ענינים הנוגעים לאמת ויציב

1. תקנו לומר אמת ויציב שחרית על החסד שעשה עמנו הקדוש ברוך הוא שגאלנו והעבירנו בים ושקע צרינו בתוכו ואיתא בירושלמי צריך להזכיר באמת ויציב יציאת מצרים ומלכות וקריעת ים סוף ומכת בכורות וצור ישראל וגואלו. ותקנו אמת ואמונה ערבית על הגאולה של עתיד שאנו מאמינים ומקוים שיקיים לנו הבטחתו ויגאלנו בקרוב אי נמי על שאנו מפקידים בידו נשמותינו בכל לילה מאמינים בו שישיבנה אלינו וזהו אמת ואמונה שיאמר ויקיים את דברו להשיב הפיקדון והיינו דאמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל מי שלא אמר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית לא יצא י"ח ופירוש לא יצא י"ח המצוה כתקנה אבל לעולם יצא, דברכות אינן מעכבות. כן כתב הטור (סוס"י ס"ו).
2. ובספר סדר היום כתב "ויאמר אמת ויציב מלה במלה והוא שבח גדול ונורא וכו', וצריך ליזהר שלא להדביק המילים של אמת ויציב. וכן איתא בספר שתי ידות (קט:) בשם הרעיא מהימנא בזוהר, שפלוני מצא מת ובדק בפיו וחוטמו ועיניו ולא מצאם בו, ואמר בודאי שלא נזהר בדבקים שבאמת ויציב. והביאו שלמי ציבור (דף קא ע"ב). ובספר סדר היום (שם) איתא "ושמעתי שזה השבח של אמת ויציב שלחו בני הגולה שהיו רחוקים מירושלים ולא היו עם עזרא בבבל ושלח עזרא אחריהם ולא רצו לעלות באמרם שכיון שהיו עתידים להיגלות פעם אחרת ובית המקדש עתיד ליחרב למה לנו להכפיל יגוננו פעם אחרת טוב לנו לעמוד במקומנו ולעבוד את ה', וכדי שלא יחזיקו אותם כאנשי רשע ומחוסרי אמנה חלילה, כתבו להם זה השבח הגדול ועניין השלשה גלויות והגאולות הנרמזים בו, ויש בו ח' פעמים אמת, שם כנגד ח' גאולות, ארבעה מהם נמצאו במצריים כמו שרמוז בפסוק ולקחתי, וארבעה בשאר גלויות וכו'. וכן כתב רבינו האריז"ל בשעה"כ שצריך לומר ח' פעמים אמת, ונתן להם סוד בדבר.
3. ראוי שיכוין באמת ויציב, שיש ט"ו ווי"ן ויכוין שיוצא מזה שם הוי"ה ברוך הוא, כי יש ט"ו פעמים אות ו', והוא כנגד אותיות י"ה, והאות ו' עצמה, יחד יה"ו, וסמוך מייד אומר "הדבר הזה עלינו", א"כ  אות ה' של "הדבר" מצטרפת ליה"ו ונהיה שם הוי"ה ולכן צריך לקשר מילת הדבר עם ט"ו ווי"ן הנזכרים ולא להפסיק ביניהם כלל. כן כתב בשעה"כ (דרוש ח' דקריאת שמע דף כ"ז ע"ד) וכתב ע"ז הכה"ח (סי' סא סקי"ח) והנפקא מינה שצריך אדם ליזהר מאד וליתן דעתו שלא יאבד אחד מהווי"ן הנזכרים ותלך לה הכוונה, וראיתי חסידים ואנשי מעשה שמונים אותם באצבע כדי שלא יתחסרו.
4. כאשר אומר "פודנו ומצילנו מעולם הוא שמך" יכוין שר"ת פודנו ומצילנו גימטריא פ"ו – אלוקים, ור"ת מעולם הוא שמך הוא שם קדוש מה"ש, שהוא אחד משמות ע"ב דויסע ויבא ויט, כשאומר "עזרת אבותינו" יכוין ש"עזרת" יוצא עשרים ושש פעמים הוי"ה, דהיינו הוי"ה פעמים הוי"ה. (כן כתב בשעה"כ דרוש ח' דקריאת שמע דף כח ע"א). כשאומר "עוזר דלים" יכוין לעשות עצמו עני עם השכינה, וכשאומר תהלות לאל עליון צריך לעמוד. גם זה בשעה"כ (שם).
