כוונות נוספות באלקי נצור

1. כשאומר יהיו לרצון אמרי פי, יכוין שפסוק זה רומז על כל העולמות כולם, ומייחד התפילה למעלה הן בדיבור הן במחשבה, ויש בפסוק זה עשרה יודי"ן כנגד עשר ספירות ובכל תיבה יש יו"ד חוץ מ"לרצון" ובמקומה יש ב"יהיו" שתים, והם תשע תיבות שיש בהם יו"ד כנגד ארבעה מילואי הוי"ה שהם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן אשר כל סודות התפילה תלויים בהם. עי' בזוהר חדש (ח"א כי תישא עו.) וז"ל "יהיו לרצון קמי עתיקא קדישא, אמרי פי – דא פה דיליה, והגיון לבי – דא לב השמים, לפניך – אלין פנים עילאין דמטמרין ואתגליין בעת רצון, הוי"ה – דא ימינא, צורי – דא שמאלא, וגואלי – דא אמצעיתא". ובזוהר (פרשת וישלח קסט.) פירש את פשט הדברים: אמרי פי – אלו דברים המפורשים בפה בתפילה, והגיון לבי – אלו דברים שבלב שאין יכול להוציאם בפה, והם יותר עליונים כולם יתקבלו ברצון. וכ"כ היעב"ץ בסידור בית יעקב (דף עד). ובשער הכוונות (דל"ח ע"ב) כתב לכוין תיבת "יהיו" גימטריא א"ל, וראשי תיבות "לרצון אמרי פי" =אלף (1000), ושם שדי מלא, שי"ן דל"ת יו"ד גימטריא תתי"ד (814) ועם שם אל מלא אל"ף למ"ד הכל גימטריא אלף. נמצא שתכוין בשתי שמות אל שדי מלאים, עוד תכוין שפסוק זה בו עשר תיבות בכל אחת יש אות י' חוץ מתיבת לרצון, אבל בתיבת יהיו יש שתי יודי"ן להשלים לעשרה, אבל בפועל יש יו"ד רק בתשע תיבות והם כנגד תשע יודי"ן שיש בהויו"ת דע"ב (יוד קי ויו קי) ס"ג (יוד קי ואו קי) מ"ה (יוד קא ואו קא) ב"ן (יוד קק וו קק), ותכוין שעל ידי כן בפסוק זה נרמזים ונכללים ארבע הויות אשר כל סודות התפילה תלויים בהם.
2. נוהגים לומר נוסח אלקי נצור גם בשבת ויום טוב, ואף שיש בנוסח זה כאילו שואל צרכיו כלפי המקום, ואין שואלים צרכים פרטיים בשבת, מכל מקום מכיון שזהו טופס תפילה קבוע אין זה נראה כשאילת צרכיו. וכן מצינו לגבי מי שרגיל לומר כל השנה "אלקי עד שלא נוצרתי איני כדאי, שיכול לומר כן אף בשבת. כ"כ בשיירי כנה"ג (הגה"ט) "ונוהגים לאומרו בשבת ויו"ט אע"פי שמלשונו נראה שהוא לשון תפילה ותחנונים, וכתיב בפסקי רקאנטי ז"ל (סי' כט) דקיי"ל שאסור לאדם לתבוע צרכיו בשבת, הני מילי שלא יעשה הוא תפילה ותחנונים מעצמו ויתפלל, אבל טופס תפילה מותר, הלכך אומר בשבת אחר התפילה אלקי נצור. ועי' במהר"ם מינץ (סי' פז אות ה') שמי שנוהג לומר בכל יום אלקי עד שלא נוצרתי איני כדאי וכו', יאמרנו אפי' בשבת, והביאו הכנה"ג (הגה"ט), וכתב ע"ז כה"ח (סק"ג) מיהו עכשיו אין נוהגים לאומרו כי אם ביום הכיפורים בלבד.
3. כל בעל תשובה יאמר אלקי נצור בדמעה ובכוונה גדולה. כן כתב ספר חסידים (דף עד ע"א) והביאו היפה ללב (סוף אות ב').
