ביאור ברכת תקע בשופר

1. יכוין בברכת 'תקע בשופר' – תקע בשופר גדול, באיכות ובמעלה, דהיינו קרן ימין של אילו של יצחק, ועל ידו תהיה חירות מהאומות ומיצר הרע, ויכוין כי תק"ע גמטריא ב' פעמים מנצפ"ך כנגד אותיות פתוחות ואותיות סופיות, עם עשר אותיותיהם, שעל ידי גילויים תיפדה השכינה מהגלות, והנשמות המגולגלות יתוקנו, והמתים יחיו, והגלויות כולם יתקבצו לירושלים ויכלו כל נשמות שבגוף. בתיקוני הזוהר (תיקון כ"א נב.) איתא "שופר איהי שכינתא עילאה [בינה], תקע דילה שכינתא תתאה [מלכות] דאמר בה ותקע כף ירך יעקב בגלותא בההוא זמנא סלקא מן גלותא בשופר גדול ואתקריאת תקע בשופר גדול לחירותינו" ע"כ. והרוקח פירש (סידור התפילה אות נד) "שעתיד הקב"ה לתקוע בשופר בקרן איל יצחק ויתקע לכנס הגלויות, ועתה אנו מתחננים לפני חנון ורחום ואומרים תקע ושא נס לקבץ נידחינו בכל מקום שהם קבצם כי קבצם כאן מעט וכאן מעט, כמו וקובץ על יד ירבה, וקבצינו יחד לא כעזרא כל הקהל כארבע רבוא אלא קבצנו מארבע כנפות הארץ". ע"כ. והאבודרהם (שמונה עשרה) פירש "תקע בשופר על שם והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, לחירותינו על שם לקרוא לשבויים דרור ותרגום דרור (ויקרא כה י) חירותא, וזה מדבר על עת ביאת הגואל שיגלה במהרה בימינו להוציאנו ממאסר האומות, ושא נס על שם ונשא נס לגויים ואת נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות כל הארץ" ע"כ. ובערוך השלחן (סי' קיח סעי' א') כתב דהגאולה תהיה על ידי תקיעת שופר כדכתיב והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול". וזה כדברי הזוהר דלעיל. ורבינו האריז"ל כתב בשעה"כ (דף לו ע"ג) כי תקע הוא בגימטריא שני פעמים מנצפ"ך שהם הגבורות והם כפולות מנצפ"כ םןץף"ך = תק"ס ועם עשר האותיות הרי תקע, והם בהוד וניתנים אל היסוד דמלכות ושם נמתקים ע"י הבינה הנקראת שופר גדול" ועי' בדברי הרמ"ק בפרדס רמונים (שער כט פ"א) שברכה זו היא בסוד גאולת הנשמות היוצאות לחירות וכן גאולת השכינה המוחלטת. ובשושן סודות (אות קח) לרבינו משה נכד הרמב"ן שכתב בשם המדרש פירוש שופר גדול כי עתיד מיכאל השר הגדול לגלול רקיע ששמו וילון ולתקוע בו שש תקיעות, האחת תוקע כל העולם מתבהל וחיל כיולדה מתחולל, השנית בא הרוח ומקרב עצם אל עצמו, השלישית מוריד עליהם טל ומתדבקים העצמות הגידים הבשר והעור נרקם עליהם מלמעלה, הרביעית זורק בהם נשמה ועושה להם מחילות תחת הקרקע ובאים לירושלים, החמישית הקברים נפתחים ומבצבצים ועולים כעשב הארץ, השישית הולכים כולם ומשתחוים לאדון מחיה מתים, וזה שאמר הכתוב "ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים וכו'". עיי"ש שמאריך בהסבר הברכה על פי הסוד. ובשלמי ציבור (קלא ע"א) פירש "תקע בשופר גדול היינו גדול באיכות ובמעלה, כי על ידו יהיה חירות לכל ישראל ולארץ ישראל, גם נקרא גדול שהוא קרן ימין של אילו של יצחק אבינו, גם נקרא גדול בשנים שהוא מששת ימי בראשית, ועי' בזוהר (ואתחנן רסו:)". ובסדר היום (תפילת העמידה) כתב "מתפללים שימהר ויחישה חירותינו ויגיע היום שנאמר בו יתקע בשופר גדול וגו', ועניין ברכה זו על קיבוץ הגלויות וכינוס נידחינו מארבע כנפות והיא ביאת משיחנו