הלכה יומית - מהלכות נשיאת כפים - א

מהלכות נשיאת כפים

• מצוה מן התורה על הכהנים לישא כפיהם ולברך את הציבור, ויש אומרים שגם ישראל השומעים ומקשיבים לברכת כהנים מקיימים מצוה מן התורה כי מקבלים הברכות כדבר ה' יתברך, וכהן שאינו נושא כפיו עובר בשלש עשה וצריכים להיזהר בזה. במשנה (סוטה לז:) ברכת כהנים כיצד? במדינה אומר אותה שלש ברכות (כלומר שהכהנים מפסיקים והציבור עונה אמן ג' פעמים) ובמקדש ברכה אחת (דהיינו שאין הפסקות באמצע אלא עונים על הכל בסוף) ובגמ' (לח:) אמר רבי יהושע בן לוי מנין שהקב"ה מתאוה לברכת כהנים שנאמר ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם, ואמר רבי יהושע בן לוי כל כהן שמברך מתברך, ושאינו מברך אינו מתברך שנאמר ואברכה מברכך, ואמר ריב"ל כל כהן שאינו עולה לדוכן עובר בשלשה עשה כה תברכו, אמור להם ושמו את שמי". וכ"פ הרמב"ם (נשיאות כפים פט"ו הי"ב) וכתב עוד (שם הלכה ז') אל תתמה ותאמר ומה תועיל ברכת הדיוט זה? שאין קיבול הברכה תלוי בכהנים אלא בהקב"ה שנאמר ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם, הכהנים עושים מצוותם שנצטוו בה והקב"ה ברחמיו מברך את ישראל כחפצו". ובפתח הדביר (ח"א סי' קכח סעי' ד') האריך בחקירה אם נשיאת כפים בזמן הזה היא מדאורייתא או מדרבנן והוא משום שבזמן הבית מקדש קיימו הפסוק ושמו את שמי הוא שמי המיוחד שהיו מברכים בשם המפורש שהיו הכהנים מברכים בו כמו שאמרו בגמ' (קידושין עא.) שם בן שתים עשרה אותיות היו מוסרים אותו, והצנועים שבכהונה מבליעים אותו בנעימת אחיהם הכהנים, וכל כך משום דאיתא (סוטה לח.) כה תברכו בשם המפורש או אינו אלא בכינוי תלמוד לומר ושמו את שמי, שמי המיוחד לי, וזה רק בבית הבחירה דכתיב בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך. ובמסקנתו כתב הרב פתח הדביר שברכת כהנים בזמן הזה היא מדאורייתא ועי' עוד בילקוט יוסף (סי' קכח) ובהלכה ברורה (סי' קכח אות א'). ועי' בספר חרדים (פי"ב סי"ח) שגם ישראל המקשיבים לברכה מקיימים מצוות עשה וז"ל "וישראל העומדים פנים כנגד פני הכהנים בשתיקה ומכוונים לבם לקבל ברכתם כדבר ה', הם נמי בכלל המצווה".
• כתבו המקובלים איתא בספר יצירה שבעה מיני אושר בעולם, וצריך הכהן לכוין בהם כשמברך את ישראל, ואלו הם: יברכך יכוין שהקב"ה ישפיע חכמה לכל ישראל, וישמרך – שיזכו לבנים. יאר – חיים של בריאות, ויחונך – בחן, ישא – בעושר וגם במנהיגות, שלום – כמשמעו. עי' בספר חסד לאברהם (סי' ב' אות סג) שכתב וז"ל "דע כי שבעה מיני אושר נבראו בעולם וכולם רמוזים בברכת כהנים, ולכן צריך הכהן המברך שיכוין בכל אלו שבעה מיני אושר על הסדר, במילת יברכך צריך לכוין שהאל יתברך ישפיע חכמה לכל ישראל, כמו שכתב בספר הקנה ז"ל שאין ברכה אלא חכמה, שנאמר ויברך אלהים את שלמה, וה' נתן חכמה לשלמה, ובספר הבהיר (אות ג') ואין חכמה אלא ברכה, ובמילת וישמרך צריך לכוין לברכה שיתן האל יתברך בנים לישראל, שאין לך שמירה לאדם שלא ימחה שמו מישראל אלא בבנים, ובבנים נשמר מכל רע, ובמילת יאר צריך לכוין שהשם יתברך יוסף לישראל חיים טובים של בריאות כי מי שהוא חי ובריא יש לו מאור פנים, ובמילת ויחונך יכון שהאל יתברך יברך את ישראל בנשיאות חן, ובמילות ישא ה' פניו אליך צריך לכוין שהאל יתברך יברך את ישראל בעושר ובממשלה דהא בהא תליא שאין ממשלה אלא בעושר, ואין עבדות אלא מצד העניות כאומרו וכי ימוך אחיך ונמכר לך, והעניין שהעולם השפל נברא לאומות וגן עדן תחתון לישראל וכמו שאין הגויים עתידים ליהנות מגן עדן כן לא היה ראוי לישראל להנות מהעולם הזה השפל ויהיו משועבדים ועניים ומאוסים ונבזים לפני האומות, נמצא כל העושר והממשלה שנהנים ישראל בעולם הזה הוא שלא כדין ואין לך משוא פנים גדול מזה, ובמילות וישם לך שלום צריך לכוין שהאל יתברך יברך לישראל בברכות השלום כמשמעו". עכ"ל. וכתב בחסד לאלפים (סי' כח אות יט) שגם השליח ציבור יכוין בזה כשמקרא להם וירשום לזכרון, והכהנים ילמדו פשט פירוש התיבות ויברכו בחיבה ברעותא דליבא, אולי יש תקוה שיעשו פרי למעלה ומטה.
• כהן המחלל שבת בפרהסיא דינו כגוי ואסור לו לעלות לדוכן לברך את ישראל, ודעת כמה מהפוסקים שכיון ומחללי שבת שבימינו הם כתינוקות שנשבו, אם הוא עולה לדוכן בחזקה אין למנוע ממנו, אך אם בא לשאול מורים לו שלא יעלה עד שישוב בתשובה. בגמ' (חולין ה.) איתא "מקבלים קרבנות מפושעי ישראל כדי שיחזרו בהם בתשובה, חוץ מן המומר ומנסך את היין ומחלל שבתות בפרהסיא". והטעם משום שמחלל שבת הוא כופר במעשיו ומעיד שקר שלא שבת הקב"ה במעשה בראשית, וכ"פ הרמב"ם (הלכות שבת פ"ל הט"ו) ומרן השו"ע בסי' קכח (סעי' לז) שמומר לא ישא את כפיו, וכתב שם הפר"ח (אות טל) שהוא הדין מחלל שבת בפרהסיא לא ישא את כפיו שדינו כגוי וכמומר, וכ"פ הפמ"ג (א"א סקנ"ו) ובשו"ת רב פעלים (ח"ב חאו"ח סי' יח) ומשנ"ב (סי' קכ סקל"ד). והנה בשו"ת בנין ציון החדשות (סי' כג) כתב שכיום מכיון שחלקם מתפללים ומקדשים ואינם יודעים את חומר העוון, אינם נפסלים, וכ"פ בשו"ת יביע אומר ח"א (יו"ד סי' יא) לכן אם הוא עולה לדוכן, אין לעשות מחלוקת בציבור בשביל כך, אפי' אם הוא כהן יחיד.

כתב וערך:

הרב ירון אשכנזי שליט"א