סיכום תפילת שמונה עשרה חלק ד

ברכת בונה ירושלים

אחר שקרנות הצדיק מתרוממות וכל הרשעה מתמוטטת, אנו מבקשים את בניין ירושלים כי זאת שמחת הצדיק, כי כאשר ירושלים תיבנה תהיה שמחתינו שלימה.

תשכון בתוך ירושלים עירך כאשר דיברת – יכוין שתכלית השלימות האנושי הוא בניין ירושלים ואם אין לנו ירושלים ומלכות בית דוד למה לנו חיים. ולכן ממשיך וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין – כי חלק משלמות מלכות ה' בבריאה היא שתחזור מלכות בית דוד למקומה. ויכוין להתפלל על משיח בן יוסף שלא ייהרג על ידי ארמילוס רשיעא. ובנה אותה בניין עולם במהרה בימינו – יכוין למה שכתב היערות דבש שחייב אדם לומר בליבו רבונו של עולם הריני מוסר נפשי על קדושת שמך, ואם אין אני כדאי לראות בבניין ציון והחזרת מלכות בית דוד, אמות על קדושת שמך, ועיני לא יהיו רואות, העיקר שתבנה את ירושלים למען יתקדש שמך ותרחם על בניך העלובים הנטושים בגולה, הסובלים על ייחודך ומקדשים שמך ברבים. בונה ירושלים – יכוין שהקב"ה בעצמו יבנה אותה ולא בשר ודם, ועל ידי כן יהיה לה קיום לעד ולעולמי עולמים, כמ"ש בזוהר (פנחס רכא.).

ברכת מצמיח קרן ישועה

את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח – על שם הפסוק "והנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח". כמו כן צמח בגי' "מנחם בן עמיאל". כמו כן יכוין שני ייחודים - הוי"ה אקיה (יאההויהה) והוי"ה אדנו"ת (יאהדונהי) ששניהם יחד גימטריא צמח. וקרנו תרום בישועתך – על שם הפסוק "וירם קרן משיחו". כי לישועתך קוינו וציפינו כל היום – יכוין לצפות לישועת ה' לגאולה השלימה, ובזה יוצא ידי חובת ציפיה לגאולה, ויכוין גם לישועתו הפרטית ויזכה לישועה, אך עיקר כוונתו תהיה לישועת הכלל.

ברכת שומע תפילה

יתאמץ בכוונה גדולה לומר ברכת שומע תפילה כי בה מעלה השכינה למעלה ואיתה עולים כל תפילות ישראל, ונעשים עטרה בראשון של רבון העולמים, ולכן זה הזמן לשוב בתשובה שאם יש בידו איזו עבירה שמעכבת מייד חוזר עליה בתשובה.

