ההולך בדרך והנמצא במקום סכנה כיצד יתפלל

1. מדינא דגמרא בשעת הדחק כגון שהוא עומד בדרך, או שהוא במקום שהוא טרוד וירא שיפסיקוהו באמצע תפילתו, או כאשר אינו יכול להתפלל בכוונה תפילה ארוכה, תיקנו שיתפלל ג' ברכות ראשונות וג' ברכות אחרונות, וברכה אחת באמצע הכוללת את כל ברכות השמו"ע ונקראת ברכת "הביננו" ובזמנינו אין נוהגים להתפלל הביננו כלל. במשנה ברכות (כח:) איתא "רבן גמליאל אומר בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה, ר' יהושע אומר מעין שמונה עשרה". ובגמרא (כט.) הקשתה "מאי מעין י"ח? רב אמר מעין כל ברכה וברכה, ושמואל אמר הביננו ה' אלקינו לדעת דרכיך, ומול את לבבנו ליראתך, ותסלח לנו, להיות גאולים, ורחקנו ממכאובינו, ודשננו בנאות ארצך, ונפוצותינו מארבע תקבץ, והתועים על דעתך ישפטו, ועל רשעים תניף ידך, וישמחו צדיקים, בבנין עירך ובתיקון היכלך, ובצמיחת קרן לדוד עבדך, ובעריכת נר לבן ישי משיחך, טרם נקרא אתה תענה, ברוך אתה ה' שומע תפילה. ופירש רש"י שנחלקו רב ושמואל דלרב צריך ברכה וחתימה בקוצר על כל הברכות, ולשמואל אומר ברכה אמצעית אחת כוללת את כולם וחותם שומע תפילה בלבד. וכתב ב"י דמשמע בגמרא דהלכה כשמואל שכל הפרק מדבר בהביננו אלמא הכי קיימא לן וכן פסקו כל הפוסקים. אמנם קיי"ל דאין אומרים ברכת הביננו אלא בימות החמה בלבד, אבל בימות הגשמים שצריך להזכיר טל ומטר אין אומרים הביננו, כמ"ש שם בגמ', וכן אין אומרים אותה במוצאי שבת ויום טוב משום שצריך להבדיל בחונן הדעת, כמ"ש שם בגמ', ואף שבגמ' שם הקשו ד"הביננו לדעת דרכיך" משמע שכולל גם את עניין המבדיל בין קודש לחול, והגמ' נשארת בקשיא, מ"מ דעת רבינו האי והרי"ף (יט:) והרא"ש (סי' יג) וה"ר יונה (שם ד"ה מפני) פסקו שאין מתפללים אותה במוצ"ש וכן פסק הרמב"ם בפ"ב מהלכות תפילה (ה"ד) ורבינו יונה ודלא כהרשב"א (כט. ד"ה מתקיף) שכתב דמסתברא דאפילו במוצאי שבת ויום טוב אפשר לומר ברכת הביננו, ושכן פסק הר"י בן גיאת. אמנם כל ההיתר לומר ברכת הביננו אינה אלא בשעת הדחק, וכ"פ הרי"ף והרא"ש וכן פסק הרמב"ם בפ"ב מהלכות תפילה (ה"ב). ורבינו יונה הוסיף בחידושיו לברכות (ג. ד"ה היה) שה"ה אם עומד במקום שהוא טרוד ורואה שיפסיקוהו או שלא יכול להתפלל בכוונה תפילה ארוכה כל כך, יכול להתפלל הביננו אפי' בתוך העיר. והנה בגמרא (כט.) איתא "לייט עליה אביי אמאן דמצלי הביננו", וכתבו התוספות (ד"ה לייט) שכך הלכה וכ"פ בהגמ"י (פ"ב מהלכות תפלה אות א), ויש פוסקים הנוקטים שרק בעיר לייט אביי, אבל בדרך מותר להתפלל הביננו, ובסמ"ג (עשין יט קב:) כתב שאביי קילל דווקא למי שמרגיל עצמו לעשות כן תמיד בלא שום טעם ואונס כלל, אבל בשעה"ד מותר להתפלל. וכ"פ השו"ע (סי' קי סעי' א') שבשעת הדחק אומר הביננו. ומ"מ כתב הבאה"ל (ד"ה או שלא) שבזמנינו אין נוהגים לומר הביננו והטעם: א) מפני שאם נבא לקצר מחמת טרדה, לא נתפלל לעולם תפילה שלמה מחמת רוב הטרדות בימינו. ב) ועוד טעם דדווקא בימיהם שהיו מכוונים הרבה בתפילה, תקנו ברכת הביננו שיאמר אותה בזמן שקשה לו לכוין, אבל בדורות אלו שאין אנו מכוונים בתפילה כל כך, אין לומר הביננו. ג) ובכף החיים (סק"ה) כתב טעם משום שאין אנו יודעים את הנוסח הראוי.
2. פועלים העובדים בשכירות אצל בעל הבית, הולכים לבית הכנסת ומתפללים בעשרה ונושאים כפיהם ועוברים לפני התיבה, ואין יכול בעל הבית לעכב עליהם. עי' ברמב"ם (פ"ה מהלכות תפילה ה"ח) שכתב שפועלים דינם כשעת הדחק ולכן אם מקבלים שכר מבעל הבית צריכים להתפלל הביננו בלבד, ובב"י בשם הגמ"י (פ"א מהלכות ברכות אות ט') כתב דהאידנא אדעתא דהכי משכירין הפועלים שיהיו קורין ומתפללים כשאר כל אדם. וכ"פ מרן השו"ע (סעי' ב'). ועי' במשנ"ב (סקי"ב) שהביא בשם הפמ"ג (א"א סק"ז) שמ"מ אף בזמנינו אין לפועלים לירד לפני התיבה, וכתב עליו המשנ"ב שאם אין הזמן מתאחר יותר על ידי כך, מותר להם לרדת לפני התיבה, וכ"כ הפר"ח לעניין נשיאת כפים שמותר להם לשאת כפים.
3. חיילים הנמצאים בפעילות מבצעית ואינם יכולים להתפלל, או מי שנמצא במקום גדודי חיה וליסטים מתפלל  תפילה קצרה בנוסח זה: רבון העולמים צרכי עמך ישראל מרובין ודעתם קצרה, יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו, ולכל גויה וגויה די מחסורה, והטוב בעיניך עשה, ברוך אתה ה' שומע תפילה" ואינו מברך ג' ברכות לפניה ולאחריה, ולכן אם הגיע למקום יישוב קודם שעבר זמן תפילה ויכול להתפלל, חוזר ומתפלל, ואם עבר זמן התפילה יתפלל בתפילה הבאה תפילת תשלומין. בגמ' שם (כח:) תנן ר' יהושע אומר המהלך במקום סכנה מתפלל תפילה קצרה והגמרא (כט:) הביאה מחלוקת בברייתא מהו נוסח תפילה זו ונפסק כמאן דאמר צרכי עמך ישראל מרובים ודעתם קצרה וכו'. ומבואר שם בגמ' (ל.) יכול לאומרה מהלך, ואינו אומר ג' ראשונות ואחרונות, ולכן כאשר הגיע למחוז חפצו חוזר ומתפלל וכ"פ  הרמב"ם (פ"ד מהלכות תפילה הי"ט) וכ"פ הטשו"ע (שם סעי' ג'). ועי' במשנ"ב (סקט"ו) שאם עבר זמן תפילה יתפלל בתפילה הבאה תפילת תשלומין, ואם עבר זמן שתי תפילות אין לו תשלומין אלא לתפילה אחת.