שצריך להסיר כל הדברים הטורדים אותו מהתפילה

1. אסור לאדם לנשק בניו הקטנים בבית הכנסת, כדי לקבוע בליבו שאין אהבה כאהבת המקום. כן כתב הדרכ"מ בשם האגודה שכתב בשם הכלבו (פרק כיצד מברכין) וכ"כ הבנימין זאב (סי' קסג) ונפסק ברמ"א (סי' צח סעי' א') וכתב הראשית חכמה (פ"ח משער הקדושה דף קעה ע"א) ולכן ראוי לאדם שכאשר ירצה להתפלל שלא יסתכל בפני שום אדם ואפי' תינוק כדי שלא יבא לחשוב בענייני אותו האדם, אלא בשעה שהוא מתפלל יתקדש ויחשוב שאין לו ייחס וקורבה עם שום אדם אלא עם הבורא נשמתו לבדו, וזה יהיה סיוע גדול לכוונה. והביאו היפה ללב (אות ט') וכה"ח (סוף סקי"ג). ואין להביא ילדים קטנים שלא הגיעו לחינוך לבית הכנסת, משום שהילדים משחקים ומרקדים בבית הכנסת ומחללים קדושת בית הכנסת, וגם מבלבלים דעת המתפללים, אבל אם הגיעו לחינוך אדרבא יביאו לבית הכנסת וילמדהו ארחות חיים לישב באימה וביראה, ויזרזהו לענות אמן וקדיש וקדושה, וגם ילמדהו לברך ולהתפלל מלה במלה ביראה ובכוונה כדי שירגיל מנעוריו, וגם כי יזקין לא יסור ממנה, ובזה יהיה לו נחת רוח לעולם הבא, כי ברא מזכי אבא. כן איתא בשל"ה והביאו מג"א (סק"א) וא"ר (סק"ב).
2. יסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפילה. כתב בספר אור הישר (פי"ד) שהאדם שאינו מכוין בתפילה משתתף עם רוח טומאה ויבא גם השטן בתוכם, ואוי לו ואוי לנפשו, כמה רעה גורם לעצמו. וזהו לכל אדם, וק"ו לשליח ציבור. והביא שם שדורשי רשומות אמרו ששליח ציבור צריך לכוין כי ראשי תיבות "תיבה" הוא ת'פילה י'שרה ב'כוונת ה'לב, ועי' בספר חומת אנך (משלי סי' זך) שהמבחן לאדם אם צדיק הוא אם לאו, הוא כפי כוונתו בתפילה בלי שום מחשבה, והביאו כה"ח (פלאג'י סי' יא אות ה'). ועי' בספר עבודת לבב בשם ספר חרדים שביאר את הפסוק במשלי "מצרף לכסף וכור לזהב ואיש כפי מהללו" שכשם שבודקים את הכסף על ידי התכתו בחום המצרף, ואת הזהב בודקים על ידי התכתו בכור, כך האדם נמדד לפי תפילתו, וככל שתפילתו יותר בעומק, סימן הדבר שיש בו טהרת לב גדולה יותר. והרב בתי כנסיות הביא שהמתפלל בכוונת הלב ניצול מחיבוט הקבר. ועי' בספר המידות (ערך ממון חלק ב' אות י') שמי שמקיים יהי ממון חברך חביב עליך כשלך, על ידי זה זוכה להתפלל בכוונת הלב, והביאו היפה ללב. ועי' ליקוטי מוהר"ן (תורה טו) שכותב שעל ידי שאדם זוכה לעשות חשבון נפש ותשובה כל יום, זוכה על ידי זה לתורה, ועל ידי שאדם זוכה ללמוד תורה ולהבין את התורה, זוכה לתפילה בכוונת הלב ובמסירות נפש, נמצא שהרוצה לזכות לתפילה, יגביר בליבו חשקת התורה. ועי' בספר "אורחות איש" לחזו"א וז"ל "כינור תלוי בלב כל אנוש, ונהנה הקב"ה מנעימת זמירותיה, ומה נפלא הדבר, כי ביכולת האדם להשיח דאגותיו לפני אדון עולם יתברך כאשר הוא משיח לרעהו, והמקום ברוך הוא מכנהו ילד שעשועים". עבודת התפילה אינה רק "להתפלל" אלא זו עבודת ניגון על מיתרי הלב, והתעוררות התפילה גורמת להידבק בו יתברך. וכמובא במדרש שוחר טוב (מזמור ק') "אמר ר' איבו בשעה שאתה עומד להתפלל, יהא ליבך שמח עליך שהינך עומד להתפלל לפני אלוקים שאין כיוצא בו". דהיינו שצריך האדם להחדיר לליבו שעצם התפילה עצמה לפני בורא עולם הינה זכות, אנו צריכים להודות לה' על עצם הזכות שנתן לנו לשוחח עימו, ועל ידי זה אנו מתדבקים בו.