שמע קולינו – הקול הוא הפנימיות הבוקעת מתוך הדיבורים (כשם שאדם אומר דברים וניכר שהוא בוכה או צוחק וכדו', קולו מבטא את הרגש שמאחורי המילים). חוס ורחם עלינו – אף שאין אנו זכאים אנו שבים בתשובה ולכן וקבל ברחמים וברצון את תפילתנו – רחם עלינו וקבל את תפילתנו ותשפיע ממקור הרצון העליון (כתר), שקבלת שפע ממקום זה אינה מצריכה זכויות, וכל המושפע משם הוא מבורך. כי אל שומע תפילות ותחנונים אתה – נלע"ד שאנו מבקשים לקבל ממקור הרצון העליון, לא מחמת זכויותינו אלא רק בזכות שאנו מתחננים, וכאשר אדם מתפלל בלשון תחנונים יכול לעורר את הרצון העליון. [טוב לבקש במקום זה על עוונותיו ועל פרנסתו כמ"ש בשער הכוונות (דנ"א ע"ג) וזה נוסחו רבונו של עולם חטאתי עויתי ופשעתי לפניך יהי רצון מלפניך שתמחול ותסלח ותכפר לי על כל מה שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך מיום שנבראתי עד היום הזה. ויוסיף לבקש על הפרנסה וזה הנוסח המובא בפרי עץ חיים (שער העמידה פי"ט) ויהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי, שתתן לי ולכל הסמוכים על שלחני היום ובכל יום ויום מזונותינו בכבוד ולא בביזוי, בהיתר ולא באיסור, בזכות שמך הגדול (דיקרנוס"א גימטריא חת"ך עם שלש אותיותיו) היוצא מפסוק והריקותי לכם ברכה עד בלי די, ומפסוק נסה עלינו אור  פניך ה', ואל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם כי אם מידך המלאה. וביום שאין בו תחנון ידלג על נוסח הוידוי ויאמר את הבקשה על הפרנסה, אלא שיזכיר ברמז ויאמר כך: יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלקי אבותינו שתזכני לעסוק בתורה לשמה במצוות ובגמילות חסדים ויהיו כל מעשינו לשם שמים, ותזכנו להשלים תיקון נפשנו בגלגול זה, ותפרנסנו פרנסה טובה בהיתר ונחת ובריוח בזכות שמך הקדוש היוצא מפסוק והריקותי לכם וכו', ומפסוק נסה עלינו אור פניך וכו'. כן כתב הרב חיד"א במורה באצבע (סי' ב' אות כח)]. ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו, חננו ועננו ושמע תפילתינו – (יכוין שם ארארית"א והמכוין בשם זה אין תפילתו חוזרת ריקם כמ"ש הרב חיד"א) נלע"ד לבאר שאנו מבקשים מעט מעט, כי בתחילה אנו מבקשים רק "ריקם אל תשיבנו" ומייד כאשר אנו נענים אנו שבים ומבקשים "חננו" במתנת חינם "ושמע תפילתנו" דהיינו כל מה שביקשנו. כי אתה שומע תפילת כל פה – נלע"ד לבאר דאפי' תפילת רשעים אתה שומע כאשר מתפללים מעומק הלב, כמו ששמעת זעקת עשיו הרשע, ודמעות אם סיסרא וכדו' וא"כ בודאי תשמע תפילתינו. שומע תפילה - התפילה היא רמז לשכינה, כמ"ש בזוהר (תזריע מט:) ואנו מבקשים שהקב"ה יקבל את השכינה ויתייחד אליה בבקשתינו, וכוונה זו תועיל מאד לאדם המתפלל הן ברוחניות לזכות לאור השכינה ולחכמת התורה, והן בגשמיות לעשות את כל צרכו. ויכוין עוד שכל תפילות ישראל יחד נעשות עטרה אחת שלימה לכבוד הבורא יתברך, ולכן אנו אומרים שומע תפילה ולא שומע תפילות.

ברכת המחזיר שכינתו לציון

רצה – יכוין רצה גימטריא אלהים במילוי ה' (אלף למד הה יוד מם) ורצה אותיות צרה, ועל ידי שם זה תתהפך הצרה לרצון, ועת צרה היא ליעקב וממנה יוושע. ואשי ישראל – שהתפילה תהיה במקום קרבן, משום שהכוונה היא העבודה, ואותה תקבל ברצון, וכן יכוין על התעניות שמתענים ישראל ומקריבים בזה חלבם ודמם. ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך – שנזכה שתפילותינו יגיעו לרצון העליון וייעשו עטרה לבורא. המחזיר שכינתו לציון – יצייר בדעתו כאילו רואה השכינה גולה בעיניו ומבקש ומתחנן בעדה שתשוב בקרוב לציון ויזכה לראותה עין בעין, ויכוין שמובטחים אנו בישועתו שיחזיר השכינה לציון, וממילא מייד כורע במודים בברכת ההודאה הכוללת, וכן ההודאה על זה שמחזיר שכינתו לציון (כמ"ש בכוזרי מאמר ג' אות יט).