ברכת אהבת עולם
ברכת אהבת עולם
- נוסח ברכה שניה – לבני ספרד "אהבת עולם" ולבני אשכנז "אהבה רבה" ובערב "אהבת עולם". בגמ' (ברכות יא:) נחלקו בנוסח הברכה, לרב יהודה אמר שמואל – אהבה רבה, ורבנן אמרי אהבת עולם, הרי"ף פסק כרבנן וכ"ד הרמב"ם (פ"א מהלכות קר"ש ה"ו) דבשתי התפילות יש לומר הנוסח אהבת עולם, והגאונים הכריעו דבבוקר יאמר אהבה רבה, על שם הפסוק "חדשים לבקרים רבה אמונתך" ובערב יאמר אהבת עולם, וכ"ד התוס' (ד"ה ורבנן) והרא"ש (סי' יב). מרן השו"ע (סי' ס' סעי' א') פסק כדעת הרי"ף והרמב"ם דיש לומר אהבת עולם, והרמ"א כתב "ויש אומרים אהבה רבה, וכן נוהגין בכל אשכנז", ובמשנ"ב (סק"ב) כתב דהיינו בבוקר אבל בערב נוהגין לומר אהבת עולם. ובכה"ח (סק"א) כתב בשם שעה"כ (דרוש כוונת יוצר דף יט ע"א) דדעת המקובלים שאין לומר אהבה רבה, והביא טעם על פי הסוד, ושכן נוהגים חסידי בית אל בירושלים שאין אומרים כי אם אהבת עולם, וכתב המשנ,,ב דאף לסוברים שצריך לומר אהבה רבה, מ,,מ אם אמר אהבת עולם יצא ידי חובה.
- ברכת אהבת עולם אינה פותחת בברוך אתה ה', מפני שהיא סמוכה לברכה שלפניה, שהיא ברכת יוצר אור, וכלל הוא בידינו שכל ברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך אתה ה'. בגמ' ברכות (מו.) שברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך, וכתבו תלמידי רבינו יונה (ברכות א' סוף ע"א) דברכת אהבת עולם חשיבא ברכה הסמוכה לחברתה, ומשום הכי אינה פותחת בברוך, ואע"פ שאם הקדים אהבת עולם למעריב ערבים יצא ידי חובתו, מ"מ כיון שבמקומה היא סמוכה לחברתה, אין לחוש כשאומר אותה לבדה, ואינה פותחת בברוך, וכ"כ האורחות חיים (דין ברכו סי' ב') והכל בו (סי' ח') דברכת אהבת עולם חשיבא ברכה הסמוכה לחברתה, וכ"כ הטשו"ע כאן. והרשב"א (ח"א סי' שיז ושיח) ס"ל דברכת אהבת עולם אינה ברכה הסמוכה לחברתה, כיון שאין סדר הברכות מעכב, ומה שאינה פותחת בברוך הוא מפני שיש קצרות שחותמות בבורך ואינן פותחות בברוך. ובמאירי (ברכות יא:) כתב דאם אומר ברכת אהבת עולם לבדה בלא יוצר אור, צריך לפתוח בה בברוך, שמאחר שאין סומכים אותה לחברתה היאך הם מפקיעים ממנה פתיחת הברכה.
- בברכת אהבת עולם יתבונן וידע כי אור התורה מאיר יותר מכל המאורות שבעולם, ולכן תקנו לנו רבותינו לאומרה אמר יוצר המאורות ואחר שיכיר בשבח התורה יותר מהכל, יוכל ליחד כהוגן שמו של השם יתברך בקריאת שמע. בספר המנהגות לרבינו אשר מלוניל (בן דורו של הרמב"ם דף ד' ע"ב) כתב וז"ל "לפיכך סמכו אהבת עולם ליוצר המאורות שבה מזכיר יחוד שמו של הקב"ה ונתינת התורה המאירה מכל המאורות, שהשמש אינה מאירה אלא ביום, והתורה מאירה בין ביום ובין בלילה, ואחזו דרך מזמור השמים מספרים כבוד אל שהזכיר יצירת המאורות וסמוך לה תורת ה' תמימה משיבת נפש ואחרי כן עדות ה' נאמנה שאנחנו חייבים להעיד על יחודו האמיתי וקורא שמע ישראל". עכ"ל. וכ"כ הכלבו (סי' ח') ורבנו בחיי (כד הקמח ערך אבל, ונר חנוכה). ועי' באבודרהם (ברכות קר"ש) שהקשה מדוע בערב אומרים אהבת עולם והא בערב אנו אומרים המעריב ערבים? ותי' דכיון שבשחרית אנו מזכירים שבח התורה להרבות שבח התורה ואורה, לכן קבעו אף בערבית.
- יתאמץ בכוונתו בברכה זו שעיקר חיי האדם בעולמו בזה ובבא, תלויים בה בלימוד התורה ובקיומה, ורבו הפירושים והרמזים שיש בכל תיבה ותיבה מברכה זו, כמו שהאריכו המפרשים וחכמי הקבלה. בספר עבודת הקודש (לרבינו מאיר בן גבאי ח"ג פס"ט) ביאר את ברכת אהבת עולם ונבארם בקיצור "אהבת עולם" – שאין לאהבה זו הפסק. "חמלה גדולה" - שהביאנו בעול מלכותך ואלהותך, "אבינו" - אנו בניו הנולדים לו בביתו לא מסרם לשום שר ומלאך זולתו (עיי"ד עוד ביאור עפ"י הסוד), "מלכנו" - שמלך עלינו ביום שקיבלנו את התורה ונשתעבדנו לו. "בעבור שמך הגדול" - כי מה שאנו מבקשים צורך גבוה הוא גם, "ותן בליבנו בינה" - כי התלמוד מביא לידי מעשה, "לשמור ולעשות" שני חלקי התורה מצוות עשה ולא תעשה, "ולקיים" - כי בשמירה ועשיה יש קיום למעלה, "תלמוד תורתך" - שיכוין שיזכה לתלמוד התורה העליונה, "והאר עיננו" - יכוין לזכות לדעת את סודות התורה והמצוות וטעמיהם הנעלמים וסוד היחוד שהוא תכלית התלמוד ומביא לדביקות בתורה וזהו "ודבק ליבנו", "ויחד לבבנו" - יצר הרע ביצר הטוב ויהפוך המר למתוק והרע לטוב, "לא נבוש ולא נכלם" - לעולם הבא, ועי' בספר סדר היום (לרבינו משה בן מכיר סדר קריאת שמע) שכותב דברים נפלאים על ברכה זו שכוללת דברים הרבה לכן יש לכוין בה הרבה ולבקש מאת ה' שיזכה לקבל את התורה, ועי' עוד בארוכה בספר אורחות ציון (ח"ב פרק ו' סעי' טז).
- כשאומר "לא נבוש ולא נכלם ולא נכשל לעולם ועד" ישפוך נפשו באמירת תיבות אלו על זרעו שלא יגרמו לו בושה וכלימה בעולם הזה ובעוה"ב, וגם יכוין שיזכה ללמוד את חכמת הקבלה, ושיזכה להשלים שלימות נר"ן שלו. כן כתב החסד לאלפים (אות ג') וכה"ח (סק"ג).
תגובות
הוספת תגובה