5. אם בעודו קורא ברכת אמת ויציב הוציאו ספר תורה לא יאמר פסוק וזאת התורה, כי לדידן אין עונין אפי' שום אמן דברכות בברכות קריאת שמע, ויפסוק בשתיקה ויראה הספר תורה ואח"כ יחזור לגמור הברכה ויסמוך גאולה לתפילה כמשפט. כן כתב החיים שאל (סי' סח) ובספרו קשר גודל (סי' יא אות כא) וכ"פ כה"ח והוסיף דבין גאולה לתפילה בודאי שלא יפסיק אפי' בשתיקה.
6. אמרו חז"ל כל מי שלא אמר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית, לא יצא ידי חובתו, שנאמר להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות, והכוונה שלא קיים מצוות קריאת שמע כראוי וכתקנת חכמים. ולכן בדיעבד אם טעה ואמר אמת ואמונה בשחרית, אם נזכר קודם חתימת הברכה, יחזור ויאמר אמת ויציב, ואם כבר חתם ברוך אתה ה' יסיים למדני חוקיך, ויחזור ויאמר אמת ויציב, ואם כבר חתם גאל ישראל, יצא ידי חובה בדיעבד, ואינו צריך לחזור. נחלקו הראשונים האם ברכות מעכבות את קריאת שמע, והלכה כמאן דאמר שאין מעכב. ולפי"ז מה שאמרו לא יצא ידי חובתו, היינו שלא יצא ידי חובת המצוה כתקנה, וכ"כ מרן הב"י כאן, דלרב האי גאון דברכות מעכבות את קריאת שמע היינו שלא יצא ידי חובתו כלל, אבל למ"ד דברכות אינן מעכבות, היינו שלא יצא ידי חובת המצוה כתקנה.

והנה אם היפך את הסדר של הברכות ואמר אמת ואמונה בבוקר, הכס"מ (פ"א מהלכות קר"ש ה"ז) בשם רבינו מנוח כתב דלא יצא משום דהוי משנה ממטבע שטבעו חכמים, ולכן כתב החיי אדם (כלל כא אות יז) שאם עדיין לא סיים הברכה חוזר ואומר כראוי, ואם כבר אמר ברוך אתה ה', יסיים גאל ישראל, והביאו משנ"ב (סי' ס"ו סקנ"ג), אמנם בכה"ח על פי דברי רבינו האר"י כתב דאם אמר ברוך אתה ה' יחזור ויאמר למדני חוקיך  ויחזור, ואף אם חתם גאל ישראל, יאמר בשכמל"ו ויחזור לומר אמת ויציב, אמנם בהלכה ברורה (בירור הלכה אות כח) ס"ל דאם חתם הברכה לא יחזור אמת ויציב, דדעת רבים מהראשונים שכל שחתם הברכה כראוי יצא ידי חובה, ואזלינן בתר חתימה, והלא בחתימת גאל ישראל אין הבדל בין בוקר לערב, מה שאין כן בברכת יוצר המאורות והמעריב ערבים שבזה יש הבדל בחתימה, וא"כ הוי סב"ל ואין לברך וכן כתב בהגהות איש מצליח (בסוף הספר) על דברי כה"ח. אמנם אם לא סיים גאל ישראל, בודאי שעדיף שיאמר למדני חוקיך ויחזור ויאמר אמת ויציב, דהא למדני חוקיך הוא השלמת פסוק ואין כאן חשש ברכה לבטלה, אלא רק חשש הפסק, ובכה"ג שרוצה לצאת ידי חובת המצוה כתקנה, ובפרט לרבינו מנוח שלא יצא ידי חובה, לכן יש לומר למדני חוקיך ויחזור ויאמר אמת ויציב.