שאין לשנות הנוסח המקובל מאבותיו

1. אין לאדם לשנות את נוסח התפילה ממה שנהגו אבותיו לנוסח אחר. הגרע"י בשו"ת יביע אומר חלק ו' (או"ח סי' י') הביא בשם הגהות מיימוני (בסוף סדר תפלות כל השנה אות ה) שכתב, איתא בירושלמי שלח להו ר' יוסי אף על פי ששלחנו לכם סדר המועדות, פירוש בתפלות, אל תשנו ממנהג אבותיכם נוחי נפש. ע"כ. וכ"ה במג"א (ר"ס סח), ובחק יעקב (סי' תפט ס"ק יא). ע"ש. והנה לפנינו בירושלמי (ספ"ג דעירובין) ר' יוסי שלח כתיב להון, אף על פי שכתבו לכם סדרי מועדות אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש. ופירש הפני משה, ששלח לבני הגולה שאע"פ שאתם יודעים ובקיאים בקיבועי דירחא, מ"מ אל תשנו מנהג אבותיכם מלעשות שני ימים טובים של גליות. ובקרבן העדה כתב וז"ל: אל תשנו ממנהג אבותיכם, לעשות ב' י"ט של גלויות כי יש לחוש, שמא יחזור הדבר לקלקולו. (וכמ"ש בביצה ד:). לשון אחר, אף על פי שכתבו לכם סדר תפלת המועדים אל תשנו ממנהג התפלות שהנהיגו אבותיכם. ע"כ. ולשון שני שפי' הקה"ע מכוון לד' הגמ"י והמג"א. וכן פירש בשו"ת שמש צדקה (חאו"ח סי' כג). ע"ש. וע"ע בס' מעבר יבוק (שפתי צדק פרק לא) שכ', והנה לכל אחד משנים עשר שבטי ישראל יש חלון אחד ברקיע כפי בחינת נשמת שבטו וכו', ולכן אין לשנות מטבע תפלתו שלימדוהו אבותיו, שכל המשנה ידו על התחתונה, וכבר אמרו בירושלמי, שלח להו ר' יוסי אף על פי ששלחנו לכם סדר מועדות, פי' בתפלות, אל תשנו ממנהג אבותיכם נוחי נפש, ואין ללמוד ממקצת בני הדור האחרון ששינו סדר תפלתם מלועז לספרד או איפכא, דמבר נש זעיר לא ילפין כדאמרינן בירושלמי וכו'. עכת"ד. ואשר כתב בענין י"ב שבטי ישראל שלכל אחד יש חלון ברקיע לקבל תפלתו, הנה שרש הדברים בספר שער הכוונות (דף נ ע"ד), וז"ל (בקיצור): ואמנם בעקרי המנהגים שיש הפרשים רבים ושינויים בנוסח הברכות והתפלות עצמם, בין מנהג ספרד, ובין מנהג אשכנז, ובין מנהג קאטלוניא, וכיו"ב, אמר לי מורי (האר"י ז"ל), שיש ברקיע י"ב חלונות כנגד י"ב שבטים, וכל שבט ושבט עולה תפלתו דרך שער אחד המיוחד לו, והוא סוד י"ב שערים הנזכרים בסוף יחזקאל, והנה אין ספק כי אילו היו תפלות כל השבטים שוות לא היה צורך לי"ב חלונות ושערים, וכל שער יש לו דרך בפני עצמו, אלא ודאי מוכרח הוא שמכיון שתפלותיהם משונות לכן צריך שער מיוחד לכל שבט ושבט, שכפי שרש ומקור נשמות השבט ההוא כן צריך להיות סדר תפלתו, ולכן ראוי לכל אחד ואחד להחזיק במנהג סדר תפלתו כמנהג אבותיו, לפי שאין יודע מי הוא משבט זה או אחר, וכיון שאבותיו החזיקו במנהג ההוא אם יבא עתה לבטלו אין תפלתו עולה למעלה אם לא בדרך הסדר ההוא, וכל זה בענין שינוי התיבות בתפלות, וכיוצא בזה, כגון אם להקדים הודו לברוך שאמר או להיפך, אבל מה שמפורש בתלמוד זהו דבר השוה לכל נפש ואין חילוק בזה כלל בכל השבטים. עכ"ל. וכן הוא בס' נגיד ומצוה (דף ח סע"ב). והובא בקיצור במג"א (ר"ס ס"ח). וכתב ע"ז הפמ"ג, ולכן אין לשנות נוסח האשכנזים לנוסח ספרד, ע"כ. אולם מרן החיד"א בקשר גודל (סי' יב אות ט) כתב בזה"ל: מנהגי שרשי התפלות אין לשנות מן המנהג הקדום, כי י"ב שערים ברקיע כנגד י"ב שבטים, והתפלות של כל שבט אחד עולה דרך שער מיוחד, ותפלת נוסח הספרדים עולה בכל אחד מהי"ב שערים. האר"י ז"ל. עכ"ל. וכן הוא בשלמי צבור (דף קח סע"ב). ע"ש.

