הלכה יומית - באלו תפילות יש נשיאת כפים - ב

באלו תפילות יש נשיאת כפים

• הכהנים נושאים כפיהם כל יום בתפילת שחרית, ואם מתפללים מוסף עולים לדוכן גם במוסף. וביום הכיפורים נושאים כפיהם אף בנעילה. מקור הדין איתא בגמ' תענית (כו:) וכ"פ הטשו"ע (סי' קכט סעי' א').
• בתפילת המנחה הכהנים אינם נושאים את כפיהם, משום שחששו שמא שתה הכהן יין ויבוא לשאת כפיו לאחר מכן, והשיכור אסור לשאת כפיו, וגזרו כן חכמים דוקא בתפילת המנחה, מפני שמותר לסעוד ולשתות קודם לכן, ויש לחוש לשכרות בתפילת המנחה, מה שאין כן בשחרית ובמוסף שאסור לסעוד קודם לכן, ואין לחוש בהם לשכרות. ומכיון שאסרו לשאת כפים במנחה, לכן אף בתענית צבור אם מתפללים מנחה מוקדם אסור לכהנים לשאת כפיהם, ואף שאין לחוש שמא שתה הכהן יין, מכל מקום חששו חכמים שאם נתיר לכהנים לשאת כפיהם במנחה של תענית, יטעו ויבואו לשאת כפיהם גם בשאר ימים בתפילת המנחה. אבל אם מתפללים מנחה סמוך לשקיעה אין לחוש שיבואו הכהנים לטעות ובמקרה זה לא גזרו חכמים, ולכן ביום הכיפורים שרגילים להתפלל מנחה בעוד היום גדול כדי להספיק נעילה, אין הכהנים נושאים את כפיהם. נחלקו הראשונים לעניין תפילת המנחה ביום הכיפורים, אם הכהנים נושאים כפיהם, ודעת השאילתות דרב אחאי גאון (שאילתא קכג) שהכהנים נושאים כפיהם במנחה של יום הכיפורים, כיון דמשכי ברחמי עד זמן נעילה, הוי ליה כנעילה ולא מחלפי, וכ"כ הרא"ש (יומא פ"ח סי' כ') בשם בה"ג ועוד ראשונים, אולם לעומתם דעת רבים מרבותינו הגאונים והראשונים שאין הכהנים נושאים כפיהם במנחה של יום הכיפורים, מפני שמתפללים אות בעוד היום גדול שהרי מתפללים אחריה נעילה וכ"פ מרן השו"ע (סי' קכט סעי' א').
• אין נשיאות כפים בלילה, שנאמר: לעמוד בשם ה' לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה, הוקשה ברכת כהנים לשירות, מה שירות ביום אף נשיאות כפים ביום. לפיכך בתעניות צבור אם שהו בתפלת החזרה של מנחה עד הלילה, לא ישאו הכהנים כפיהם. וכן ביום הכפורים אם האריכו בתפלת הנעילה עד הלילה לא ישאו הכהנים כפיהם. ומכל מקום בבין השמשות שהוא ספק יום ספק לילה, שזהו בתוך שלש עשרה דקות וחצי אחר שקיעת החמה, (בשעות זמניות), רשאים לישא כפיהם בברכה, הואיל ואין הלכה זו מוסכמת מכל הפוסקים. הדרשה שאין נשיאות כפים בלילה, משום שנא' לעמוד בשם ה' לשרתו ולברך בשמו וכו', הוקשה ברכה לשירות, היא ע"פ הירושלמי (תענית פרק ד' הלכה א'), שהובא בספר האשכול ח"א (עמ' ל'), ובהרא"ש יומא (פרק יום הכפורים סימן כ'), ועוד. אולם לפנינו לא נמצאת דרשא זו, וכמו שהעיר לנכון בזה הקרבן נתנאל, וכן בספר יד המלך (פרק יד מהלכות תפלה הלכה יא). ע"ש. אולם נאמנים עלינו הראשונים הנ"ל שכן היה בירושלמי שלפניהם. ונודע שהרבה דברים הובאו בראשונים בשם הירושלמי, ואינם בירושלמי שלפנינו, וכמו שכתבו בהגהות מהר"ץ חיות מגילה (יב ב), ובשו"ת לחם שלמה (חלק אורח חיים סימן לו אות ג'). וראה עוד בהגהות הרד"ל על המדרש (ויקרא רבה פרשה כב אות כד), ובשו"ת כפי אהרן אפשטיין (סימן י'). ע"ש. ובנידון דידן הרבה פוסקים כתבו כן להלכה, שאין לישא כפים בלילה. אף שהראבי"ה (סימן תתעז), והאור זרוע הנ"ל, נראה דעתם לקיים המנהג שמתפללים נעילה בלילה, וגם הכהנים נושאים כפיהם. וכן כתב בספר היראים החדש (סימן רסט), מכל מקום אחרי רבים להטות, ושב ואל תעשה עדיף. וכן כתב הריטב"א (בריש פרק ד' דתענית) דקיימא לן כרי"ו, והמאחרים אותה לאחר השקיעה טועים הם בשתים, שמתפללין אותה שלא בעונתה וגם שאומרים ברכת כהנים בלילה, ואינה אלא ביום. אלא שעל כל פנים בבין השמשות יש מקום להקל משום ספק ספיקא, וכמבואר בשו"ת יחוה דעת ח"ו (סוף סימן מ), ובהליכות עולם חלק א' (עמוד רכב), דשמא הלכה כהראבי"ה והיראים והאור זרוע ומהרי"ל וסיעתם דסבירא להו שמותר לישא כפים בברכת כהנים אפילו בלילה. ושמא הלכה כר' יוסי (בשבת לה א) דס"ל שכל משך בין השמשות דר' יהודה, יום הוא. (וכדקי"ל בעירובין מו: ר' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי. אלא דבדאורייתא חיישינן הכא לבין השמשות דר' יהודה). וגם הסוגיא דברכות (ב.) אזלא כר' יוסי, דאמרינן והא קי"ל דעד צאת הכוכבים יממא הוא. וכן מתבאר במשנה ברורה (שער הציון סימן רלג אות כא, ובביאור הלכה סימן תטו, ד"ה נאכל). וגם יש עוד ספק, דשמא הלכה כרבינו תם ורוב הפוסקים, שכל משך שלשה מיל ורביע אחר השקיעה יום הוא. וכמ"ש מרן בש"ע (סימן רסא). לפיכך רשאים לישא כפיהם בתוך שלש עשרה דקות וחצי (בשעות זמניות). וכ"פ הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בהליכות שלמה (עמוד ריח). ע"ש. ועיין עוד בשו"ת אבני יעקב (סימן יט). ועי' עוד בספר אור לציון חלק ב' (פרק ט' סימן יג) שכתב טעם אחר, ומרן הגרע"י בשו"ת יביע אומר ח"ט (סימן קח אות ע), העיר על דבריו.

כתב וערך:

הרב ירון אשכנזי שליט"א