דינים השייכים בין ישתבח ליוצר אור

אם אין מניין בבית הכנסת ימתין השליח ציבור ולא יאמר ישתבח, וישתוק עד שיבא מניין ויאמר ישתבח וקדיש. (כ"כ הרמ"א בסי' נ"ג סעי' ג') וכתב המשנ"ב (סק"י) שיכול הש"צ להמתין ולא לומר ישתבח אפי' חצי שעה ואפי' אם שהה מחמת אונס כדי לגמור את כולה אין צריך לחזור לראש, והטעם כתב הפמ"ג (אות ה') דפסוקי דזמרה דרבנן ואינו חוזר לראש ולא דמי לקר"ש שהיא דאורייתא. ומ"מ לכתחילה ראוי שלא לשהות יותר מחצי שעה, וכל זה בשליח ציבור, אבל יחיד יסיים ישתבח וימתין. כ"כ המג"א (סק"ד) וא"ר (שם אות ד') וכף החיים פלאג'י (סי' יח אות ו) וכה"ח סופר (סק"י), ובספר אור הישר (דט"ז ע"ג) כתב הטעם כדי לצרף אות ד' של ושמו אחד לאותיות י"ש דישתבח והוי שם שד"י, וכ"כ בחסד לאלפים (סי' נג אות ב') ויפה ללב (ח"א סי' נג אות ה'). כאשר מגיע המניין לאחר מכן, יאמר מפסוק והיה ה' למלך וכו' וימשיך ישתבח. המשנ"ב (שם סקי"א) כתב שיאמר ג' פסוקים מפסוקי דזמרה דהיינו פסוקי כי לה' המלוכה, ויוכל הש"צ לומר קדיש. אמנם בהלכה ברורה (סי' נ"ג אות ו' בשם היפה ללב (סק"ה) נקט שיאמר מפסוק והיה ה' למלך והלאה. ויחיד הנמצא באמצע פסוקי דזמרה ושומע השליח ציבור שאומר קדיש יפסיק ויענה קדיש וברכו. כמ"ש בהלכות פסוקי דזמרה וכן הוא באורחות ציון (פ"ה אות ל''ה).

ואם אמרו ישתבח מיד ואח"כ בא העשירי ונצטרף למניין, אפי' הכי אומרים קדיש אם לא הפסיק, אף שבשעת ישתבח לא היה מניין. כ"כ אליה רבה (אות ד') בשם תשובת מהר"ם מינץ (סי' ח') וכה"ח (סקי"ב).

חבורה שאומרים תהילים בבית הכנסת ואירע שלא היה להם מניין קודם ברוך שאמר, אסור לומר קדיש בתוך פסוקי דזמרה. (תשובת פני יהושע וכה"ח שם). וכן אם לא היה מניין קודם הודו, ולא אמרו הקדיש של קודם הודו והתחילו לומר ברוך שאמר ופסוקי דזמרה אין לומר עוד הקדיש בתוך פסוקי דזמרה. כן משמע משער הכוונות דרוש הקדיש שתקנו קדיש בין כל עולם ועולם, וכידוע שהקרבנות הם בעולם העשיה, ופסוקי דזמרה הם בעולם היצירה, ולכן אומרים קדיש ביניהם, וא"כ כיון שעבר זמנו אין צריך להפסיק ולאומרו בתוך פסוקי דזמרה. כן כתב הפני יהושע, דלא כמהר"י אזולאי שכתב שיאמרו קדיש, וכן פסק בשערי תשובה (סי' נ"א אות ג') וכה"ח (סי' נ"ג אות יג)

אם שכח לברך ברכת ישתבח ונזכר באמצע ברכת יוצר אור, יאמר ברכת ישתבח בשם ומלכות בבין הפרקים, אחר שיחתום יוצר המאורות, וכן אם נזכר שלא אמר ישתבח כשהוא באמצע אהבת עולם, יאמר ברכת ישתבח בשם ומלכות אחר שיחתום הבוחר בעמו ישראל באהבה, קודם שיתחיל שמע ישראל. וכן אם נזכר בבין הפרקים יעצור ויברך ישתבח בשם ומלכות, אבל אם נזכר שלא אמר ישתבח אחר שהתפלל שמונה עשרה, שוב אינו יכול לומר ברכת ישתבח בשם ומלכות. נחלקו רבותינו האחרונים בדין אדם שנמצא באמצע קריאת שמע וברכותיה ושמע קול רעמים האם יכול לברך ברכת הרעמים, שדעת המהר"ם מרוטנבורק שאין להפסיק באמצע הברכות לשום שבח, אבל רבינו יונה והרא"ש חולקים וס"ל שמותר, וכ"פ הטשו"ע (סי' ס''ו סעי' ג'). ועל פי זה כתב המג"א (שם סק"ה) שהשומע קול רעמים באמצע קר"ש שיפסיק ויברך, וכ"כ חיי אדם וגר"ז (שם אות ד') ומרן הגרע"י (יבי"א ח"ח חאו"ח סי' ו' סוף אות ג') פסק כדעת המג"א, דיש לברך משום דהוי מצוה עוברת, וכ"פ בהלכה ברורה (סי' נא אות כא). וא"כ הוא הדין לעניין ברכת ישתבח שהיא מצוה עוברת מותר לברך אותה באמצע קר"ש וברכותיה.