והנה נחלקו גדולי עולם איזה נוסח נכנס בכל הי"ב שערים, דביביע אומר (שם) האריך להוכיח שנוסח הספרדים הוא המתוקן ביותר, ומוכח כן מהאריז"ל שהיה אשכנזי ושינה את הנוסח לספרדי, וכן שינה רבו של החת"ס ר' נתן אדלר, ובעל ההפלאה ועוד וכ"פ החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סי' כ) והגר"ח פלאג'י בשו"ת לב חיים ח"ב (סי' ט דף ד סע"ב), והטעם משום שנקטו שעיקר הנוסח הוא כפי נוסח הספרדים, וכן פסק בכה"ח (סי' סח סק"ב), ובשו"ת דברי חיים ח"ב (חאו"ח סי' ח) נקט שנוסח האר"י הוא נוסח כולל ונכון לכל שבט, כלומר נוסח ספרד, ומאידך החזו"א (דינים והנהגות פ"ד אות מ') שיכול לשנות מנוסח ספרד לנוסח אשכנז, וכ"כ באג"מ (או"ח ח"ב סי' כד) וביאר שם שעד שנתפשטה החסידות התפללו כולם בנוסח אשכנז, וא"כ מי שמשנה לנוסח אשכנז לא נחשב ששינה. אמנם לעניין ספרדי שישנה לנוסח אשכנזי ואשכנזי לספרדי נקטו הגרי"י קנייבסקי (קריינא דאיגרתא ח"א סי' קלח) ומנחת יצחק (ח"ג סי' ט' וח"ד סי' מז אות ג') ואג"מ (או"ח ח"ג סי' ה') והגרש"ז אוירבך (הליכות שלמה תפילה פ"א ס"ו) והגרי"ש אלישיב (קובץ תשובות ח"א סי' יב) נקטו שאסור לשנות בין מספרדי לאשכנזי ובין מאשכנזי לספרדי, והגרע"י (שם) נקט שמותר לאשכנזי לשנות לנוסח ספרדי.

1. אם הזמינוהו להיות שליח ציבור והוא אבל בתוך שנים עשר חודש על אביו או אימו, לכתחילה אין לו לעלות לשליח ציבור כלל, ועדיף שלא לשנות את מנהג אבותיו, ומ"מ אם עלה, יתפלל את תפילת הלחש בנוסח הספרדים, ואת תפילת החזרה יאמר בנוסח אשכנז, אבל לא ישנה את המבטא. כן כתב הגרב"ץ אבא שאול (אור לציון ח"ב פ"ז הל"ח) ועי' שם בהערות שכתב דאף שמצד הדין אין בזה משום  לא תתגודדו, מ"מ ראוי להחמיר שלא לשנות כלל הנוסח, מכיון שיש קפידא בנוסח התפילה לפי הקבלה, ולכן רק כשמתפלל בציבור, כיון שאין תפילתו לצורך עצמו אלא לצורך הציבור, יש לו יותר להתפלל לפי נוסח הציבור שרגיל בו, ומ"מ מסיים שאת המבטא אין לשנות, שהרי אין הוא יכול לומר מבטא לא נכון אף כשנמצא בציבור שהמבטא שלו שונה. ובהלכה ברורה (סי' ס"ח אות ב') כתב שאין הספרדי רשאי לשנות הנוסח וק"ו שאינו יכול לשנות המבטא.
2. ולעניין אמירת קדיש במניין אשכנזי, אם אינם מקפידים, יאמר "ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה" כמנהג הספרדים, אמנם ב"יהא שלמא" יקצר כפי מנהגם, ואם מקפידים שלא לשנות מנוסח הרגיל אצלם, יקצר עימהם. כן פסק הגרב"ץ אבא שאול בשו"ת אורל"צ (ח"ב פ"ה הי"א) דאם מקפידים באותו בית כנסת יכול לשנות, מפני דרכי שלום.
3. ומכל מקום בדיעבד ספרדי שהתפלל עם האשכנזים כפי נוסח אשכנז, יצא ידי חובה. כן כתב בשו"ת שער אפרים (סי' יג) והביאוהו להלכה בשו"ת יוסף אומץ (סי' כ') וביפה ללב (חלק א' סי' סח סק"ג) ועי' משנ"ב (סק"ד) וכה"ח (סק"ב).
4. שו"ת באר שרים ח"ה סי' כג אות ג' שעדיף להתפלל יחיד ולא להצטרף במניין כזה שיש בו חזן, ואינו נקרא תפילה בציבור. והילקוט יוסף סי' נג סעי' כז פוסק כוותיה