שצריך להסדיר תפילתו במועדים ובראש חודש

1. במועדות ובראש חודש, צריך להסדיר תפילתו קודם שיתפלל, כדי שתהיה תפילתו שגורה בפיו. כן איתא בגמ' ר"ה (לה.) מימרא דרבי אלעזר א"ר אבא שצריך אדם להסדיר תפילתו, ואומרת הגמ' מסתברא מילתיה דרבי אלעזר בברכות של ראש השנה ויום הכיפורים ושל פרקים, אבל דכל השנה לא. איני והא רב יהודה מסדר צלותיה ומצלי? ומשני שאני רב יהודה כיון דמתלתין לתלתין יומין הוה מצלי, כפרקים דמי, נמצא שכל תפילה שמתפללים פעם בחודש, צריך להסדיר אותה, ולכן נוקט הרמב"ם שתפילה של ראש חודש צריך להסדיר. והנה הטור למד שהרי"ף (ברכות כג.) והרא"ש (שם פ"ה סי' ז) חולקים וסוברים שאין צריך להסדיר את תפילת ראש חודש, שכתבו "וכמה הוא של פרקים, משלשים יום",  וכיון שמר"ח לר"ח אין ל' יום שלמים, א"כ אין צריך להסדיר את תפילת ראש חודש. והב"י (סי' ק') נוקט שאין הכרח שהרא"ש והרי"ף חולקים על הרמב"ם דהא איכא לפרושי דמשלשים יום ואילך היינו כשחוזר להתפלל ביום תשלום שלשים שהתפלל אותה תפילה צריך להסדיר וזהו מראש חודש לראש חודש וכדברי הרמב"ם. והנה מרן השו"ע (סי' ק') פסק "תפילות של מועדות ושל ר"ה צריך להסדיר תפילתו קודם שיתפלל וכו'" משמע דשל ראש חודש אין צריך להסדיר. אמנם כה"ח (סק"א) כתב דזהו ט"ס במרן וצ"ל "ר"ח" במקום "ר"ה" ושכך הגירסא בשלחן ערוך הישן הנדפס בשנת שכ"ז בחיי מרן.
2. וכל זה כשמתפלל בעל פה, אבל אם מתפלל מתוך סידור, מותר, שהרי רואה מה שמתפלל. כן כתב רבינו מנוח (ספר המנוחה שם) דהא דצריך להסדיר תפילתו דוקא כשקורא על פה אבל כשכתובה לפניו לא וצ"ע. וכתב על זה הב"י "ונראה דאפילו כשכתובה לפניו צריך להסדיר כדי שתהא שגורה בפיו בזריזות". והנה אף שמרן פסק להחמיר בעניין זה מ"מ חזינן דמנהג העולם שאין מסדרין תפילתם כלל אפי' של חנוכה ופורים ותשעה באב ושל מועדות וכו' וסומכים על הסידור שבידם. והב"ח כתב על זה שאין מנהג זה נכון כלל, ולכן נקט שראוי להסדיר תפילתו קודם שיתפלל. אמנם הלבוש פסק כהרמ"א וכ"כ הט"ז (סי' ק' סק"א) והגר"ז (סעי' א') וברכ"י (סק"ב) וכתב "כן נוהגין ברוב תפוצות הגולה, ובארץ הצבי שאינם מסדרים שום תפילה וסמכו על חילוק רבינו מנוח, ואפי' שרבינו מנוח כתב וצריך עיון, וגם מרן חלק עליו, חילוק הרבינו מנוח קבעוהו להלכה גדולי ישראל שנות דור ודור מדורותינו, דלא חזינן לרבנן קשישאי וקדישי דמסדרי, משום דהוא חילוק אמיתי ומורגש לחוש עין רואה ואוזן שומעת, דרגילי טובא בתפילות אשר בספר נכתבים" עכ"ל. וכ"כ הפתח הדביר (אות ג') והיפה ללב (אות א' בסופו) כתב דה"ה לש"ץ שאם הוא מתפלל מתוך הסידור מותר. אמנם כתב כה"ח (סק"ג) שכל זה למי שהוא בקי ורגיל בתפילות שאז כשמתפלל מתוך הספר הם כמסודרים אצלו, אבל מי שאינו בקי, צריך להסדיר תפילתו ואפי' אם מתפלל מתוך הספר. ומ"מ אין התפילה מתוך הסידור מועילה אלא רק על התפילה הרגילה, אבל בפיוטים ושאר תפילות שצריך להבין את פירושם, ולתת דעה רבה עליהם ודאי שצריך ללומדם קודם לכן, ולא מועיל ספר. (ט"ז סק"א).
