שיעור בדיני הרחקות א' - נגיעה אכילה ושתיה

שיעור בדיני הרחקות

דיני נגיעה והושטה וקורבה

• איסור נגיעה באשתו נדה

אחר שהאשה נטמאה, כל זמן שלא ספרה וטבלה, אסור ליגע בה (שו"ע סי' קצה ס"א). ויש להתרחק שלא יגע בבגדיה בעודם עליה, ואפילו כשיוצאים חוץ לגופה. וכן יזהרו שלא יגעו מלבושיהם זה בזה. ואם נגעו מלבושיהם בלי כוונה לא עברו איסור (טה"ב ח"ב עמ' פו, אבני טוהר עמ' תלה).

אשה נדה שמתה, מותר לבעלה לטפל בטהרתה ולנגוע בה, ואם יש מי שיטפל בה המחמיר תבוא עליו ברכה, משום צניעות (טה"ב ח"ב עמ' קג).

• שחוק וקלות ראש

כתב המאירי, אף שאר דברים של קירבה "כל שיש בהם סרך והרגל עבירה נאסרו". ולכן לא ישחוק ולא יקל ראש עמה, ולא ידבר עמה בעניני תשמיש (טה"ב ח"א עמ' פב-פד). והיינו כל מילות חיבה שהוא רגיל לומר לה רק בשעת המצוה, אסור לו לומר בימי טומאתה, אבל מילות חיבה שהוא רגיל לאומרם גם במשך היום, אין איסור לאומרם בימי טומאתה.

• דברים המיוחדים לה

מותר להשתמש בדברים המיוחדים לה, כגון מברשת שיניים או מגבת שלה. ואפילו מלבוש המיוחד לה, [אם הוא מלבוש שצורתו שווה בין לאנשים בין לנשים]. מותר לנגוע בבגדי אשתו כשאינם עליה, ואפילו בסדינים שיש עליהם כתמים מדם נדתה (טה"ב עמ' פו).

• גוזמאות יתירות

יש בראשונים שההבל של הנדה מזיק, ואפילו המבט שלהן מוליד גנאי, ולא יהלך אחר נדה ולדרוס את עפרה, ולא ליהנות ממעשה ידיה, וכן שיורי הרוק שבא מפיה אל הכף יש בו סכנה. אולם אלו גוזמאות, ואין בזה חשש סכנה כלל (טה"ב עמ' קכא).

ומשפחות שנהגו שלא תבשל לבעלה, ואינה נוגעת במאכל ומשקה, יש לבטל מנהגן ללא התרה. וכן אין להצריכה לישן בחדר אחר, ויכולה לשמור בגדי נדתה בארון הבגדים עם יתר בגדי בעלה ובני ביתה. וכן יש לבטל המנהג שבשעה שנטהרות מכבסות היטב את בגדי נדותן (טה"ב עמ' פו).

• הושטה

לא יושיט שום חפץ מידו לידה, וכן לא יקבל חפץ מידה, ויש להיזהר גם בחפץ ארוך (טה"ב עמ' פט). ואף בהושטה בפני רבים, שאם יניח לה על השולחן תתבייש, יש להחמיר (טה"ב עמ' צא גליון מס' 9). [מיהו בילקוט יוסף כתב שהמיקל בפני רבים במקום צורך וצניעות, יש לו על מה שיסמוך]. [אמנם מותר למסור חפץ מידו ליד אשה נדה שאינה אשתו (טה"ב ח"א עמ' לט)].

• להרים עגלה

להרים עגלה יחד במדרגות וכדומה, אם אפשר בנקל לבקש מאחר יבקש, או יקח התינוק בחיקו והיא תוריד את העגלה, אלא שלפעמים הילד ישן, לכן במקום צורך כזה יש לסמוך על המקילים (שם).

• לתת לתוך קופסא שבידיה

מותר לתת חפץ שבידו לתוך ארגז שאשתו מחזיקה בידיה (טה"ב עמ' צא בגליון).

