מהם הזמנים שיש ענין לא לשמש בהם ומהם הזמנים שאסור לשמש בהם?

מהם הזמנים שיש ענין לא לשמש בהם ומהם הזמנים שאסור לשמש בהם

יום הכיפורים - אסור בתשמיש המטה, וגם לא יישנו יחד במטה אחת. ויזהרו בכל ההנהגות שבין איש לאשתו נדה המבוארים לעיל פרק ה'. (שו"ע או"ח סימן תרטו סעיף א)

יתשעה באב - אסור בתשמיש המטה, וגם לא יישנו יחד במטה אחת. אך אין חייבים מן הדין להזהר בכל ההנהגות שבין איש לאשתו נדה. (שו"ע או"ח סימן תקנד סעיף יח)

אבלות - איש או אשה הנמצאים בשבעת ימי אבלות, אסורים בתשמיש המטה, אבל מותרים ביחוד, ובשאר ענייני קורבה, כמזיגת הכוס, והצעת המיטה, ואפילו בחיבוק ונישוק מותרים. (כן כתב הראב"ד, וכתב הרמב"ן: וכבר הורה זקן. וכן דעת הרא"ש) [ויש מחמירים בחיבוק ונישוק, כדי שלא יגיעו לתשמיש, ותבוא עליו ברכת טוב.] וראוי ונכון שלא יישנו יחד במיטה אחת, אפילו הוא בבגדו והיא בבגדה. (סימן שפג ס"א. חזו"ע אבלות ח"ב עמ' קעו)

אם האיש אבל, והגיע זמנה של האשה לטבול, תטבול ולא תדחה את טבילתה, כדי שתהיה מותרת לבעלה בשאר קריבות המותרות, אבל אשה אבלה, אינה טובלת אלא לאחר השבעה. וכמבואר לעיל פרק ד. (טהרת הבית ג רעו)

היודע על פטירת קרוב של אשתו, והיא אינה יודעת [וכגון שגרים בחו"ל], מאחר ואין נוהגים בה דיני אבלות כלל, מותר לו לשמש עימה. וכן להיפך, אשה שיודעת על פטירת קרוב של בעלה, והוא אינו יודע, מותר לה לשמש עימו. (חזו"ע אבלות ב קיא, קנד, קעט)

חמש לילות - יש מתחסדים על פי הקבלה שלא לשמש בחמש לילות בשנה: שני לילי ראש השנה, ליל שמחת תורה, ליל א' של פסח וליל שני של שבועות בחו"ל, אך אין זה מן הדין כלל. וכל שכן שאם לא קיים עדיין מצות פריה ורביה, שיש להקל בזה. ואף המחמירים, אם חל ליל הטבילה באחד מהימים האלו, ישמשו ללא חשש כלל. (בן איש חי ש"ב וירא כג, באה"ל סימן רמ)

שביעי של פסח - על פי הסוד, יש חיוב בליל שביעי של פסח לשמש. (מהרח"ו, ברכי יוסף או"ח סימן רמ ס"ק יג)

ליל שבועות - נהגו הגברים להשאר ערים בליל חג השבועות וללמוד כל הלילה בבית הכנסת. ואם חלה טבילת אשתו בלילה זה, יקיים את עונתו וישהה עמה מעט לשמחה, ואחר כך יאזור עוז במותניו וילך ללמוד בבית הכנסת כמנהג ישראל קדושים.

ליל הושענא רבה - יש נוהגים להשאר ערים בליל הושענא רבה [ליל שביעי של חג הסוכות] וללמוד כל הלילה. ואם חלה אז טבילת אשתו, מכיון שעיקר התיקון הוא בקריאת חומש דברים בתחילת הלילה קודם חצות, לכן יתחיל את הלימוד בתחילת הלילה, ולאחר חצות יקיים את עונתו, וישהה עמה מעט לשמחה. וילך ללמוד בבית הכנסת כמנהג ישראל קדושים. (ועיין בחוברת "חג הסוכות בהלכה ובאגדה" בענין עיקר זמן התיקון בלילה זה. ודו"ק.)