ונחלקו בזה גדולי האחרונים, בספר מאורי אור (חלק באר שבע דף כז ע''א) כתב להחמיר בדבר שלא יברך ברכת ישתבח, אמנם נראה שהולך לשיטתו שאין לברך על הרעמים באמצע פסוקי דזמרה. אולם בשו"ת מתת ידו חלק א' (חלק או"ח סי' ז') כתב שיכול לברך. ועי' למרן הרב חיד"א (ברכ"י סי' ס"ו סק"ג) שדן במעשה שהיה שאחד הגיע לשירה חדשה ובדיוק הוציאו ספר תורה, וכשחזר להתפלל שכח לסיים שירה חדשה וכו' גאל ישראל, והתחיל מייד להתפלל שמו"ע, ונזכר באמצע שמו"ע, וכתב ע"ז הרב חיד"א שאחר העמידה יאמר מאמת ויציב עד גאל ישראל, וא"כ לעניין ברכת ישתבח אם רוצה לומר קודם שמו"ע יכול לומר, דהא בודאי שהפסקה של שמו"ע חמורה יותר מהפסקה בפסוקי דזמרה, ולכן פסק מרן הגרע"י בשו"ת יבי"א (חלק ו' חאו"ח סי' ו') שיש לברך ישתבח בין הפרקים. (וכ"פ בהלכה ברורה אות ג').

ישתדל מאד הש"ץ לומר ברכו בכוונה יתירה, וכן הציבור יענו אותו מעומק הלב כי רבו סודותיו ורמזיו באמירתו, ומורידים השפע והאור מרום המעלות עד השכינה וכל העולמות התחתונים וכולם יחד עם הנבראים מתקדשים ומתרוממים. איתא בזוהר חדש (רות נג.) וזה ביאורו "והחזן אומר ברכו את ה' המבורך, והוא (היחיד עונה) אומר ברוך ה' המבורך לעולם ועד, זכאים אותם אלו המברכים ומקדשים את בוראם בכל יום ברצון הלב, וכו', אמר איש אחד, רבי: ברכה זו באה לשבח לבורא על שהחזיר לנו הנשמות שמורכבת מחמישה בחינות (נרנח"י), ולכן ברכה זו יש בה חמש תיבות ועל ברכה זו שורה התפילה, וקדושה של יוצר אור אינה שורה אלא על ברכה זו. עכת"ד. ועי' עוד בסדר היום (סדר קריאת שמע) כוונה על פי הסוד. ועי' עוד באורחות ציון (ח"א פ"ה אות לו), ויכוין בעניית ברוך ה' המבורך לעולם ועד, שהם חמש תיבות כנגד חמישה חלקים של הנשמה שהם נפש רוח נשמה חיה יחידה, ויועיל לו לרוחניותו. כ"כ בפרי עץ חיים (שער קר"ש פ"א), גם יכוין שיש בזה כ"ב אותיות, כנגד כ"ב אלף מרכבות המשוררים לפניו יתברך, ובהם י"ט הברות כנגד י"ט ברכות בעמידה עם ברכת על המינים. (הרוקח בפירושו לתפילה (סי' טל). ורבינו בחיי בפירושו לתורה (דברים ד' כח) כתב כי חמישה חושים באדם – המישוש והטעם גופניים, הראייה והשמיעה וריח הם רוחניים, ודרש את כולם מפסוקים, והם עיקר פעולת האדם במצוות ועבירות כי בהם יזכה ובהם ייענש כפי בחירתו, והם כנגד חמישה חומשי תורה וחמש פעמים אור בבראשית. ועי' עוד בספר שלחן של ארבע (לרבנו בחיי שער א') שהביא את חמישה חושים הללו והוסיף כי בעלי הטבע החוקרים אמרו כי מחכמת היצירה באדם נבראו בו חמש אצבעות ביד לשרתו לחמשת החושים הנזכרים לעיל, והם – האגודל לקנח הפה, האצבע לנחיריים, האמה לחוש המישוש, בכל חלקי הגוף בהיותו ארוך מכולם, הקמיצה לקנח העין, זרת הקטן שבכולם לקנח האוזן, ומחכמת הטבע שכל אצבע הולך לחוש שלו, ורבותינו אמרו (כתובות ה.) שכל אחת מהאצבעות למצוה, זרת למדידת החושן, קמיצה למנחת כהן, אמה לשיעור בניין וכלים, אצבע להזאה והזה באצבעו, גודל והיא עבה מכולם לבהן יד אהרן לטהר המצורע, נמצאו חמש אצבעות שבאדם צורך הדיוט, וצורך גבוה והם כנגד חמישה חושים וחמישה שמות שיש לנשמה.