• לקדש לגרש ולחלוץ

כלה שפירסה נדה מותר לחתן לענוד באצבעה את טבעת הקידושין, ונכון להיזהר עד כמה שאפשר שלא יגע בבשרה, אלא יתננה בראש אצבעה, ואין צריך לחזור ולקדשה לאחר שתטהר (טה"ב עמ' צא).

איש שבא לגרש את אשתו בימי נדתה, מותר לו למסור הגט מידו לידה. וכן מותר לנדה לחלוץ, אף על פי שתופסת בידה רגל היבם ונוגעת בבשרו. ובחליצה אם אפשר בנקל לחכות שתטהר עדיף טפי (טה"ב עמ' צג).

• זריקה

מותר לזרוק חפץ מידו לידה, וכן להיפך, והמחמיר תבוא עליו ברכה, והיכא דאפשר טוב לזרוק החפץ כלפי מעלה, ובירידתו מקבלתו האשה. וכן האשכנזים יכולים להקל במקום צורך לזרוק כלפי מעלה (שם).

• ליטול תינוק מידה

כשהתינוק יוצא מעצמו מחיק אמו ובא לחיק אביו, מותר ליטלו, והמחמיר תבוא עליו ברכה. וכל זה כשיש צורך בדבר, אבל בדרך שחוק, יש להחמיר, דהוי דרך חיבה. ואם התינוק קטן מאוד או חולה, שאינו יוצא מחיק אמו בכח עצמו, יש לאסור (טה"ב עמ' ק).

• קוואטר

המנהג אצל הספרדים שנותנים התינוק על שתי כריות, והאשה אוחזת בידיה תחת השתי כריות, והבעל לוקח התינוק עם הכרית העליונה (טה"ב עמ' צו).

• כח כוחו

מי שפרנסתו על ידי עשיית מי סודה לסחורה, ואשתו מתניעה את גלגל המכונה שמוציאה את מי הסודה, והוא מקבלם בצלוחית שבידו, מותר. וכן מותר לנסוע בעגלה עם אשתו נדה, והוא מנהיג הסוסים (טה"ב עמ' ק).

• נישוק והאכלת תינוק שבידה

לא ינשק הבעל את בנו הקטן שביד אשתו, משום שיש בזה חיבה והרגל עברה. וכן נכון להחמיר שלא להאכילו בעת שאשתו מחזיקה בו. ואם יש הכרח להאכילו כשהוא בזרועות אמו, או לתת לו מוצץ בפיו, יש להקל, ובלבד שיזהרו שלא יגעו זה בזה (טה"ב עמ' קב).

• להדליק אש מנר שבידה

לא ידליק סיגריה שבפיו מנר שבידה. ונכון להחמיר שלא ידליק נר שבידו מנר שבידה. אבל מותר לה להחזיק בנר בעת ההבדלה במוצאי שבת, אף על פי שהוא מקרב את ידו לנר ליהנות מאורו. וכן מותר לה להאיר לבעלה בפנס במקומות האפלים (טה"ב עמ' קד).

• להסיר לכלוך ברוח שבפיו

מותר להסיר נוצה או עפר מעל בגדי אשתו על ידי ניפוח בפיו, ויש אומרים שטוב להחמיר משום שיש בזה קירוב דעת וחיבה, והמחמיר תבוא עליו ברכה (טה"ב עמ' קו).

מותר לבעל לכבות הנר שבידה בנפיחת פיו, שאין בזה חיבה כלל (טה"ב עמ' קד). [ומכל מקום יש סכנה לכבות נר בפיו (הליכות עולם ח"ז עמ' רמח)].

• להחזיק דברים שעושים חום או קור

אין לבעל להתחמם ממחתה עם גחלים שמחזיקה אשתו בידה, משום חיבה. אלא אם כן תניחנו על כסא. אבל מנורה כחולה לצורך רפואה אף שמחזיקתו בידה מותר. וכן לא תניף במניפה לעשות אויר קריר, אלא אם כן הוא חולה. אבל מותר להפעיל מאורר חשמלי או תנור חימום כשהם מונחים על הכסא (טה"ב עמ' קז).

• לעשות כפרות, ומטריה אחת

מותר לבעל לסבב בידו עוף הכפרות באויר שמעל ראשה של אשתו. וכן מותר להם ללכת תחת מטריה אחת, ובלבד שיזהרו שלא לנגוע זה בזה (עמ' קח).

• לתת מתנה

מותר לתת מתנה לאשתו בימי נדתה, אולם מתנה מיוחדת לקירוב לבבות, כגון מתנה קודם יום טבילה ממש, אסור. מיהו אם אינה רוצה ללכת לטבילה משום מריבה ביניהם, ורוצה לפייסה על ידי מתנה מותר, ובלבד שיזהר מלהרבות דברי חיבה ואהבה (טה"ב עמ' קט).

• לקרוא מתוך ספר אחד

לגבי קריאה בספר אחד, הכל לפי הענין, אם יכולים להיזהר היטב שלא יגעו זה בזה, יש להקל (שם).

דין אכילה על שלחן אחד

• אכילה על שלחן אחד

לא יאכל אדם עם אשתו נדה על שלחן אחד, אלא אם כן יש שינוי והיכר ביניהם. וכל שיש היכר אף על פי שיושבים סמוכים זה לזה מותר, ובלבד שיזהרו מנגיעה.

היכר הוא דבר שאינו רגיל להיות ביניהם אף אם משתמשים ממנו בארוחה זו, או דבר שרגיל להיות ביניהם ויחליטו לא להשתמש ממנו בארוחה זו. וכגון לחם שלם. הנוהגים להקל בהיכר שאינו ניכר וגבוה קצת כגון טבעת, יש להם על מה שיסמוכו.

וכן מועיל אם אחד משנה את מקומו לשם היכר, או שיושבים בריחוק מועט שנרגש להם, או אחד מהם אוכל על מפה אחרת, או על השלחן ללא מפה (טה"ב עמ' קי-קכ).

• כשאחרים נמצאים עמם

אם מסובים עמהם אפילו מבני הבית, מותר להם לאכול יחדיו אפילו זה ליד זה, אפילו בלי שום שינוי והיכר (טה"ב שם). וזוגות צעירים שמוזמנים אצל הוריהם, אפילו אם אוכלים לבדם על השלחן יש להקל בלי שום היכר (הליכות עולם ח"ה עמ' קז).

• בשתיה ואכילת עראי

האיסור שלא יאכל עמה על השלחן, הוא גם בשתיה, והוא הדין באכילת עראי. ובמקום צורך יש להקל בזה (יביע אומר ח"ח חיו"ד סי' יז אות ה).

דין אכילה מקערה אחת

• קערה אחת

אסור לאכול עם אשתו בקערה אחת, ולא יועיל אם בני ביתו אוכלים עמו, ואפילו אם מושיטים את ידם בזה אחר זה. ואפילו אם מתביישת בזה כדי לא לפרסם שהיא נדה (טה"ב עמ' קטז). ואם פירסה נדה בתוך כדי אכילתם, אין לגמור אכילתו עמה מטעם שהתחיל בהיתר (טה"ב עמ' קל).

• להניח לפניו

כשמגישים לשלחן צלחת מרכזית ובה פיצוחים, כל אחד יטול ויניח לפניו על השלחן [ואין צריך בכלי אחר] ואחר כך יאכל.

וכן כשמניחים על השלחן צלוחית ובה גבינה או חמאה ושאר ממרחים, מותרים ליטול מהם בזה אחר זה, למרוח על פרוסת הלחם, כיון שאינם רק מכשירים את הפרוסה לאכילה, ועוד שיש הפסקה שמורחים על הלחם (טה"ב עמ' קיז).

