שאלות ותשובות בנושא טהרת המשפחה - חדר יחוד

שאלות ותשובות בנושא טהרת המשפחה

שאלה. בתי יומיים לפני חתונה, היא רוצה לעשות חדר יחוד כמו כולם, כי זה חשוב לה אחרי החופה לדבר מעט עם החתן. אך החתן אמר שדעת הרב יצחק שליט"א לא לעשות חדר יחוד. הצענו לו לעשות עם דלת פתוחה והוא אמר שהרב יצחק אסר גם בזה, האם יש לזה מקור?

תשובה. ילקוט יוסף (מועדים עמ' רמח) האריך בזה ושהספרדים בכל הדורות לא נהגו לעשות, וכן חכמי הספרדים האחרונים רבני פורת יוסף הגר"ע עטייה הגרב"צ אבא שאול, וכן הגר"ע יוסף זצ"ל. ועיקר הטעם שנהגו להקל בחופת נדה שמהני [ודלא כהרמב"ם ומרן], ושעיקר החופה היא בפריסת טלית, ובמקום מנהג לא אמרינן סב"ל.

ובשו"ת הראשון לציון (ח"ב, סי' ט, בסו"ד עמ' תלא) שאם הראש ישיבה מתעקש ולא יקדש, אין לחתן להשבית שמחתו, ויעשה חדר יחוד, אך תלבש אח"כ פאה נכרית. ואף אם יהיה ילד קטן בחדר יחוד, או שהדלת לא תסגר לגמרי, גם בזה לדעת הרמב"ם עצם זה שמביאה לתוך חדר הוי יחוד, וצריכה לכסות ראשה.

ובמכתב (כת"י, יש אצלי) עוד האריך בזה שגם אם נותנים מפתח לאדם חיצוני, או שנמצא איתם הצלם אין זה פתרון, ואם עושים כן חייבת לכסות ראשה.

ובילקוט יוסף קונטרס "קדושים תהיו" דן בעניין שיכולים בני הזוג לעלות לגג ולטייל מעט, ושהוא לא לכתחילה שלא יחשבו שעושים חדר יחוד, שאינו למנהג הספרדים.

ושם כתב שגם במשרד שעשוי מזכוכית וכל העובר רואה אותם, אף שאין בזה איסור יחוד, אולם זה לא יציל מחובת כיסוי ראש לאשה, עצם זה שלוקח אותה לחדר נגמרים הקידושין ואין צריך יחוד הראוי לביאה, ואף אם יהיו אחרים בחדר.

לכן דברתי על ליבו שיסביר לכלה שכך הוא מנהג הספרדים, וילכו למקום בחצר או בגג לפי העניין.

ואף פוסקי אשכנז דעתם שאין צורך ביחוד הראוי לביאה:

פני יהושוע (אה"ע סי' ג), עיין תשובות והנהגות (ח"ג סי' קצב), ובמקום אחר (שם ח"ד סי' רעט), וכן ערוך השלחן (נה, יא) שנהגו שהשושבינים נמצאים בחדר יחוד, ובחזון איש (אה"ע סי' סג, סי"ד).

וכן בחשוקי חמד (בבא בתרא דף קנה:) דן הרב זילברשטיין גבי חדר יחוד במרחב מוגן, כיון שיכול להיות כל רגע אזעקה ויכנסו לשם וממילא אינו ראוי לביאה, ומוכיח מהמשנ"ב (סי' שלט ס"ק לב) שרק באלמנה צריך הראוי לביאה, ולא בבתולה.