4. טוב לומר מזמור למנצח בנגינות בצורת המנורה קודם אמירת אלקי נצור אחר סיום יהיו לרצון, ובפרט אם יהיה בתפילת שמתפלל עם הנץ החמה וגם בכל התפילות, ותכוין שבו שבעה פסוקים חוץ מפסוק א' ומ"ט תיבות ותצליח בכל מעשה ידיך. בשער הכוונות (די"ד ע"א) איתא וז"ל "תאמר בכל יום אחר תפילת ערבית ומנחה ושחרית אחר העמידה קודם אלהי נצור מזמור (תהילים ס"ז) והוא למנצח בנגינות מזמור שיר, אלהים יחננו וגו', ויכוין שיש בו שבעה פסוקים זולת פסוק ראשון ויש בו מ"ט תיבות וכוונתם במזמור נרמזה בכוונת העומר, ועוד יכוין כי ראשי תיבות שלשת הפסוקים הראשונים הם אל"י וראשי תיבות וסופי תיבות פסוק האמצעי הם י"ה, וראשי תיבות שלשת פסוקים אחרונים הם הכ"ם כמנין שם אדני, וסופי תיבות שלשה פסוקים אחרונים הם מו"ץ כמנין קול, הרי נתבאר כי שבעה פסוקים הנזכרים (ראשי תיבות) הוא אלי יא"י ועולה כמניין שם ע"ב, וסופי תיבות כל הששה פסוקים זולת פסוק האמצעי הם (גימטריא) קול אדני, וראשי תיבות וסופי תיבות פסוק האמצעי הוא י"ה, נמצא קול אדני י"ה ע"ב, גם תכוין כי מספר כל האותיות של זה המזמור הוא רי"ו אותיות שבשם ע"ב הנזכר". עכ"ל. ועי' בשבט מוסר (פל"א יא) כתב "כל האומר מזמור למנצח בנגינות בצורת המנורה בכל יום בהנץ החמה לא יקרה לו שום מקרה רע, וחשוב לפני הקב"ה כאילו הוא מדליק נרות בבית המקדש, ויסתכל בצורת המנורה ולא יהא ניזוק כל היום". וכ"כ הרב חיד"א בצפורן שמיר (ב' יח), ובכף אחת (אות כו), ואף שאנחנו עומדים בשעת הנץ ואין אנו אומרים למנצח מייד בהנץ החמה, עי' בארחות ציון (פ"ז את פח) בשם מר אביו הגה"צ רבי סלמאן מוצפי זצ"ל שנחשב הדבר כשעת הנץ החמה דכתפילה אריכתא דמיא, וכתב שכן היה נוהג חוץ מאם החזן התחיל החזרה היה מקצר ואומר אלקי נצור בלבד ופוסע שלש פסיעות.
5. כתבו חכמי הקבלה בשם רבנו הרמ"ע מפאנו ז"ל, טוב לומר קודם אלקי נצור מזמור "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים וגו', וכתב הרמ"ע מפאנו שהוא מסוגל שימצא האדם את בת זוגו, ויאמרנו בכוונה ויראה גדולה לכבודו של הקב"ה. כן איתא בספר עשרה מאמרות לרבנו מנחם עזריה מפאנו ז"ל, וז"ל "ויש לומר קודם אלהי נצור שיר למעלות אשא עיני אל ההרים וגו' ואז יהיה אהוב למעלה ונחמד למטה כשיאמר אותו ביראה גדולה, ולא לצפות לשום טובה חלילה רק לעשות נחת רוח ליוצרנו כי אין טובה גדולה הימנה". ובמקום אחר כתב למי שרוצה למצוא בת זוג הגונה יאמר מזמור זה בסיום כל תפילה משלש תפילות וטוב לו, והעתיקו דבריו הרב חסד לאלפים (סי' קיד סעי' כב) ובספר אור צדיקים לרבינו מאיר פאפירש (סי' כו אות ד') וכ"כ הרב חיד"א בצפורן שמיר (סי' ב' אות לא) והרב בן איש חי (ש"א פרשת בשלח אות כג).