הלכות ראש חודש
דיני ראש חודש
אסור להתענות ביום ראש חודש.
ואף על פי שאין שום חיוב לאכול פת בראש חודש, מצוה להרבות בסעודת ראש חודש, בכל מיני פירות וירקות וכיוצא בהם. הילכך אם שכח לומר "יעלה ויבא" בברכת המזון של ראש חודש, ופתח בברכת הטוב והמטיב, אין מחזירים אותו. [ודוקא בברכת המזון של שבת, אם שכח לומר רצה והחליצנו ופתח בברכת הטוב והמטיב, חוזר לראש, מפני שבשבת חובה לקבוע סעודותיו על הפת].
וכן מי ששכח יעלה ויבא בשחרית של ראש חודש ונזכר באמצע מודים, ואמר שם יעלה ויבא במקום שאומרים על הנסים בחנוכה ופורים, לא יצא ידי חובת תפלת שחרית, וחייב לחזור ולהתפלל שחרית עם יעלה ויבא במקום שקבעו חז"ל.
וכן מי שטעה ולא הזכיר יעלה ויבא בברכת רצה, אלא שאמר דברי תחנונים באמצע ברכת שומע תפלה, והזכיר בתוכם ענין ראש חודש, אם לא סיים תפלתו יחזור לברכת רצה להזכיר בה יעלה ויבא, כתקנת חז"ל, ואם סיים תפלתו, צריך לחזור ולהתפלל, אך טוב שיתנה שאם אינו חייב לחזור ולהתפלל, תהיה תפלה זו תפלת נדבה.
השוכח לומר יעלה ויבא בתפלה, ולא נזכר אלא אחר שסיים תפלתו, שהדין הוא שחוזר לראש, כשחוזר להתפלל שנית, יתחיל מפסוק "ה' שפתי תפתח", ולא ידלג פסוק זה.
וכן יחיד שהתפלל שחרית או מנחה בראש חודש, ובסיום תפלתו נסתפק אם הזכיר יעלה ויבא, אם לא, צריך לחזור ולהתפלל.
תגובות
הוספת תגובה