מקוה במקום מרוחק שאין ידוע מי האחראי עליו האם הוא כשר?

שאלה: במהלך נסיעה הגיעה אשה למקוה במקום מרוחק, כל נסיונותיה לברר מיהו האחראי על מקוה זה ומי מילא אותו עלו בתוהו. האם מקוה זה כשר שתטבול בו?

הרב ירון אשכנזי

שאלה: במהלך נסיעה הגיעה אשה למקוה במקום מרוחק, כל נסיונותיה לברר מיהו האחראי על מקוה זה ומי מילא אותו עלו בתוהו. האם מקוה זה כשר שתטבול בו?

תשובה: איתא במשנה פ"ח דמקוואות (מ"א) ארץ ישראל טהורה ומקוואותיה טהורים. מקוואות העמים שבחוצה לארץ כשרים לבעלי קריין אפילו נתמלאו בקילון. שבארץ ישראל, שחוץ למפתח כשרים אף לנידות, מלפנים מן המפתח כשרים לבעלי קריין ופסולים לכל הטמאים. ר' אליעזר אומר הקרובים לעיר ולדרך טמאים מפני הכביסה והרחוקים טהורים. ואין הלכה כר' אליעזר. (ברטנורא).

וכתב הרמב"ם פ"י מהלכות מקוואות (ה"ה) כל המקוואות הנמצאים בארץ העמים פסולין, שחזקתן שאובין וכל המקוואות הנמצאין בארץ ישראל במדינות, לפנים מן המפתח בחזקת פסולין שאנשי המדינה מכבסין בהן ומטילין לתוכן מים שאובין תמיד. וכל המקוואות הנמצאים בארץ ישראל חוץ למפתח בחזקת טהרה, שחזקתן מן הגשמים. עכ"ל. ופירוש מפתח, שער העיר. כן פירש בכס"מ ובב"י וכן משמע מהברטנורא.

וכתב הב"י וז"ל מיהו משמע דאין זה אלא בזמן שהיו ישראל שרויים על אדמתם, אבל האידנא דין ארץ ישראל שוה לארץ העמים בזה. עכ"ל. ר"ל דכל החילוק בין חוץ למפתח לבפנים מן המפתח הוא בזמן שהיו ישראל וכו', אבל האידנא אין חילוק ובין מחוץ למפתח ובין לפנים מן המפתח בחזקת פסולין. וכן פסק בשו"ע יו"ד סי' רא (סע' עד) כל המקוואות הנמצאות פסולין שחזקתם שאובים.

ונלע"ד לומר דהאידנא כיון שישראל שרויים על אדמתם, עדיין תקף חילוקם של המשנה ושל הרמב"ם, ויותר מזה יש לומר דכיון דבימינו אף אדם לא מכבס בבורות מים אלא בביתו, אם כן כל המקוואות הנמצאות בא"י בחזקת טהרה, שחזקתן מן הגשמים. ועיין בש"ך (סק"נ) שכתב דהא דפסול, היינו שנתמלאו ע"י אדם ולכן פסול משום ספק, אבל אם נראה שנעשה בידי שמים כגון בגומות וחפירות שנתמלאו ע"י גשמים ולא ע"י אדם, כשרים. ע"ש.

ובנידו"ד באותה אשה, אם המקוה שנמצאת בו זהו בור באדמה וכדו' פשיטא שיכולה לטבול בו. אמנם כל זה אינו מציאותי, דמי זו אותה אשה שתטבול במקוה כזה. ומה גם דיש חשש שלא תטבול כמו שצריך כיון שבושה מלטבול בכזה מקום ולא תדקדק בטבילתה כדבעי וכדאיתא בטור יו"ד קצח (אות לד) ובב"י שם. ע"ש. אך אם המקוה שנמצאת בו הוא מקוה בנוי כבימינו עם שילוט שכתוב בו מקוה טהרה וכו', ודאי דיכולה לטבול בו גם אם לא מוצאת מי האחראי, וזהו כדכתב הש"ך (ס"ק קמט) דכיון שנעשה לשם מקוה מסתמא בכשרות נעשה. כן נלע"ד.