3. ולכן בימים שיש יעלה ויבא, או על הניסים, יתפלל תפילה ראשונה מתוך הסידור, ואח"כ יכול להמשיך ולהתפלל בעל פה. בפמ"ג (מש"ז סק"א) כתב שצריך להסדיר את התפילה בימים אלו, ובפר"ח כתב שנוהגים להתפלל תפילה אחת מתוך הסידור ואח"כ אינם מקפידים שהרי סידרו התפילה הראשונה ודי בכך. אמנם בברכת הלבנה כשאומרה בציבור מנהג העולם שאינם מקפידים לאומרה מתוך הסידור, מכיון שכל הקהל אומרים אותה בקול רם, נמצא שמלמדים זה את זה, אבל האומרה ביחיד חייב לאומרה מתוך הסידור. עי' במחצית השקל שכתב דשלא כדין נוהגים העולם שאומרים ברכת הלבנה בעל פה וגם אין מסדרים את התפילה קודם לכן, ואדרבא ברכה זו צריכה סידור יותר מתפילת ראש חודש, משום שפעמים יוצא שעוברים יותר מל' יום עד שמברך ברכת הלבנה. אמנם בפתח הדביר (אות ב') כתב ליישב המנהג מפני שטעם הסידור הוא כדי שתהא שגורה בפה, וברכת הלבנה כיון שאומרים אותה בקול רם כל הקהל הבאים כאחד הן מלמדים זה את זה, ולהטעות זה את זה לא חיישינן, אע"ג שהם אומרים בעל פה, דאיידי דחביבא להו שבזה זוכים להקבלת פני שכינה יהבי דעתייהו. ולפי"ז כותב כה"ח (סק"ד) דאם אומרה ביחיד צריך להסדיר הברכה קודם לכן.
4. ודווקא ביחיד יכול לסמוך על היתר זה שמתפלל מתוך הסידור, אבל שליח ציבור שעולה להתפלל במועדים צריך שירגיל עצמו בסדר התפילה כדי שיהא בקי יפה יפה. כן כתב האורחות חיים (דף יז סוף ע"ג) דכשם שצריך שילמדו הכהנים חמש שנים הלכות עבודה, קודם שיעבדו, כך צריך להרגיל עצמו ללמוד סדר התפילה וקריאת התורה זמן מרובה קודם שיעמוד להיות ש"ץ כדי שיהיה בקי יפה יפה, וכך אמרו לעולם יסדיר אדם תפילתו ואח"כ יתפלל, ואע"פ שפסקו שאין החיוב כל כך אלא בתפילות של פרקים שהוא מל' יום ולהלן, ובשאר ימות השנה אינו צריך, אעפ"כ אם אינו יודע בעצמו שהוא בקי מאד ויודע להישמר משגיאה, אין לו להכניס עצמו בעבודת ה'  יתברך בדברי קדושה להיות אמצעי בין ישראל לאביהם שבשמים. והביאו היפה ללב (אות א') וכה"ח (סק"ב) ועי' בחידושי אנשי שם (על המרדכי בגמ' שם) "מכאן שכל אדם הרוצה להיות ש"ץ ואפי' יחיד יש לו לחזור התפילה קודם ולסדרה... וכן הלומד תורה יש לו לחזור ההלכה או מה שלומד ד' פעמים, וכן מצינו במדרש שהקב"ה חזר התורה ג' פעמים שנאמר אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה".