ברכות התורה - הלכה יומית - פתיחת ההיכל וקריאת התורה
 

פתיחת ההיכל וקריאת התורה

  • קודם הוצאת הספר תורה בשני וחמישי, אומרים חצי קדיש, ולאחר אשרי ובא לציון אומרים קדיש תתקבל. ואם טעה ואמר קדיש תתקבל קודם אשרי ובא לציון, יחזור ויאמר קדיש תתקבל פעם ב' אחר ובא לציון. קדיש תתקבל קאי על הקדושא דסידרא והתחנונים שבברוך אלהינו. וראיה לזה מהא"ר (סי' תרצג סק"ה) בשם מי"ט דבערבית ליל פורים יאמר תתקבל אחרי העמידה, ואחר מקרא מגילה וקדושה דסידרא יאמר תתקבל פעם שנית, ושכן נוהגים. וכ"כ המשנב"ר (שם סק"א). ומינה להכא דעכ"פ בדיעבד חוזר ואומר תתקבל. וביום שיש בו מוסף אומרים קדיש תתקבל קודם קריאת התורה. כן כתבו התוס' (מגילה כג א) ד"ה חד אמר, שבימים שיש בהם מוסף אומר הקדיש קודם שיוציא הספר תורה, ובימים שאין בהם מוסף אין גומר הקדיש קודם.
  • פשט המנהג למכור את המצוות לפני פתיחת ההיכל, כדי לחבב את התורה על הצבור. כן הוא במרדכי (סוף מגילה) והובא בבית יוסף (ריש סימן קמז). ע"ש. ומנהג זה של מכירת המצות הוזכר כבר בטור (שם) על דברי הגמרא מגילה (לב ב) אמר רבי יהושע בן לוי הגולל ספר תורה נוטל שכר כנגד כולם. וכתב הטור, "ורגילים באשכנז לקנותה בדמים יקרים לחבב המצוה". גם המהרי"ק (שרש ט) הזכיר מנהג שנהגו בזמנו להוציא הכהן מבית הכנסת, ולמכור העליה הראשונה בשבת בראשית. ע"ש. וטעם המנהג הוא לחיבוב מצוה, כמבואר בהרמ"א (שם סעיף ב). וע"ע בשו"ת התשב"ץ חלק ג (סימן קנו), ובספר החסידים (סימן תשסד), ואף שבספר יערות דבש חלק ב (סימן יז) להגאון רבי יהונתן אייבשיץ התנגד למנהג מכירת המצות, כיעו"ש, מכל מקום במקומותינו כבר פשט המנהג למכור המצות, ויש שנהגו כן גם בשני וחמישי.
  • נהגו למכור את מצוות פתיחת ההיכל, הוצאת הספר תורה, עיטורו ברימונים, והעליות. ואף בשבת ויום טוב נהגו למכור את המצוות. ואין בזה כל איסור של מקח וממכר בשבת ויום טוב. הנה אף על פי שאסרו חכמים לדבר דברי חול ודברי מקח וממכר בשבת, (שבת קנ א) מכל מקום אמרו בכתובות (ה א) ממצוא חפציך, חפציך אסורים אבל חפצי שמים מותרים. ולכן התירו לפסוק צדקה לעניים בשבת. ומעתה כיון שמכירת המצוות לפני פתיחת ההיכל, היא לצורך החזקת בית הכנסת, והיתרה להחזקת הישיבות הקדושות, חשיב צורך מצוה, ומותרת בשבת ויום טוב. ואף על פי ששנינו בביצה (לו ב) שאין מקדישין בשבת וביום טוב, כבר כתב הר"ן (שבת קנ), בשם רבינו חננאל, שרק כלי או חפץ ידוע אסור להקדיש בשבת, שהחפץ יוצא מרשותו לרשות גבוה, ודמי למקח וממכר, מה שאין כן לחייב את עצמו בדיבורו לגבוה, דשרי. ועיין בדרכי משה (סימן שו אות ג) שכתב, שהמנהג להקל גם כשאומר בפירוש את סך התרומה, שהרי מותר לפסוק צדקה לעניים בשבת, וכן פסק הרמ"א. והמהרש"ל בים של שלמה (ביצה סימן ח) עמד על המנהג בזה, וכתב, שיש ליישב המנהג בדוחק על פי דברי הר"ן הנ"ל. ע"ש. וכן פסק מהר"י עייאש שמכירת המצוות בבית הכנסת, חשיבי צרכי רבים, כי בימות החול אין הרבים מצויים כ"כ בבית הכנסת. וכן כתב מרן החיד"א, והובא בבית מנוחה, וכן כתב בספר חיים (סימן א אות ו). ע"ש. ולפיכך מותר למכור בשבת העליות לתורה, וכן מותר לעשות מגבית לטובת הישיבות הקדושות, ומוסדות תורה וחסד, ולצורך בית הכנסת, שהכל צורך מצוה הם, ואין בזה איסור משום מקח וממכר בשבת. ומבואר כל זה בשו"ת יחוה דעת חלק ב סימן מא. ע"ש. ויש להוסיף עוד, שבמקומות רבים על ידי מכירת המצוות תמנע מחלוקת בבית הכנסת, ולא יהיה פתחון פה למי שלא קנה את העלייה המבוקשת לו, ותשקוט הארץ. וגם על ידי כך יכולים לשלם במיטבא לשליחי צבור, שעדיף שיהיו בשכר, וירגישו אחריות לתפקידם, וכמבואר בתשובת הרשב"א כנודע.
  • יש ליזהר בעת מכירת המצוות שלא לדבר דברים בטלים בבית הכנסת. ומה טוב שילמד עד כמה שאפשר, ויעיין בספר שבידו. כן כתב בספר לדוד אמת, ובספר חסד לאלפים, שבעת מכירת המצוות ילמוד תהלים. ע"ש. ובספר חיים (סימן א אות ב) כתב, שאם הוא נבון, ילמד פירוש רש"י על הפרשה, כדי שיבין קריאת השליח צבור. ואם הוא בעל הוראה, ילמד בדיני קריאת ספר תורה, שמא יהיו שואלין לו דבר הלכה ויהיה מוכן להשיבם. ע"ש.
  • סגולה טובה למי שהוא חתן עד ל' יום מחופתו לפתוח ההיכל, וכן מי שאשתו מעוברת ונכנסה לחודש התשיעי להריונה, וכן הפתיחה מסוגלת לכפר על מי שגרם להפיל ס"ת מידו. עי' בדברי הרב חיד"א (לדוד אמת סי' ד' אות ו') ששגבה מאוד מעלת פתיחת ההיכל וסודותיה והאורות המתגלים על ידה. וכתב רבינו האריז"ל בשעה"כ (דמ"ח ע"ד) שעל ידי פתיחת דלתי ההיכל גורם בקיעת יסוד הבינה וגילוי החסדים ומתגלה היסוד דחכמה הרומז לס"ת ואורו גדול מאד, ולכן יש הנזהרים שרב בית הכנסת עושה פתיחת ההיכל או אדם גדול בתורה ויראת שמים ועל ידי זה האור המתגלה הוא עצום ביותר. וכן מי שאשתו מעוברת בחודש התשיעי כתב הרב חיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סי' נז) וכתב שאמרו שהיא מצוה מסוגלת להקל צער הלידה, והביא זאת גם בספריו מורה באצבע (אות צ') ולדוד אמת (סי' ב' אות ג'). אמנם מה שיש שנהגו להשאיר את ההיכל פתוח ונמנע מלסוגרו פן יסגר ח"ו מזלו או רחם אשתו, טעות הוא, והעיר על זה רבינו חיים פלאג'י בספר החיים (סי' א' אות ח') וכתב דאדרבא זהו כבוד לספר תורה ועוד שיש בזה סימן יפה דלאחר הלידה יסגור דלתי בטנה ותבריא. ועי' בשו"ת רב פעלים (ח"ד או"ח סי' כח) שכתב לגבי מי שגרם להפיל או הפיל בעצמו ספר תורה, דאף שבאגרות הרמ"ז (סי' לו) כתב שצריך להתענות פ"א תעניות, מ"מ מי שקשה עליו התענית, יתענה יום אחד ויתן רס"ב פרוטות לצדקה, וידליק נר לכבוד הס"ת לפני ארון הקודש במשך כ"ד שעות, ויקנה פתיחת ההיכל שבת אחת לפחות וכו', הרי לפנינו שפתיחת ההיכל מסוגלת לתקן עוון זה.

כתב וערך:

הרב ירון אשכנזי שליט"א

כל מה שמעניין ישירות לדואר האלקטרוני שלכם

Please enable the javascript to submit this form

לא מצאתם תשובה לשאלה? שאל את הרב


תגובות