ברכת שומע תפילה

1. יתאמץ בכוונה גדולה לומר ברכת שומע תפילה כי בה מעלה השכינה למעלה ואיתה עולים תפילות ישראל כולם, ונעשים עטרה בראשו של רבון העולמים, ויחשוב בלבו שאם יש בידו איזו עבירה שבשבילה חס ושלום תפילתו מתעכבת מלהתקבל הנה הוא שב ממנה ויבכה על עוונותיו. בזוה"ק (תזריע מט:) איתא "תאנא רבי יוסי שומע תפילה עדיך דא קודשא בריך הוא, רבי חזקיה אמר שומע תפילה שומע תפילות מיבעי ליה? מהו שומע תפילה אלא תפילה דא כנסת ישראל דאיהי תפילה דכתיב ואני תפילה, ודוד בגין כנסת ישראל קאמר לה, ומה דאמר ואני תפילה כולא חד ועל דא שומע תפילה ודא תפילה של יד דכתיב על ידכה בה"א". ובספר עבודת הקודש לרבינו מאיר בן גבאי (ח"ג פל"ז) כתב שבלשון הפסוק "ואני תפילה" יש רמז לשכינה הנקראת "אני" ונקראת "תפילה" והוא האדון בעל הרחמים מקבלה אליו ומתייחד בה בבקשתינו. ובספר ארחות ציון (ח"ב פ"ז אות סב בהערות) הביא בשם אביו הגה"צ רבי סלמאן מוצפי זצ"ל שכוונה זו תועיל מאד לאדם המתפלל הן ברוחניות לזכות לאור השכינה ולחכמת התורה והן בגשמיות לקבל תפילותיו ולעשות כל צרכו, ושכן כתב בשער הכוונות (דל"ז ע"א) ואמנם שם כתב האריז"ל לכוין בהוי"ה בניקודים שונים, מכל מקום למתפלל פשט ומכוין בפירוש המילים תועיל מאד כוונתו. ועי' בשל"ה הקדוש (בשלח, תורה אור ה') כתב כי מכל תפילה של כל ציבור נעשית עטרה קטנה לחיי העולמים, וכשנשלמות כל תפילות ישראל מתחברות כולם ונעשות עטרה אחת גדולה ולכן אמר שומע תפילה ולא תפילות. ע"כ. ובספר חסידים (סי' תריב) כתב בשם ספר התשובה לרבנו סעדיה גאון ז"ל שבשביל שבעה דברים אין תפילת האדם נשמעת והם – א) שכבר נחתם גזר דינו, ב) המתפלל בלא כוונה, ג) מי שאינו מקשיב לדברי תורה. ד) מי שאינו שומע זעקת העניים. ה) העושק והגוזל. ו) המתפלל ללא נקיות וטהרה. ז) כשחס ושלום גברו עוונותיו ומתפלל בלי תשובה. ועי' שם עוד (סי' תשע) שיזהר האדם שלא ישב או יעמוד בתפילה אצל אדם רשע כי השכינה מתרחקת משם ותפילתו אינה נשמעת. אמנם אם מרחיק מן הרשע ד' אמות מספיק, כ"כ בארחות ציון שם. ועי' בסדר היום (תפילת עמידה) שכתב שאם ישוב בתשובה ויבכה לפניו בודאי לא תשוב תפילתו ריקם ואפי' היה מלא עבירות כי שערי דמעה לא ננעלו.