• מכשירי אכילה

כלי שיש בו מלח, מותר לכל אחד מהם לטבול בו, כיון שאינו אלא להכשיר ולהטעים המאכל (טה"ב עמ' קיח).

• דברים גדולים

כשלוקח מקערה שבה תפוחים או פרוסות לחם, אין צריך לקחת ולהניח לפניו על השלחן, אלא יכול להכניס ישירות לפיו, וכשיגמור יקח שוב מהקערה, דכיון שהחתיכה גדולה ושוהה באכילתו, לא נקרא שמו מקערה אחת (טה"ב בשיעור מוקלט באבני טוהר עמ' תנד, ואבני שהם סי' קצה סק"ד).

• כשהפסיקה לאכול

כשהפסיקה לאכול מהקערה אין עליו שום איסור לאכול באותה קערה (טה"ב עמ' קכז).

דין שתיית שיורי משקה שלה

• שתיית שיורי משקה שלה

לא ישתה משיורי כוס ששתתה ממנו אשתו נדה, ואפילו אם רק טעמה מן המשקה. ואפילו אם אינו יודע שפירסה נדה, צריכה להודיעו. ומנהג כשר להדיח הכוס בין שתייתה לשתייתו (טה"ב עמ' קכ, וקכה גליון 48).

• אופני היתר

אם הורק מן הכוס ההוא אל כוס אחר, אפילו אם הוחזר אחר כך לאותו הכוס הראשון, מותר לו לשתות ממנו. וכן אם חזר ומילא את הכוס. וכל שכן אם הפסיק אדם אחר ושתה מן הכוס לאחר ששתתה האשה ממנו. היתרים אלו הם גם לכתחילה (טה"ב שם).

• שתתה שלא בפניו

אם שתתה מן הכוס שלא בפניו, אם הוא יודע ששתתה ממנו, המקילים יש להם על מה שיסמוכו, והמחמיר תבוא עליו ברכה. ואם אינו יודע אינה צריכה להודיעו. ואפילו אם מסתפק אם אשתו שתתה או אחד מבני הבית, אין צריך לחקור ולדרוש ורשאי לשתותו (טה"ב עמ' קכ וקכה).

• יצאה מן החדר

אם יצאה האשה לחדר אחר, ואפילו החזירה פניה לצד אחר, מותר לו לשתות משיוריה. ואם חזרה לחדר באמצע שתייתו אינו צריך להפסיק, אולם אם רק נטל את הכוס כדי לשתות ממנו, וחזרה לחדר, אינו רשאי לשתותו (טה"ב עמ' קכז-קל).

• שתייה על ידי קש

אם שתתה משקה על ידי קש מהפחית, מותר לבעלה לשתות הנשאר על ידי קש אחר (יביע אומר ח"ח חיו"ד סי' יז אות ג).

• לעשן להריח ולסוך

מותר לבעל לעשן מותר הטבק שבמקטרת שעישנה אשתו. וכן לעשן חצי השני של הסיגריה שעישנה אשתו. וכן מותר להריח או לסוך מבושם שהריחה או שסכה אשתו (טה"ב עמ' קעא וקעה).

• שיורי משקה שלו

האשה מותרת לשתות משיורי כוס של בעלה (טה"ב שם).

• שיורי מאכלה

לדעת הספרדים מותר לבעל לאכול משיורי מאכל של אשתו בפניה (טה"ב עמ' קכה).

• גביע גלידה או ארטיק

אם האשה אכלה גלידה בגביע או ארטיק על ידי מציצה או ליקוק, אסור לבעלה לאכול השיירים, כי אין לך קירוב דעת וחיבה גדולה מזה, שאינו נמאס מהרוק שבפיה. אולם אם היתה אכילתה על ידי שחתכה בסכין או בכפית, מותר לבעלה לאכול הנותר (יביע אומר ח"ח חיו"ד סי' יז אות ג, וח"ט חיו"ד סי' יב אות ב).