3. כמה וכמה סגולות נאמרו בספרים לבטל מחשבה רעה, ואין להשתמש בהם אלא שלא בזמן התפילה אבל בשעת התפילה הוי הפסק ואין לעשותם, וחלקם מועילים על ידי הרהור. בספר הגן כתב לבטל מחשבה רעה בשעת התפילה, יאמר ג' פעמים פי פי פי ואח"כ ירוק ג' פעמים, ולא ירוק לגמרי אך בדרך נחת והלשון תהא בין השפתיים בשעת הרקיקה, ובוודאי תלך המחשבה. והביאו מג"א (בתחילת סי' צח) וכתב עליו דאין לעשות כן באמצע התפילה דהוי הפסק ומי יודע אם רפואה בדוקה היא. וכ"כ כה"ח (סק"ו) דאין לעשות כן, והוסיף טעם מדיליה מפני שהוא כעומד לפני המלך ואין דרך ארץ לעשות כן. ובקיצור השל"ה (בדיני התפילה) כתב וז"ל "שמעתי ממקובל גדול סגולה להעביר מחשבת חוץ בעת התפילה, קודם שיתחיל להתפלל יעביר יד ימינו ג' פעמים על מצחו ויאמר כל פעם 'לב טהור ברא לי' וכו', ואם נפל לו מחשבות חוץ בתוך התפילה במקום שאסור להפסיק ישתוק מעט ויעביר יד ימינו על מצחו ויהרהר פסוק הנזכר בליבו, ואז תיכף יוכל להתפלל בכוונה, כי המחשבות בא לו מן השטן וחיילותיו שרוצין למנוע שלא יקובל תפילתו, ועל ידי זה הוא סגולה אמיתית להעבירו כי הבא ליטהר מסייעין לו מן השמים. ועוד כתב השל"ה הקדוש (שער האותיות אות ל') בשם הרמ"ק בכתב יד שכתב "למדנו זקן אחד לבטל המחשבה, יאמר פסוק זה הרבה פעמים 'אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה'" וכתב עליו השל"ה ובעיני פשוט שזה הזקן היה אליהו הנביא ולרוב ענוותנותו של הרב לא רצה לגלות, על כן יהא נזהר בזה במי שנפל בליבו מחשבת און או מחשבת הבל, שיאמר פסוק הנ"ל הרבה פעמים. והוסיף השל"ה הקדוש "ונראה בעיני שיאמר גם כן הפסוק 'סעפים שנאתי ותורתך אהבתי' ויאמר אותו בהתעוררות גדולה ויהיה גיבור כארי. והביאו כה"ח (סק"ח). ועי' בספר ציפורן שמיר (סי' י' אות קסב) לבטל הרהורים רעים יכוין בשם קר"ע שט"ן. ובספר מעבר יבק (שפתי צדק פרק כד) כתב שסגולה להינצל מהרהורים לחשוב בגדולת שמו הגדול, ובפרט בשם הוי"ה מלא יודי"ן כתוב על קלף כשר, וקריאת פסוקי הפרשה עם התרגום בכל יום (חק לישראל) מסוגל מאד לטהרת המחשבה, וכן קריאת פסוקי דזמרה עם שירת הים בקול רנה ותודה עם הקהל מסוגל לטהרה, כמו"כ שם אוריא"ל טוב להארת הנשמה ולטהר מחשבותיו.
4. כתב בספר חסידים (סי' קנח) "אם תצטרך לפרנסה אל תשם ליבך רק לאותה ברכה, כמו לברכת השנים, או אם יש לך חולה, אל תשים ליבך רק לברכת חולים, מפני שאומרים עליך למעלה זה פלוני סבור שאינו צריך אלא לזאת, לכן תכוין בכל הברכות, שאם תכוין רק בבקשות אז יהיה למעלה שוטנים שאומרים אין ראוי לקבל תפילתו, שבכבוד המקום אינו חושש וברצון נפשו מכוין. וכ"כ א"ר (אות א') וכה"ח (סקי"א).
5. יש נוהגים לומר פיוט אדון עולם קודם התפילה, כי הוא סיפור גדלותו יתברך, וגם בו מבואר הרבה דברים המביאים את האדם ליראה. על פי המבואר בזוהר בתיקונים (תיקון ע') "ומאן דמשתמע קליה בין באורייתא בין בצלותא בלא דחילו, מיד וישמע ה' ויחר אפו וכו'. לכן כדי שיהיה לבבו נכנע קודם התפילה יש הנוהגים לומר פיוט אדון עולם, וכ"כ כה"ח (סקי"ב) והביא בשם הרמ"ק שטוב לומר "פתח אליהו" קודם התפילה.