהיר מאד שלא לומר אשרי אחר שהתפלל מנחה, אמנם במג"א (סק"ה) כתב שהוא ראה ברקנאטי (פרשת וירא ופרשת קורח) שכתב שאין לומר אשרי בערבית, ואמר כן על ערבית בלבד, וכ"כ הב"י (סי' רלד) בשם המהרא"י, שאין לומר אשרי בערבית, והנפק"מ בין הב"ח למג"א באדם שהתאחר לבא לבית הכנסת בשעה שהציבור התחילו מנחה שהדין הוא שיתחיל להתפלל עם הציבור, האם לאחר מכן יאמר אשרי יושבי ביתך או לא, דלהמג"א יכול לומר אשרי משא"כ להב"ח. והנה בהגמ"י ובספר חסידים (סי' תתיב) כתב שמותר לומר אשרי אחר תפילת מנחה, ושכן המנהג ביום כיפור לומר אשרי בתפילת נעילה אחר המנחה, אמנם בזוהר הקדוש (פרשת פנחס דף רכו ע"ב) משמע שאין לומר אשרי אחר תפילת המנחה, וכ"כ בחסד לאלפים (סי' קח אות א') דאחר מנחה אין לומר אשרי עפ"י הסוד ולכן אם מתפלל תשלומין במנחה או בערבית ישהה כדי הילוך ד"א ודיו, וכ"כ הבן איש חי (פרשת משפים אות ט') ומה שאנו נוהגים לומר אשרי ביום כיפור בשעת נעילה, שאני יום כיפור שהוא ברצון כל היום. ודעת הא"ר (סק"ב וסק"ג) שבמנחה יאמר אשרי בין תפילה לתפילה ובערבית ימתין כדי שיהוי ד"א. וכ"פ החיד"א במחב"ר (אות ה') ובקשר גודל (סי' כב אות יב), ובכה"ח (סק"כ) הכריע דמכיון שאמירת אשרי יושבי ביתך אינה מחוייבת מצד הדין, אלא רק על הצד היותר נכון, ולפי הדין די בשהיית שיעור ד"א ולדעת הזוהר אין לומר אשרי אחר תפילת המנחה, לכן שב ואל תעשה עדיף.
3. יש אומרים שכשם שבשחרית אינו יכול להתפלל עד אחר ד' שעות, ה"ה אין תשלומין לתפילת שחרית אלא עד פלג המנחה בלבד, ובתפילת ערבית עד חצות לילה בלבד, ולהלכה זמן תפילת תשלומין במנחה היא עד השקיעה ובערבית עד עלות השחר, ולכן אם עבר חצות לילה ונזכר שלא התפלל מנחה וערבית, יתפלל ערבית שתים. בשלטי גבורים (ריש פרק תפילת השחר) כתב "אמר ר' יוחנן טעה ולא התפלל ערבית יתפלל שחרית שתים, ומסתברא לן דדווקא עד ד' שעות ותו לא, טעה שחרית מתפלל מנחה שתים והכא נמי עד פלג המנחה ותו לא. עכ"ל. והביאו המחב"ר (סק"ב) וכתב עליו דלא משמע כך מדברי הפוסקים וגם מהגמ' לא משמע כן. וכ"כ בשלמי ציבור (דף קסט ע"ב) ועי' בהלכה ברורה (סעי' ט') שנקט שיכול להתפלל את תפילת התשלומין כל הלילה.
4. מי ששכח להתפלל שחרית ומוסף ונזכר במנחה, יתפלל מנחה ואחריה מוסף, ואח"כ תפילת שחרית, ויש אומרים שיסמיך את שתי התפילות זו לזו ואח"כ יתפלל מוסף או שיתפלל תפילת מוסף קודם מנחה. כן פסק הברכ"י (סק"ד) ובקשר גודל (סי' כב אות ג') ובן איש חי (פרשת משפטים אות יא), ובכה"ח (סקי"ד) נקט שיתפלל מוסף קודם ואח"כ מנחה והתשלומין או מנחה ותשלומין ומוסף, דהיינו ששתי התפילות יהיו סמוכות זו לזו.