הלכה יומית -עניני י"ג מידות

עניני י"ג מידות

• יש אומרים שהצבור שותקים בשעה שהשליח צבור אומר חמש תיבות של "ויעבור ה' על פניו ויקרא", ומתחילים עם השליח צבור לומר ה' ה' אל רחום וחנון וכו'. אבל המנהג הוא שכל הצבור אומרים חמש תיבות אלו בלחש, ואחר כך אומרים בקול רם מתיבות ה' ה' אל רחום וחנון, ויש להם על מה שיסמוכו. הנה הרא"ש בפרק קמא דראש השנה (סימן ה' דף יז ב) כתב, שנהוג בכל תפוצות ישראל שהחזן אומר "ויעבור ה' על פניו ויקרא", והקהל מתחילים ה' ה' אל רחום וחנון, ומכאן ששני השמות הם שתי מדות, האחת קודם שיחטא והשניה לאחר שיחטא וכו'. ע"ש. ולמד מכאן בשו"ת בית דוד (סימן שמא), שהצבור צריכים לשתוק בעת שהשליח צבור אומר ויעבור ה' על פניו ויקרא, ולא יאמרו הם ויעבור וכו'. והשל"ה במסכת ראש השנה כתב, שבשעה שהשליח צבור אומר ויעבור, יאמרו הקהל פסוק שמע ישראל, ואחר כך יאמרו עמו ה' ה' אל רחום וחנון. עכ"ד הבית דוד. והובא בספר שלמי צבור (דף קמט סע"א), ובספר חסד לאלפים (סימן קלא סק"ט). וכן כתב הגאון רבי חיים פלאג'י בכף החיים (סימן טז אות יג). ע"ש. אולם המנהג הוא שכל הצבור אומרים בלחש עם השליח צבור ויעבור ה' על פניו ויקרא, ומתחילים ה' ה' אל רחום וחנון בקול רם. וכתב הגאון רבי יוסף חיים בשו"ת רב פעלים חלק ג' (סימן ג') שטעם המנהג לפי שעל פי הסוד צריך שכל הצבור יאמרו ויעבור, וכמו שכתב בשער הכוונות וכו'. וגם לפי הפשט אין טעם למנוע הצבור מאמירת ויעבור ה' על פניו ויקרא, כי איזה שייכות יש לשליח צבור בחמש תיבות אלו יותר מכל הצבור, ומכיון שהצבור אומרים י"ג מדות למה לא יאמרו תיבות אלו, ומה שכתב הרא"ש שנהגו בכל תפוצות ישראל שהחזן אומר תיבות אלו, לאו לעיכובא איתמר, אלא שכך נהגו שלא להקפיד לאומרן, והרי זה דומה למה שכתב הרא"ש בתשובה, ופסקו מרן בשלחן ערוך (סימן קכה סעיף א'), שאין הצבור אומרים נקדישך ונעריצך עם השליח צבור, אלא שותקים ומכוונים למה שהשליח צבור אומר וכו', ואילו רבינו האר"י כתב שכל הצבור יאמרו כל הסדר כולו נקדישך ונעריצך וכו', ומרן עצמו (סימן קט סעיף ב') כתב כן לגבי יחיד שמתפלל עם החזרה של השליח צבור. וכן המנהג. והוא הדין לכאן. עכת"ד. (וכן כתב עוד בספרו עוד יוסף חי פרשת כי תשא אות ז). וכן כתב מדנפשיה הרה"ג רבי יעקב סופר בכף החיים (סימן קלא סק"כ) על פי דברי האר"י. ולא זכר מדברי שו"ת רב פעלים הנ"ל, שהוא תנא דמסייע ליה.
• כשאומר ויקרא בשם ה', יפסיק בין בשם לה'. וכן צריך להטעים את הפסק שבין ה' ה', כי יש טעם פסק בטעמי המקרא בין שם ה' הראשון לבין שם ה' השני, וכן צריך לנהוג. הטעם בזה הוא מפני שסודו רם ונישא, וכמ"ש בשלמי צבור (דף קמט). וכן כתבו בכף החיים פלאג'י שם, ובחסד לאלפים (סימן קלא ס"ט), והוסיף, כי מי שאינו מטעים את הפסק שבין ה' ה' עונשו גדול. וכ"כ בבן איש חי (פרשת כי תשא אות יא), שיש בזה סוד גדול להפסיק בין שני השמות, ומי שאינו מטעים הפסק שביניהם עונשו גדול. ע"ש. וכ"ה בשו"ת יביע אומר ח"ח (סימן יא אות כג).

וכשיאמר ויקרא בשם ה' ושם נאמר, יפסיק בין תיבת בשם לתיבת ה', כי תיבת בשם היא בטרחא, והיינו שה' קרא כל הי"ג מדות, וכמו שהבטיח למשה וקראתי בשם ה' לפניך. וכן אמרו בר"ה (יז ב). וכ' המלבי"ם שגילה לו כל הסודות של ה'. וכתב הרד"א (דס"ח) שרוב ההמון טועים ואומרים ויקרא בשם ה' בלי הפסק, וטועים הם. וכ"כ המג"א (סימן תקסה סק"ה). ובס' קמח סולת (דף כא). ובשלמי צבור (דקמ"א). ובמנחת אהרן (כלל יז סימן ו). ע"ש. ומ"מ אין לגעור במי שאומרם בלי הפסק, כי בתרגום אונקלוס איתא וקרא בשמא דה', וכ"כ בפרש"י שם כתרגומו. וכן אמרו בפרקי ר' אליעזר (ס"פ מו) שבאותה שעה התחיל משה לצעוק בקול גדול ה' ה' אל רחום וחנון. (ועיין בביאור הרד"ל שם אות עז).

• כשאומר ויעבור ישחה מעט, ויזקוף בויקרא, ויחזור וישחה קצת כשאומר ה' ה'. כן כתב מרן החיד"א בשיורי ברכה (סימן קלא סק"ו) דאף על גב דזוקף בשם, שאני הכא דאחר י"ג מדות כתיב, וימהר משה ויקוד. ומיהו אין לכרוע אלא ישוח מעט. [מהר"ם ממודינא בשם מהר"י קולון].

כתב וערך:

הרב ירון אשכנזי שליט"א