שייגלה במהרה בימינו ומסיים בה מקבץ נדחי עמו ישראל סבא, אשר בניו מפוזרים ונדחים ממנו אם כשיוסף נאבד ממנו ואם כשמעון שנלקח במצרים ואם כבנימין שפחד עליו וכולם קבצם לו כאחד ושמח בהם שמחה גדולה כן אנו מתחננים לאל יתברך ויתעלה שיקבץ נידחנו ופזורינו בכל פאות העולם ונהיה לעם אחד וישמח בנו אבינו ישראל ונשמח בו". עכ"ד. והרב יערות דבש (ח"א דרוש א') כתב ירבה בדמע להתפלל על קיבוץ גלויות וקריאת דרור בארץ ישראל שהוא בשופר, ומאוד יחרד האיש באמרים לו למה אתה חרד ונכנע והשיב אם אני נח במקצת הנה באזני קול שופר מיום הדין הגדול והנורא ויחרדו כל אברי, וישראל במתן תורה שמעו קול שופר חשבו שהוא שופר של יום הדין הגדול וחרדו ככתוב ויחרד כל העם אשר במחנה, וכן יצייר תמיד כאילו נשמע קול שופר באזניו ותגעש ארץ לקול שופר הוא שופר של יום הדין, ובהתפללו לקבץ פזורים יכוין לקבץ כל גלגולים שיש בעולם כי אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף (יבמות סב.) כי כל ישראל הם בכלל גוף אחד ויהיו נכללים כל הנשמות מגלגולים, אוי לנו בזכרנו עונש הגלגול אשר אדם ישוב לימי עלומיו ותחת אשר יצא מעולם חושך וצלמות ישוב שנית לעולם אפל, ויהי תינוק בן יומו מלוכלך בצואה ויעברו עליו הרפתקאות רבות אוי לאותה צרה ועל ידי חטא קרי בעוונותינו הרבים מאחרים ומוסיפים הניצוצות הקדושות בתוך הקליפות ומעכבים הגאולה, ולכך עלינו להתפלל שיהיו הנדחים הם המגולגלים בדומם צומח חי ומדבר מתוקנים ולכך מאוד יש להתפלל בברכה זו להוריד כנחל דמעה אולי יחונן השם צבאות". עכ"ד.
2. כשאומר "יחד מארבע כנפות" יכוין באותיות הסמוכות לאותיות הסופיות בשם הקדוש חב"ו, ועל ידי שם זה יקבץ השם יתברך כל ניצוצי הנשמות שהתפזרו על ידי הקרי שלא במקומם וישיבם אל מקומם הראשון בסוד חיל בלע ויקיאנו וישארו הקליפות פגרים מתים, ויש נוהגים לומר שם נוסח תפילה מיוחדת לעניין זה, וטוב לאומרה בימי השובבי"ם. כמ"ש רבנו מאיר פאפירש ז"ל בספרו אור צדיקים (סי' ב' שער התפילה מא) "ברכת תקע בשופר מסוגלת להתפלל על פיזור הקרי בין הקליפות בר מינן, שיתקבצו יחד אל הקדושה על ידי שם הקדוש חב"ו הנרמז בפסוק חיל בלע ויקיאנו אף שבלעו הסטרא אחרא חיל גדול של טיפות קרי מן בר ישראל עם כל זה ויקיאנו מוכרח הוא להקיא אותם בעל כרחו על ידי שם הנרמז בראשי תיבות בפסוק חיל בלע ויקיאנו ומרומז כוונה זו באמרו וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ האותיות הקודמות לאחרונות הם שם הנזכר שיקובצו טיפות הנידחות בין הקליפות על ידי שם זה שהוא אחד מעב שמות, וכה יאמר אחר שיאמר וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ בכוונה הנזכרת: יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שכל טיפה וטיפה שיצאה ממני שלא במקום מצוה הן באונס הן ברצון, בין בשוגג בין במזיד, בין ער בין ישן, בין במתכוין בין שלא במתכוין שתחזירם למקום הקדושה למען שמך הגדול והקדוש היוצא מפסוק חיל בלע ויקיאנו והטוב בעיניך עשה ברוך אתה ה' מקבץ נדחי עמו ישראל" עכ"ל. ועי' לרבינו חיים פלאג'י בספר זכירה לחיים (אמור פרשה כט) ששם זה מסלק יצר הרע, ובספרו נפש חיים (ת, לו) הוסיף שמסוגל לחכמת התורה ולפרנסה.