2. בברכת שמע קולנו יכול לשאול כל צרכיו וענייניו הן ברוחניות והן בגשמיות וידבר אל ה' יתברך כבן המתחנן אל אביו על כל דבר הנחוץ לו כגון אם צריך שידוך לו או לילדיו, ואם יש לו איזה פגישה חשובה או מכרעת, או צורך לילך אל השלטונות או סחורה ועסק או תחילת עבודה או נסיעה יתפלל בצחות לשונו, ובפרט בעניינים הדרושים לו באותו יום, ומ"מ ישתדל לקצר בדבריו, וכך טוב יותר. בגמ' ע"ז (ח.) איתא "אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה שואל אדם צרכיו בשומע תפילה" וכ"פ הרי"ף (בגמ' שם) והרמב"ם (פ"ו מהלכות תפילה ה"ב) והרא"ש (ברכות פ"ה סי' כא) ובזוהר הקדוש במדרש הנעלם (חיי שרה קכא.) כתב "ת"ר היוצא לדרך יתפלל שלש תפילות, תפילה שהיא חובה של יום, ותפילת הדרך על הדרך שהוא עושה, ותפילה שיחזור לביתו לשלום, ולימא להו להני שלש אפי' באחד? יכיל למעבדיה, דתנינן כל שאלותיו של אדם יכול למכלנינהו בשומע תפילה, וכ"פ מרן השו"ע (סי' קיט סעי' א') "ובשומע תפילה יכול לשאול כל צרכיו שהיא כוללת כל הבקשות". ועי' ביערות דבש (ח"א דרוש א') "בברכת שמע קולינו ישים כל מגמותיו לה' להתפלל לו על כל צרכיו אפי' דבר קטן או גדול, אם צריך לעשות שידוך לעצמו או בניו ובנותיו יתפלל להשם, לסחורה יתפלל להשם שיצליח אותו ויוליכו בדרך הישרה, כללו של דבר אין דבר מה שרצונו לעשות בו ביום שלא יתפלל לה' להצליחו, ואין צריך לומר אם יש לו חס ושלום איזו צרה בתוך ביתו שצריך להתפלל, וכן אם יש לו איזו שמחה שיתפלל שלא יחטא בשמחה ולא יקרהו עוון שלא תהיה חס ושלום שמחה שאחריה תוגה ואף כי לשונו עלגת ואינו יודע להתפלל בלשון עברי כראוי הוא חביב לפני הקב"ה כאילו הרבה להתפלל בלשון רחבה שפה ברורה ונעימה". עכ"ל.
3. על פי דברי הזוהר ורבינו האריז"ל יש לומר וידוי על חטאיו בברכת שומע תפילה, כמ"ש לעיל. בזוהר הקדוש (בלק קצט:) איתא "לבתר לשואה גרמיה גו חסידים בשומע תפילה לפרשא חטאוי דהכי אצטריך יחיד בשומע תפילה בגין לאתדבקא בימינא דפשוטא לקבלא לאינון דתבין וכדין אקרי חסיד". ועפי"ז מובא בשער הכוונות (דל"ז ע"א) "וראוי מאוד אל האדם שבאומרו תפילת הלחש יאמר וידוי בשומע תפילה, אנא ה' חטאתי עויתי ופשעתי לפניך". עכ"ל. ועי' בספר מורה באצבע (ג' קכו) שכתב נוסח תפילה זו "מודים אנחנו לפניך בבושת פנים בחרפה וכלימה שחטאנו עוינו ופשענו לפניך ועברנו על מצוות דאורייתא ודרבנן והרע בעיניך עשינו, והרי אנחנו מתחרטים חרטה גמורה ואנחנו רוצים בלב שלם לשוב בתשובה שלימה, ויהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלקי אבותינו שתזכנו לשוב בתשובה שלימה ותמחול ותסלח ותכפר לכל חטאתינו ופשעינו ותמלא כל השמות שפגמנו בהם ותוציא לאור כל ניצוצות הקדושות אשר נתפזרו על ידינו וישוב הכל לאיתנו הראשון ותזכנו לקיים כל מצוותיך ולעסוק בתורה לשמה ותצילנו מיצר הרע, ותפרנסנו פרנסה טובה בזכות שמך הקדוש הממונה על הפרנסה (דיקרנוס"א גימטריא חת"ך עם שלש אותיותיו)". עכ"ד. ובאורחות ציון (פ"ז אות סד בהערות) הביא שמו"ר אביו אמר לו שעדיף לומר את הנוסח האמור בשער הכוונות (דנ"א ע"ג) וז"ל "רבונו של עולם חטאתי עויתי ופשעתי לפניך יהי רצון מלפניך שתמחול ותסלח ותכפר לי על כל מה שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך מיום שנבראתי עד היום הזה" ולאחר מכן יבקש על הפרנסה, והטעם משום שתפילה זו קצרה יותר וגם יצאה מתחת ידי המהרח"ו נאמן ביתו של האריז"ל.